הפרדה גבוהה

הפרדה גבוהה (נקרא גם הבחנה גבוהה, באנגלית: High Definition או בקיצור: HD), הוא תקן תצוגת וידאו ברזולוציה הגבוהה מרזולוזציית ההפרדה הסטנדרטית (SD). ההגדרה מתייחסת באופן כללי לאיכות תצוגה הגבוהה מ־480 קווים אופקיים (לפי תקן אמריקאי) הנהוגה במקלטי הטלוויזיה האנלוגיים. טלוויזיה בתקן HDTV בעלת 720 קווים נחשבת למינימום העונה להגדרה זו. כמו כן ניתן להתייחס לווידאו שהוקלט באמצעות עדשה מהירה (מעל 60 תמוניות לשנייה) כסוג של הפרדה גבוהה. בשל סיבות היסטוריות מקובל למדוד את איכות התצוגה על ידי מספר הקווים האופקיים המרכיבים את מסך התצוגה. ישנו הבדל קל בין התקן האירופאי לאמריקאי.

היות שתמונות בהפרדה גבוהה משודרות באופן דיגיטלי, מסכי התצוגה בהפרדה גבוהה כוללים ממיר דיגיטלי שתפקידו להמיר את האות הדיגיטלי לתמונה. התמונה במסכים אלו חדה וברורה הרבה יותר בשל היכולת להציג כמות גדולה יותר של פרטים. כמו כן קצב הרענון מהיר יותר.

HDTV

ערך מורחב – HDTV

בהפרדה גבוהה התמונה המתקבלת היא יכולה בגודל 1080×1920 פיקסל והיא ביחס רוחב-גובה של 16:9. HDTV יכול להגיע בשתי רמות:

1080i שבה האות i מציינת intrelace – שיטת שילוב דו שלבית שבה המסך מרענן תחילה את כל הקווים האי־זוגיים ולאחר מכן את הזוגיים
1080p שבה האות p מציינת progressive

קיימים מספר סוגים של מקרני הפרדה גבוהה:

שק"ק (CRT) – התקן התצוגה המקורי של טלוויזיה אנלוגית, מותאם כיום לשידור תמונה דיגיטלית או בהפרדה גבוהה.
צג פלזמה – מורכב מתאי גז (פלזמה) המכילים ארגון וכספית שכאשר מוטענים בזרם חשמלי משחררים פוטונים בדומה לאור הנוצר מקרינה פלואורסצנטית. מסכים אילו מצטיינים בשטח תצוגה גדול (עד 50 אינץ') ובדרך כלל יקרים.
תצוגת גביש נוזלי (LCD) – צג דק העשוי מקטעים (תת־פיקסלים) המורכבים מגביש נוזלי הנתון בין אלקטרודות שקופות, שמאחוריהם תאורה. הפעלת מתח חשמלי בין האלקטרודות גורמת לשינוי בקיטוב האור ובכך משפיעה על עוצמת האור המועבר. צג LCD פופולרי במיוחד במחשבים ניידים ותצוגה בממדים קטנים.
מקרן אחורי – שיטת הצגה הפועלת על קרן אור העוברת דרך מסנני LCD ומרוכז על ידי עדשות. בטכנולוגיות החדשות מסוגל להגיע להפרדה גבוהה ומתאפיין בגודל תצוגה ענקי במיוחד וזווית ראייה חדה. מתאים להצגה בפני קהל או לקולנוע ביתי.
מקרן קדמי – בדומה למקרן אחורי, רק שהאור מוקרן על גבי המסך עצמו. פועל היטב בהיעדר אור חיצוני.

Ultra HDTV

ערך מורחב – Ultra HDTV

הפרדה גבוהה בתקן Ultra HDTV קיצור של טלוויזיית אולטרה הפרדה גבוהה הוא תקן יפני חדש המציע שני פורמטים, 4K UHD ביחס תמונה של 16:9 בהפרדה של 2160×3840 פיקסלים (8 מגה־פיקסל), ופורמט 8K UHD ביחס תמונה של 16:9 בהפרדה של 4320×7680 פיקסלים (33 מגה־פיקסל). התקן אושר על ידי איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי ובאוקטובר 2012 התקבל על ידי ארגון התקינה CEA האמריקאי. התקן יתמוך בטווח צבעים רחב לפי תקן חדש ומהירות רענון של 120 תמוניות בשנייה.

בצליל: מערכת שמע התומכת ב־HD אמורה להוציא צליל נקי מאוד וחד ביותר עם רמת ערוצים גבוהה ופיצול הקול השואף למציאות. איכות צליל HD (באנגלית HD Audio) הוגדרה על ידי חברת אינטל בשנת 2004 באמצעות אחד מהמפרטים הטכניים הבאים:

2 ערוצים ברוחב סרט של 192 קילו־הרץ (KHz) ועומק של 32 סיביות.
שמונה ערוצים ברוחב של 96 קילו־הרץ (KHz) ועומק של 32 סיביות.

סוגי HD

מצבים נפוצים של וידאו בהפרדה גבוהה

מצב וידאו	גודל תמונה בפיקסלים (גובה×רוחב)	פיקסלים בתמונה	סוג סריקה	קצב תמונות לשנייה (Hz)
720p (HD Ready)	‏720×1,280	921,600	סריקה פרוגרסיבית	23.976, 24, 25, 29.97, 30, 50, 59.94, 60, 72
1080i (Full HD)	‏1,080×1,920	2,073,600	סריקה שזורה	25 (50 FPS), ‏29.97 (59.94 FPS), ‏30 (60 FPS)
1080p (Full HD)	‏1,080×1,920	2,073,600	סריקה פרוגרסיבית	24 (23.976), 25, 30 (29.97), 50, 60 (59.94)
1440p (Quad HD)	‏1,440×2,560	3,686,400	סריקה פרוגרסיבית	24 (23.976), 25, 30 (29.97), 50, 60 (59.94)
2160p (4K UHD)	‏2,160×3,840	8,294,400	סריקה פרוגרסיבית	60, 120

מצבים קיצוניים של וידאו בהפרדה גבוהה

מצב וידאו	גודל תמונה בפיקסלים (גובה×רוחב)	פיקסלים בתמונה	סוג סריקה	קצב תמונות לשנייה (Hz)
1536p	‏2,540×1,536	3,145,728	סריקה פרוגרסיבית	24
2540p	‏2,540×4,520	11,480,800	סריקה פרוגרסיבית
4096p	‏3,072×4,096	12,582,912	סריקה פרוגרסיבית
4320p (8K UHD)	‏4,320×7,680	33,177,600	סריקה פרוגרסיבית	60, 120

מצבי וידאו שטרם פותחו

מצב וידאו	גודל תמונה בפיקסלים (גובה×רוחב)	פיקסלים בתמונה	סוג סריקה	קצב תמונות לשנייה (Hz)
8640 (16K)	‏8,640×15,360	132,710,400
17280 (32K)	‏17,280×30,720	530,841,600
34560 (64K)	‏34,560×61,440	2,123,366,400
69120 (128K)	‏69,120×122,880	8,493,465,600

Search