ורה רובין

רובין נולדה בפילדלפיה ב-23 ביולי 1928, למשפחה יהודית. אביה פיליפ קופר, יליד וילנה, היה מהנדס חשמל. אמה רוזה אפלבאום, ילידת בסרביה, עבדה בחברת הטלפון בל. בגיל צעיר עברה עם משפחתה לוושינגטון. כבר בילדותה התעניינה באסטרונומיה. אביה עודד אותה בכך, לקח אותה למפגשי אסטרונומים חובבים ועזר לה לבנות את הטלסקופ הראשון שלה, כשהייתה בת 14.

בגיל 20 נישאה לרוברט רובין, כימאי פיזיקלי, שאותו הכירה במהלך לימודיהם באוניברסיטת קורנל. לזוג בת ושלושה בנים, וארבעתם הם בעלי תואר דוקטור למדעים.ב-25 בדצמבר 2016 נפטרה רובין^[1].

ורה קיבלה תואר ראשון במכללת ואסר בשנת 1948. היא רצתה ללמוד אסטרונומיה באוניברסיטת פרינסטון, אולם נשים לא יכלו ללמוד במסלול זה עד לשנת 1975^[3]. על כן למדה לתואר שני במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת קורנל, את התואר השלימה ב-1951. בין מוריה היו ריצ'רד פיינמן והנס בתה^[3].

את הדוקטורט קיבלה בשנת 1954 מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, המנחה שלה בדוקטורט היה ג'ורג' גאמוב. עם תום לימודיה הועסקה כעוזרת מחקר באוניברסיטת ג'ורג'טאון. ב-1962 קודמה שם לדרגת פרופסור חבר. החל מ-1965 קיבלה גם מינוי כאסטרונומית במכון קרנגי למדע בוושינגטון. שם היא הגיעה למעמד של חוקר בכיר (Senior Fellow). בשנת 1965 גם זכתה להיות האישה הראשונה שהורשתה להשתמש בטלסקופים של מצפה הכוכבים פאלומר.

רובין הייתה שותפה בכתיבת למעלה מ-110 מאמרים מדעיים^[4].

רובין גילתה כבר בשלב מוקדם בחייה את האפליה המגדרית במערכת המדעית. היא ניסתה להתקבל ללימודי התואר השני באסטרונומיה באוניברסיטת פרינסטון אלא שהם לא קיבלו נשים באותן השנים. ניסיון מוקדם זה הביא אותה למאמץ מתמשך להשגת שוויון לנשים במדעי הטבע. במיוחד בתחום שלה, האסטרונומיה. היא נאבקה לשיתוף יותר נשים במחקר האקדמי, לצירוף יותר נשים לאקדמיה הלאומית למדעים ולוועדות שיפוט אקדמיות.

רובין נודעה במחקריה על דינמיקת גז וכוכבים בגלקסיות, מחקרים שהייתה להם תרומה משמעותית בגילוי מרכיבים בלתי ידועים של היקום ובמיוחד החומר אפל.עוד במהלך לימודיה לתואר השני הייתה מהראשונים לגילוי הסטיות מקבוע האבל של הגלקסיות. היא העלתה השערה, שהייתה שנויה במחלוקת בזמנה, שהגלקסיות מסתובבות סביב גורם לא ידוע, זאת בנוסף לתנועתן "החוצה" על פי תאוריית המפץ הגדול.

הדוקטורט שלה היה מהעבודות הראשונות על קיום צבירי גלקסיות, תאוריה שהפכה למקובלת רק שני עשורים מאוחר יותר. מחקריה הראשונים, לאחר סיום הלימודים, עסקו בעקומות סיבובי גלקסיות (אנ'). היא גלתה את אי ההתאמה בתנועה הזוויתית של הגלקסיות בין הערכים המחושבים לפי התאוריה לבין הערכים הנצפים. המהירות הזוויתית של הסיבוב, כפי שנצפתה על ידה, הייתה צריכה להביא ל"העפה" החוצה של חלקי הגלקסיה החיצוניים. רובין ראתה בכך הוכחה נסיונית לקיום החומר האפל^[5].

• חברה באקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית) - 1981 - האסטרונומית השנייה שנבחרה להיות חברה^[1].
• חברה בחברה הפילוסופית האמריקאית - 1995
• מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה - 1996. האישה השנייה הזוכה במדליה, אחרי קרוליין הרשל שזכתה במדליה בשנת 1828^[6].
• חברה באקדמיה האפיפיורית למדעים - 1996
• פרס מכון ויצמן למדעניות מצטיינות - 1996^[7]
• קיבלה מספר תוארי דוקטור לשם כבוד, בין השאר מאוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת ייל.

על שמה נקראים:

• אפקט רובין-פורד (אנ')
• האסטרואיד 5726 Rubin שהתגלה על ידי בני הזוג יוג'ין וקרוליין שומייקר^[8]
• מצפה הכוכבים ורה רובין {טלסקופ סקר סינופטי גדול (LSST)} (אנ')^[9]

מדיה וקבצים בנושא ורה רובין בוויקישיתוף

• קריסטין לרסן, ורה רובין, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
• איתי נבו, מכון דוידסון, נפטרה המדענית שמאחורי החומר האפל, באתר ynet, 27 בדצמבר 2016
• איתי נבו, האישה שמאחורי החומר האפל, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 27 בדצמבר 2016
• דף אישי באתר Carnegie Institution for Science
• ורה רובין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)