וינס קרטר

וינס קרטר
Vince Carter
	קרטר ב-2018
לידה	26 בינואר 1977 (בן 47); דייטונה ביץ' שבפלורידה
עמדה	קלע, סמול פורוורד
גובה	1.98 מטר
מספר	15, 25
מכללה	אוניברסיטת קרוליינה הצפונית
דראפט	בחירה חמישית, 1998; גולדן סטייט ווריורס
קבוצות כשחקן
1998–2004 ; 2004–2009 ; 2009–2010 ; 2010–2011 ; 2011–2014 ; 2014–2017 ; 2017–2018 ; 2018–2020	טורונטו ראפטורס ; ניו ג'רזי נטס ; אורלנדו מג'יק ; פיניקס סאנס ; דאלאס מאבריקס; ממפיס גריזליס ; סקרמנטו קינגס ; אטלנטה הוקס
הישגים כשחקן
	8 הופעות במשחק האולסטאר (2000–2007); בחירה לחמישיית העונה השנייה (2001); בחירה לחמישיית העונה השלישית (2000); זוכה פרס רוקי השנה (1999); חמישיית הרוקיז הראשונה (1999); אלוף תחרות ההטבעות (2000); זוכה פרס השחקן הקבוצתי (2016); זוכה פרס הספורטיביות (2020);
	מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
אליפות אמריקה

וינסנט למאר "וינס" קרטר (באנגלית: Vincent Lamar "Vince" Carter; נולד ב-26 בינואר 1977 בדייטונה ביץ', פלורידה) הוא כדורסלן עבר אמריקאי. קרטר נחשב לאחד המטביעים הטובים ביותר אי פעם, ונודע בכינויו "אייר קנדה".^[1]^[2]^[3] קרטר מחזיק בשיא עונות המשחק ב-NBA, עם 22 עונות, והיחיד ששיחק בארבעה עשורים שונים (שנות ה-90 של המאה ה-20 עד שנות ה-20 של המאה ה-21). ביוני 2020 הודיע על פרישה בגיל 43.

ביוגרפיה

כששיחק בתיכון מיינלנד השתתף במשחק מקדונלד'ס אול-אמריקן, התמודד על פרס ג'ון אר. וודן לשחקן הטוב במדינה ונבחר לקבוצת הצעירים הלאומית של ארצות הברית בשנת 1995.אחרי סיום בית הספר התיכון למד באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל והוביל את קבוצת הכדורסל שלה. במשך 103 משחקים קרוליינה הצפונית רשם בממוצע 12.3 נקודות, 6.9 ריבאונדים ו-1.9 אסיסטים למשחק.

קריירה ב-NBA

טורונטו ראפטורס

קרטר נבחר בדראפט של שנת 1998 בבחירה החמישית על ידי גולדן סטייט ווריורס, ומיד הועבר לטורונטו ראפטורס תמורת הזכויות על ידידו הקרוב, שחקן המכללות אנטואן ג'יימיסון. הווריורס, שרצו מאוד את ג'יימיסון, חששו שהראפטורס יבחרו בו ויעבירו אותו למילווקי באקס, ולכן סיכמו עם הראפטורס שיבחרו בג'יימיסון ויעבירו אותו אליהם מיד תמורת קרטר והטבות כספיות. בטורונטו הוא חבר לקרוב משפחתו, טרייסי מקגריידי, הפך מיד לשחקן חמישייה של הראפטורס בהדרכתו של המאמן בוטש קרטר, וזכה בתואר רוקי השנה ב-NBA.

בעונת 1999/2000 נבחר לחמישייה השלישית של העונה והשיג את הטריפל דאבל הראשון בקריירה שלו (31 נקודות, 11 ריבאונדים ו-10 אסיסטים). קרטר נבחר בפעם הראשונה לקבוצת האולסטאר והראה את האתלטיות ויכולות ההטבעה המרשימות שלו בתחרות ההטבעות של אולסטאר 2000. הוא זכה בתחרות, כשאחת ההטבעות, בה נתלה עם המרפק על הטבעת לאחר ההטבעה, הפכה לאחת ההטבעות הזכורות ביותר בתולדות התחרות.

בעונת 2000/2001 חתם על חוזה ל-6 שנים בטורונטו. קרטר זכה ביחד עם נבחרת ארצות הברית במדליית זהב באולימפיאדת סידני 2000, כשהוא מנפק בממוצע 14.8 נקודות, 3.6 ריבאונדים ו-1.4 אסיסטים במהלך שמונת המשחקים. במהלך משחק באולימפיאדה נגד נבחרת צרפת, קרטר הטביע כשהוא קופץ מעל פרדריק וייס, הסנטר הצרפתי המתנשא לגובה 2.18 מטר. הטבעה זו, שזכתה לכינוי 'הטבעת המוות', נחשבת לאחת ההטבעות הגדולות בהיסטוריה.^[1]

בעונת 2003/2004 זכה בקולות הרבים ביותר (2,127,183) בהצבעה לאולסטאר 2004.

ניו ג'רזי נטס

לפני עונת 2004/2005 קרטר ביקש העברה מטורונטו ראפטורס. רוב באבקוק, המנג'ר של הראפטורס, העביר אותו לניו ג'רזי נטס תמורת אלונזו מורנינג, אריק ויליאמס, ארון ויליאמס ושתי בחירות דראפט עתידיות בסיבוב הראשון. מיד לאחר המעבר התחיל להוביל את קבוצתו החדשה יחד עם ג'ייסון קיד. קרטר חזר לטורונטו כשחקן הנטס ב-15 באפריל 2005 ואמר "טוב להיות שוב בבית". הוא קלע 39 נקודות מול הקהל העוין במיוחד של הראפטורס. במשחק זה ניצחו הנטס 90–101. בעונה זו קרטר הוביל את הנטס בקליעת 27.2 נקודות למשחק, והנטס סיימו במקום השמיני במזרח. בסיבוב הראשון בפלייאוף, הם הובסו על ידי מיאמי היט שסיימו במקום הראשון במזרח, ועפו בסוויפ. קרטר סיים את הסדרה עם ממוצעים של 26.8 נקודות למשחק, 8.5 ריבאונדים למשחק ו-5.8 אסיסטים למשחק, כולל קליעה עם הבאזר בהארכה של המשחק השלישי, שכפתה הארכה שנייה.

עונת 2005/2006 הייתה הצלחה גדולה נוספת לקרטר, שהוביל את הנטס ל-49 ניצחונות, הובלת הבית האטלנטי, והמקום השלישי במזרח. הוא העמיד ממוצע של 24.2 נקודות, 5.8 ריבאונדים ו-4.3 אסיסטים למשחק. הנטס הגיעו לסיבוב השני של הפלייאוף, שם שוב הובסו על ידי מיאמי היט, הפעם בחמישה משחקים. לבסוף מיאמי זכתה באליפות באותה העונה. וינס ניפק בממוצע 29.6 נקודות, 7.0 ריבאונדים ו-5.3 אסיסטים ב-11 משחקי הפלייאוף.

קרטר נבחר שוב למשחק האולסטאר, ואף פתח בחמישיית המזרח, ערב פציעתו של ג'רמיין אוניל מאינדיאנה פייסרס, שנבחר לחמישייה לפניו.

בעונת 2006/2007, נבחר קרטר יחד עם חברו לקבוצה ג'ייסון קיד לקבוצת המזרח, אך פספס את המקום בחמישיית המזרח לגילברט ארינאס מוושינגטון ויזארדס בפער קטן של 3,010 קולות. זו הייתה הופעותו השמינית והאחרונה של קרטר במשחק האולסטאר.

אורלנדו מג'יק

ב-25 ביוני 2009, עבר לקבוצת אורלנדו מג'יק, פיינליסטית העונה הקודמת, תמורת השחקנים: רייפר אולסטון, קורטני לי וטוני באטי. באותה עונה עלה עם אורלנדו לגמר המזרח, בו הפסידה קבוצתו לקבוצת הבוסטון סלטיקס.ב-18 בדצמבר 2010 עזב את אורלנדו לפיניקס סאנס, בטרייד שכלל את מרצ'ין גורטאט ומיקאל פיאטרוס, תמורת ג'ייסון ריצ'רדסון והידו טורקוגלו.^[4]

פיניקס סאנס

ב-18 בדצמבר 2010, עבר קרטר בטרייד לפיניקס סאנס יחד עם מרצ'ין גורטאט, מיקאל פיאטרוס, בחירת דראפט בסיבוב הראשון של 2011, ו-3 מיליון דולרים, עבור הידו טורקוגלו, ג'ייסון ריצ'רדסון וארל קלארק. כשנשאל איך הוא מרגיש לגבי המעבר מאורלנדו, השיב קרטר, "הם נתנו לי הזדמנות לשחק בבית והם הרגישו שהגיע הזמן ללכת בכיוון אחר. אתה לא יכול לכעוס על זה. נתנו הם לי הזדמנות לשחק במקום אחר ועדיין לרדוף את החלום. לאחר המעבר הוא שינה את מספר החולצה שלו מ-15 ל-25, כי רובין לופז לבש את חולצה מספר 15.

ב-16 בינואר 2011, קלע קרטר את הנקודה ה-20,000 בקריירה שלו, והפך לשחקן ה-NBA ה-37 שהגיע להישג זה.

דאלאס מאבריקס

ב-12 בדצמבר 2011 חתם קרטר על חוזה ל-3 שנים עם עונה אחת מובטחת אצל האלופה המכהנת דאלאס. במהלך זה התאחד קרטר עם חברו לשעבר לקבוצת הניו ג'רזי נטס ג'ייסון קיד. הוא המשיך ללבוש את חולצה מספר 25 בדאלאס, כי המספר 15 הופרש במאבריקס לכבוד שחקן העבר בראד דייוויס. במשחק נגד גולדן סטייט ווריורס, קרטר הפך לשחקן השמיני בתולדות ה-NBA עם 1,500 קליעות ל-3 נקודות. ב-16 במרץ 2014, הפך קרטר לשחקן ה-27 בהיסטורית ה-NBA לקלוע 23,000 נקודות. ב-26 באפריל 2014, במשחק השלישי של הסיבוב הראשון בפלייאוף, מול סן אנטוניו ספרס, קלע קרטר שלשה מכריעה בשניות הסיום ונתן לדאלאס את הניצחון 108–109. המאבריקס עלו ליתרון בסדרה 1–2 אך לאחר מכן איבדו את הסדרה ב-7 משחקים לספרס, שהמשיכו משם עד לניצחון בגמר ואליפות ה-NBA.

ממפיס גריזליס

ב-12 ביולי 2014, חתם קרטר על עסקה רב-שנתית עם ממפיס גריזליס. ב-13 בדצמבר, במשחק נגד פילדלפיה 76', קלע קרטר שתי שלשות ועבר את צ'ונסי בילאפס במקום השישי ברשימת קלעי השלשות של כל הזמנים של ה-NBA עם 1,831 קליעות מדויקות. ארבעה ימים לאחר מכן, הוא השיג שיא עונתי של 18 נקודות בניצחון בהארכה משולשת 116–117 על סן אנטוניו ספרס, ובכך עקף את רוברט פאריש במקום ה-25 של רשימת הקלעים המובילים בתולדות ה-NBA. ב-24 בפברואר 2016, עם תשע נקודות שקלע נגד לוס אנג'לס לייקרס, עבר קרטר את צ'ארלס בארקלי במקום ה-24 ברשימת קולעי הנקודות עם 23,757 נקודות בקריירה. ב-6 בפברואר 2017 במשחק נגד קבוצת סן אנטוניו, קרטר הצטרף לקארל מאלון, דיקמבה מוטומבו, כרים עבדול ג'באר ורוברט פאריש כשחקן בן 40 ומעלה המשיג ארבע חסימות במשחק. ב-15 בפברואר, במשחק נגד ניו אורלינס, עבר קרטר את אלן אייברסון במקום ה-23 ברשימת קלעי הנקודות של ה-NBA בכל הזמנים.

סקרמנטו קינגס

ב-10 ביולי 2017 חתם על חוזה לעונה אחת בסקרמנטו קינגס.^[5]

אטלנטה הוקס

ב-24 באוגוסט 2018 חתם על חוזה לעונה אחת באטלנטה הוקס.^[6] ב-6 באוגוסט 2019 חתם על חוזה לשנה נוספת ובכך קבע שיא עונות לשחקן בליגת ה-NBA עם 22.^[7] ב-25 ביוני 2020 הודיע על פרישתו ממשחק, בגיל 43.^[8]

חייו הפרטיים

קרטר נישא לד"ר אלן רוקר ב-3 ביולי 2004, בפלורידה. אב לקיי מישל קרטר, שנולדה ביוני 2005, וקרויה על שם אימו של קרטר, מישל קרטר רובינסון. הזוג התגרש בשנת 2006. קרטר הוא בן דודו מדרגה שלישית של שחקן העבר טרייסי מקגריידי.

מעבר לקריירת הכדורסל הרשמית שלו הוא הקים אקדמיית כדורסל המיועדת לילדים מרחבי ארצות הברית, וכן ארגון צדקה בשם Embassy Of Hope (שגרירות של תקווה).

שיאי הקריירה

נקודות	51 - פעמיים
קליעות מהשדה	20 - נגד מילווקי
זריקות מהשדה	36 - נגד פילדלפיה
קליעות לשלוש מהשדה	9 - נגד ממפיס
זריקות לשלוש מהשדה	20 - נגד ממפיס
קליעות עונשין	23 - נגד מיאמי
זריקות עונשין	27 - נגד פיניקס
ריבאונדים בהתקפה	8 - נגד שיקגו
ריבאונדים בהגנה	13 - פעמיים
ריבאונדים	16 - נגד פיניקס
אסיסטים	13 - נגד גולדן סטייט
חטיפות	6 - פעמיים
חסימות	6 - נגד שיקגו
דקות משחק	63 - נגד סקרמנטו

באוקטובר 2005 הוא היה לשחקן הראשון של הנטס שקלע 40 נקודות רצופות מאז ג'ון ויליאמסון ב-1978.
השחקן ה-41 ב-NBA שהגיע ל-10,000 נקודות. הוא עשה זאת ב-426 משחקים בלבד (מדורג 26 בכמות המשחקים שלקחו לו להגיע ל-10,000)

סטטיסטיקות הקריירה ב-NBA

בעונה הסדירה

עונה	קבוצה	משחקים	חמישייה	דקות	אחוזים מהשדה	אחוזים משלוש	אחוזים מהקו	ריבאונדים	אסיסטים	חטיפות	חסימות	נקודות
1998/1999^[א]	טורונטו	50	49	35.2	0.450	0.288	0.761	5.7	3.0	1.1	1.5	18.3
1999/2000	טורונטו	82	82	38.1	0.465	0.403	0.791	5.8	3.9	1.3	1.1	25.7
2000/2001	טורונטו	75	75	39.7	0.460	0.408	0.765	5.5	3.9	1.5	1.1	27.6
2001/2002	טורונטו	60	60	39.8	0.428	0.387	0.798	5.2	4.0	1.6	0.7	24.7
2002/2003	טורונטו	43	42	34.2	0.467	0.344	0.806	4.4	3.3	1.1	1.0	20.6
2003/2004	טורונטו	73	73	38.2	0.417	0.383	0.806	4.8	4.8	1.2	0.9	22.5
2004/2005	טורונטו	20	20	30.4	0.411	0.322	0.694	3.3	3.1	1.3	0.8	15.9
2004/2005	ניו ג'רזי	57	56	38.9	0.462	0.425	0.817	5.9	4.7	1.5	0.6	27.5
2005/2006	ניו ג'רזי	79	79	36.8	0.430	0.341	0.799	5.8	4.3	1.2	0.7	24.2
2006/2007	ניו ג'רזי	82	82	38.1	0.454	0.357	0.802	6.0	4.8	1.0	0.4	25.2
2007/2008	ניו ג'רזי	76	72	38.9	0.456	0.359	0.816	6.0	5.1	1.2	0.4	21.3
2008/2009	ניו ג'רזי	80	80	36.8	0.437	0.385	0.817	5.1	4.7	1.0	0.5	20.8
2009/2010	אורלנדו	75	74	30.8	0.428	0.367	0.840	3.9	3.1	0.7	0.2	16.6
2010/2011	אורלנדו	22	22	30.2	0.470	0.346	0.747	4.1	2.9	0.9	0.1	15.1
2010/2011	פיניקס	51	41	27.2	0.422	0.366	0.735	3.6	1.6	0.9	0.3	13.5
2011/2012^[ב]	דאלאס	61	40	25.3	0.411	0.361	0.826	3.4	2.3	0.9	0.4	10.1
2012/2013	דאלאס	81	3	25.8	0.435	0.406	0.816	4.1	2.4	0.9	0.5	13.4
2013/2014	דאלאס	81	0	24.4	0.407	0.394	0.821	3.5	2.6	0.8	0.4	11.9
2014/2015	ממפיס	66	1	16.5	0.333	0.297	0.789	2.0	1.2	0.7	0.2	5.8
2015/2016	ממפיס	60	3	16.8	0.388	0.349	0.833	2.4	0.9	0.6	0.3	6.6
2016/2017	ממפיס	73	15	24.6	0.394	0.378	0.765	3.1	1.8	0.8	0.5	8.0
2017/2018	סקרמנטו	58	5	17.7	0.403	0.345	0.757	2.6	1.2	0.7	0.4	5.4
2018/2019	אטלנטה	76	9	17.5	0.419	0.389	0.712	2.6	1.1	0.6	0.4	7.4
2019/2020	אטלנטה	60	0	14.6	0.352	0.302	0.793	2.1	0.8	0.4	0.4	5.0
קריירה		1,541	983	30.1	0.435	0.371	0.798	4.3	3.1	1.0	0.6	16.7
אולסטאר		7	5	18.0	0.477	0.375	0.600	2.6	1.9	0.9	0.1	10.1

בפלייאוף

עונה	קבוצה	משחקים	חמישייה	דקות	אחוזים מהשדה	אחוזים משלוש	אחוזים מהקו	ריבאונדים	אסיסטים	חטיפות	חסימות	נקודות
2000	טורונטו	3	3	39.7	0.300	0.100	0.871	6.0	6.3	1.0	1.3	19.3
2001	טורונטו	12	12	44.9	0.436	0.410	0.784	6.5	4.7	1.7	1.7	27.3
2005	ניו ג'רזי	4	4	44.8	0.365	0.316	0.861	8.5	5.8	2.3	0.0	26.8
2006	ניו ג'רזי	11	11	40.9	0.463	0.241	0.796	7.0	5.3	1.8	0.5	29.6
2007	ניו ג'רזי	12	12	40.6	0.396	0.389	0.693	6.8	5.3	0.9	0.6	22.3
2010	אורלנדו	14	14	34.4	0.402	0.235	0.826	4.2	2.3	0.9	0.2	15.5
2012	דאלאס	4	0	26.8	0.293	0.300	0.750	5.5	0.3	1.2	0.5	8.3
2014	דאלאס	7	0	27.1	0.456	0.484	0.786	3.6	2.4	0.4	0.3	12.6
2015	ממפיס	11	0	17.8	0.403	0.250	0.889	4.3	1.0	0.6	0.2	6.3
2016	ממפיס	4	4	22.8	0.455	0.700	1.000	3.8	1.3	0.5	0.3	11.3
2017	ממפיס	6	6	32.5	0.476	0.400	1.000	3.3	1.5	0.3	0.0	9.2
קריירה		88	66	34.5	0.416	0.338	0.796	5.4	3.4	1.1	0.5	18.1

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא וינס קרטר בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של וינס קרטר

וינס קרטר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פרופיל, באתר Basketball-Reference
פרופיל, באתר Sports-Reference
פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
פרופיל, באתר eurobasket
פרופיל, באתר פיב"א
פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
פרופיל, באתר ESPN
באתר Yahoo! Sports
באתר Basketball-Reference
אלעד זאבי, קוסם ההטבעות נכנס לעשור הרביעי שלו ב-NBA, והדבר האחרון שהוא מחפש זו אליפות, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2019

הערות שוליים

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[א]

[ב]

Search