הרקלס (אוריפידס)
הרקלס (מיוונית עתיקה: "Ἡρακλῆς μαινόμενος", בתעתיק: Hēraklēs Mainomenos) הידוע גם בשם, "הרקלס הפראי", היא טרגדיה יוונית מהמאה ה-5 לפנה"ס, אשר נכתבה בידי המחזאי האתונאי אוריפידס. "הרקלס" הוא המחזה השני ששרד מאת אוריפידס, העוסק בדמותו של הרקלס ומשפחתו. המחזה הנוסף הוא "ילדי הרקלס". המחזה דן באירועים המתרחשים בזמן מטלתו האחרונה של הרקלס, להביא את הכלב המפלצתי קרברוס, ובמאמץ להציל את משפחתו מידי הרודן ושליט תבאי בפועל, ליקוס. במחזה מצליח הרקלס להציל את משפחתו, אולם ההצלה אינה מביאה את הרקלס לאושר אלא למהפך טראגי נוראי. האלה הרה, הנמסיס של הרקלס משחר חייו, שולחת לביתו את אלת הטירוף, המביאה את הרקלס להרוג את ילדיו ואת אשתו בשעת זבח חגיגית. לאחר ששבה שפיותו, מחליט הרקלס להתאבד, אך מלך אתונה, תסאוס, מחליט לעזור לו ומשכנע אותו שמוטב לו לחיות מאשר למות.
 | |
| השיגעון של הרקולס בידי אסטאס | |
| כתיבה | אוריפידס |
|---|---|
| דמויות | הרקולס ילדי הרקולס מאגרה אמפיטריאון איריס (אלת הנקם) ליסה (אלת השיגעון) ליקוס (שליט תבאי) |
| סוגה | טרגדיה יוונית |
| הצגת בכורה | 416 לפנה״ס  |
| שפה | יוונית עתיקה |
  | |
עלילת המחזה
בתחילת המחזה אנו מוצאים את אמפיתריון, אביו של הרקלס, את אשתו מגארה, ואת ילדיו, כשהם חוסים בצל מזבח (שם, על-פי המסורת היוונית, אסור להרגם). הם מקוננים (עם הלהקה) על מר גורלם, משום שהמלך ליקוס מתכנן להרגם. ליקוס חושש מנקמת דם משום שהרג את משפחת אביו של מגארה, קריאון, המלך החוקי של תבאי. הרקלס עצמו נמצא באותה שעה במשימתו האחרונה, להביא את הכלב קרברוס מהשאול; אולם ליקוס לא מאמין שיחזור, והוא מתייחס אליו כאל מת.
מגרה מגיעה להסכם עם ליקוס: היא תלביש את הילדים בבגדים הולמים למותם ואז יוכל להרגם, אולם בעודם בבית מגיע הרקלס במפתיע, והוא נכנס לבית (מחוץ לבמה) והורג את ליקון. בעודם חוגגים את הצלתם, מגיעה איריס, שליחת האלים, ועמה אלת השגעון, ליסה. הן נשלחו בידי הרה, אשתו של זאוס, כדי לנקום בהרקלס (משום שהוא בנו של זאוס, כתוצאה מניאופיו, והרה זועמת על כך). ליסה מכה את הרקלס בשיגעון והוא מדמה שהוא נלחם באויביו, ולמעשה הורג את שלושת בניו ואת אשתו. רק פלס אתנה מצליחה להכניע אותו והוא מאבד את הכרתו. כשהוא שב להכרתו, כבול לעמוד מעמודי הבית שהתמוטט, הוא מגלה לזוועתו מה עשה, ושואל את נפשו למות. רק אביו, וחברו תסאוס שמגיע למקום בלוויית צבאו, מונעים ממנו לשלוח יד בנפשו. הוא עוזב את תבאי, מבקש מאביו לקבור את ילדיו, ומבטיח שיחזור רק לקבורת אביו.
ההבדלים מהמיתולוגיה המקובלת
אוריפידס לקח חירות אומנותית בסדר האירועים, משום שבמיתולוגיה המקובלת, הרקלס הרג את ילדיו לפני שיצא לשתים-עשר המשימות שלו. כאן הוא משלים את המשימה האחרונה לפני שהשגעון מכה בו.
תרגומים לעברית
- הרקלס, אוריפידס, מיוונית: אהרון שבתאי, הוצאת שוקן, 2002.
