הרמן מלוויל

הרמן מלוויל נולד בניו יורק. אביו היה סוחר ויבואן אמיד, אך כשל בעסקיו והגיע לפשיטת רגל ב-1830. הוא מת שנתיים אחר-כך, והשאיר את משפחתו במצב כלכלי גרוע. מלוויל היה צריך לעבוד כפקיד בנק כבר בגיל 13. הוא המשיך בלימודיו עד גיל 15, ואחר כך עבד בעבודות שונות נוספות, הוא היה איש מכירות, פועל בחווה ומורה.

ב-1839 הצטרף כנער סיפון לאונייה שהפליגה לליברפול. הוא תיאר את המסע הזה ברומן Redburn. ב-1841 הפליג למסע שארך 18 חודשים על אוניית ציד לווייתנים. רבים מהפרטים המופיעים ברומן "מובי דיק" נלקחו מהקורות אותו בתקופה זו. ב-1842 נטש את הספינה באיי מרקיז וחי עם המקומיים במקום במשך חודש. ספרו "טייפי" Typee: A Peep at Polynesian Life, מתרחש בנוקו היבה שבאיי מרקיז. משם שוב עלה על סיפון אונייה, הפעם ספינת סחר אוסטרלית. הוא היה מעורב במרד של צוות האונייה, ובעקבות זאת ישב בכלא בטהיטי.

מלוויל חזר לאמריקה ב-1844 בספינה ששטה לבוסטון. המצב הכלכלי של משפחתו השתפר, והוא היה יכול להתקיים מכתיבה. הספרים הראשונים שפרסם זכו לשבחים בביקורת ולקהל קוראים רחב. ספריו התבססו על מסעותיו בים, והמקומות השונים בם ביקר.

ב-1847 התחתן, וב-1850 עבר לגור בחווה במסצ'וסטס בה חי כ-13 שנים, שם הכיר והתיידד עם הסופר נתנאל הות'ורן. מלוויל הושפע מאוד מהות'ורן, ובמיוחד מספרו "אות השני". באותה שנה פרסם את הרומן "מובי דיק", והקדיש אותו להות'ורן. "מובי דיק" הוא מצד אחד תיעוד של החיים על ספינה לציד לווייתנים, ומצד שני אלגוריה מורכבת על החיים.הקהל שציפה לספר הרפתקאות, לא קיבל באהדה את הרומן. השפה המורכבת ושלל הנושאים שברומן הרחיקו אותו מהקוראים, והפופולריות של מלוויל פחתה.

הוא פרסם קובץ סיפורים ורומנים נוספים. ביקור בארץ הקודש ב-1857 הניב פואמה ארוכה ויומן מסע. הוא פרסם גם שירים, אך כתיבתו לא עוררה יותר תשומת לב.

מלוויל עבר לניו יורק והתחיל להתפרנס כמפקח בבית המכס. בשנותיו האחרונות כתב את הנובלה "בילי באד", שפורסמה אחרי מותו. הוא מת ב-1891, והשאיר אחריו כתבי־יד בלתי גמורים שהתגלו רק ב-1920, כשהתעורר מחדש עניין בכתביו.

• בארטלבי, בניטו סרנו, סיפורים. משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1988.
• בעקבות בארטלבי – יצירת מופת וסדרת מדרשים. עברית: דפנה לוי, הוצאת אינדיבוק, 2013
• טאי-פי. עברית: י' רביקוב, הוצאת מ. מזרחי, 1962
• טייפי. עברית: גרשון גירון, הוצאת ידיעות ספרים, 2015.^[1]
• בילי בוד ועוד ספורים. עברית: אברהם רגלסון, עם עובד תש"י, 1950. (בילי בוד, איש ראש־התורן הקדמי; בניטו סרנו; איי הכשפים - האנקאנטאדאס) (עותק דיגיטלי בפרויקט בן-יהודה)
• בילי באד, מלח. עברית: עידית שורר, הוצאת בבל 2003
• מובי דיק. עברית: עדה צרפתי, מזרחי, תל אביב, 1969
• מובי דיק. עברית: אליהו בורטניקר, הציורים רוקול קנט, ניומן, תל אביב, 1971
• מובי דיק. עברית: אליעזר כרמי, תל אביב, 1980
• מובי דיק. עברית: אהרן אמיר, אחרית דבר צפירה פורת, ירושלים, הוצאת כתר, 1981
• מובי דיק. עברית: גרשון גירון. ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2009
• מארדי והמסע לשם. עברית: יהונתן דיין, הוצאת אינדיבוק, 2015^[2]
• נשף המסכות של איש האמון. עברית: יהונתן דיין, הוצאת אינדיבוק, 2016
• בניטו סרנו ושני סיפורים. עברית: לאה פרייליך, הוצאת כתב, 2019. (שני הסיפורים הנוספים הם 'גן העדן של הקווקים והטרטרוס של העלמות', 'מגדל הפעמון'.)
• קוקוריקו! עברית: יהונתן דיין, נהר ספרים, 2020. (מכיל את "קוקוריקו! או: קריאתו של הגבר הגאה, בנבנטנו" (1853) ו-"שמחת הכישלון" (1854).)

מספר רב של אתרים בחצי האי האנטארקטי בארץ גרהאם נקראים לכבודו של הרמן מלוויל על שמו (קרחון מלוויל), ועל שם דמויות מ"מובי דיק"^[3] ובהם: פסגות פיפין^[4]; נקודת טשטגו^[5]; קרחון סטאב^[6]; הר קוויקווג^[7]; קרחון סטארבק^[8]; קרחון פלאסק^[9]; פסגת ספאוטר^[10]; פסגת דאגו^[11]; פסגת גבריאל^[12]; והר מייהו^[13].

• מחווה לשישה סופרים של המאה התשע-עשרה - א.ת.א. הופמן, ניקולאי גוגול, גוסטב פלובר, "הרמן מלוויל",^[14] שלום יעקב אברמוביץ, הנרי ג'יימס, תרגום : נילי מירסקי, אילנה המרמן, אברהם יבין, הוצאת עם עובד, (פרוזה אחרת), 2006

• מילטון ר. קונביץ, הרמן מלוויל בארץ הקודש, נדפס בהאומה האמריקנית וארץ ישראל, 1997
• הרמן מלוויל, נתניאל הות'ורן - האיש הקטן של אתמול (מאנגלית: ענת שפירא), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ב'
• Pardes, Ilana. Melville’s Bibles. Berkeley: University of California Press, 2008
• הרמן מלוויל – שני פרקים מתוך הרומן "ז'קט לבן" (מאנגלית: עודד וולקשטיין), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ז', 2016
• רות נצר. על גבורה ותבוסה ב'מובי דיק' של מלוויל ו'הזקן והים' של המינגוויי. בתוך: נפש הספרות - מסות על ספרות ושירה במבט יונגיאני. כרמל. 2021

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: הרמן מלוויל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הרמן מלוויל

• הרמן מלוויל, ברשת החברתית פייסבוק
• הרמן מלוויל, ברשת החברתית Goodreads
• כתבי הרמן מלוויל בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• כתבי הרמן מלוויל בפרויקט בן-יהודה
• אריאנה מלמד, הגדול מכולם, באתר ynet, 13 בפברואר 2004
• "בארטלבי" מאת הרמן מלוויל, תרגמה לעברית דפנה לוי בהמעורר - כתב עת לספרות ואמנות
• הספרים של הרמן מלוויל, באתר "סימניה"
• גילי איזיקוביץ, הרמן מלוויל שוב על הגל, באתר הארץ, 4 במרץ 2015
• גליה בנזימן, הזמן האפור של האימפריאליזם המערבי, באתר הארץ, 25 ביוני 2015
• דורון קורן, "תרגם את זה יותר יפה אהרן אמיר" (על התרגום החדש של גרשון גירון ל"מובי דיק"). Y-net‏, 19 במאי 2009.
• אילנה פרדס, התרגום החדש למובי דיק - התנ"ך במהופך, באתר הארץ, 22 ביולי 2009
• דניאל רוס גולדמן, הרמן מלוויל וסוד החיים של ‘מובי דיק’, באתר מידה, 31 באוקטובר 2019
• הרמן מלוויל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• הרמן מלוויל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• הרמן מלויל (1819-1891), דף שער בספרייה הלאומית