הצי היפני המשולב

מלחמת סין יפן הראשונה (1895-1894)

הצי המשולב נוסד באופן רשמי ב-18 ביולי 1894 על ידי שילוב הצי הקבוע והצי המערבי. הצי הקבוע (ידוע גם כצי המוכנות) הכיל את ספינות המלחמה החדשות והמתקדמות ביותר של הצי. הצי המערבי היווה כוח עתודה שהיה מורכב בעיקר מכלים מיושנים, שנחשבו כבלתי מתאימים לפעילויות קו-ראשון, אך עדיין מתאימים להגנה על נתיבי מסחר והגנת חופים. תת-אדמירל סוּקֶיוּקי איטוֹ מונה למפקד המטה הכללי של הצי המשולב במהלך מלחמת סין–יפן הראשונה.^[1]

מלחמת רוסיה–יפן (1905-1904)

הצי המשולב הורכב מחדש בעת מלחמת רוסיה–יפן, על מנת לספק פיקוד כללי על שלושה ציים נפרדים, מהם הורכב הצי היפני:

• הצי הקיסרי היפני הראשון הכיל את כוח אוניות המערכה העיקרי, והיווה את עמוד השדרה של הצי.
• הצי הקיסרי היפני השני היה כוח תקיפה מהיר ונייד, שהורכב מסיירות משוריינות וסיירות ממוגנות.
• הצי הקיסרי היפני השלישי היה צי עתודה בעיקרו, והורכב מכלי שיט מיושנים שנחשבו חלשים מכדי לשמש ככלי שיט קו-ראשון, אך עדיין יכלו לשמש ככלי מצור על פורט ארתור.

האדמירל היהאצ'ירו טוגו פיקד על הצי המשולב במהלך מלחמה זו.^[2]

בין שתי מלחמות העולם

הצי המשולב לא היה כוח קבוע, אך הורכב לעיתים בעת הצורך - אם בעת מלחמה או לשם תמרונים ימיים. וכך, עד שנת 1924, נאסף הצי באופן ספורדי כאשר הנסיבות קראו לכך, ופורק מיד לאחר מכן.

בשנת 1924, הכריז הצי בפקודה כי הצי המשולב יהפוך למרכיב קבוע, ויאגד תחתיו את הצי הראשון והשני. כיוון שמפקד הצי הראשון, קנטרו סוזוקי, מונה למפקד הצי המשולב,^[1] לא הוקמה מפקדה ייחודית לצי המשולב.

משנת 1933 ואילך, בשל הפלישה היפנית למנצ'וריה והמתח הגואה עם סין, הוקמה מפקדה קבועה לצי המשולב. בסוף שנות ה-30, שלטה מפקדה זו על מרבית הכלים של הצי היפני, ומלבד כוחות הנחתים וצי סין, כל הצי הקיסרי היפני היה תחת שליטת מפקדת הצי המשולב.

מלחמת העולם השנייה

החל משנת 1937, עם פרוץ מלחמת סין–יפן השנייה, עבר הצי המשולב לשליטת המפקדה הקיסרית. עם תחילת המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט עם המתקפה על פרל הארבור, הפך הצי המשולב להיות כמעט שם נרדף לצי הקיסרי היפני, שכן הוא הכיל אוניות מערכה, נושאות מטוסים, כלי טיס ושאר המרכיבים הלוחמים שהרכיבו את הצי הקיסרי היפני. הצי המשולב הופעל לראשונה בקרב מידווי, ולאחר אובדן נושאות המטוסים בקרב זה ובמערכה באיי שלמה, אורגן הצי מחדש למספר ציים אזוריים, למטרות פעולות מקומיות ושליטה על אזורים גאוגרפיים שונים, בעוד הצי המשולב הפך ליחידה מינהלתית.

ככל שהחמיר מצבה של יפן במהלך המלחמה, והאזורים שבשליטת ציים אזוריים אלה נפלו בזה אחר זה לידי הצי האמריקאי, המפקדה הקיסרית ומטה הצי הקיסרי החליטו לכפות על האמריקאים 'קרב הכרעה' בפיליפינים. קרב מפרץ לייטה שהתרחש לאחר מכן, סימן את השמדתו הכמעט מוחלטת של הצי הקיסרי היפני. שאריות הצי נמלטו לאוקינאווה, אך בשל מחסור בדלק, בציוד ובחיפוי אווירי, עת יצאה אוניית המערכה יאמטו למסעה האחרון, חדל הצי המשולב מלהתקיים ככוח יעיל. הצי המשולב פורק באופן רשמי ב-10 באוקטובר 1945.