ז'אן-מארי לה פן

ז'אן-מארי לה פן
Jean-Marie Le Pen
	ז'אן-מארי לה פן, 2007
	ז'אן-מארי לה פן, 2007
לידה	20 ביוני 1928 (בן 95); צרפת
מדינה	צרפת
השכלה	הפקולטה למשפטים בפריז; אוניברסיטת פנתאון-אסאס ;
מפלגה	החזית הלאומית
בת זוג	1) פיירט לאלן (1960-1987); 2) ז'אן מארי פסשוס (1991 עד היום)
שושלת משפחת לה פן
אב	ז'אן לה פן
אם	אן ארווה
צאצאים	מארין לה פן, מריון מרשל לה פן
	www.jeanmarielepen.com
	5 באוקטובר 1972 – 15 בינואר 2011; (38 שנים)
	מארין לה פן ←
חתימה

ז'אן-מארי לֶה פן (בצרפתית: Jean-Marie Le Pen; נולד ב-20 ביוני 1928) הוא פוליטיקאי לאומני צרפתי. מייסד מפלגת הימין הרדיקלי "החזית הלאומית" ומי שעמד בראשה עד ינואר 2011. ידוע בעמדותיו האנטישמיות.

תחילת חייו

ז'אן-מארי לה פן נולד לדייג בכפר קטן בברטאן, וגדל במשפחה קתולית. הוא הועבר לידי משפחה אומנת כאשר אביו מת בעת שסירתו התפוצצה ממוקש ב-1942. בגיל 16 ניסה להתגייס לתנועת ההתנגדות הצרפתית, אך נדחה על ידי קולונל אנרי דה לה וסייר (Henri de La Vaissière) בגלל גילו הצעיר^[1], על כן הלך ללמוד משפטים במכון למשפטים של סורבון בפריז. במהלך לימודיו עסק בהפצת העיתון המלוכני "אקסיון פראנסז" ברחובות פריז^[2] והצטרף ל"איגוד החברות של הסטודנטים למשפטים" (Association corporative des étudiants en droit), ארגון סטודנטים אנטי-קומוניסטי שלה פן נבחר להנהגתו. הוא וחבריו לארגון הסטודנטים עסקו בעיקר בחרחור מריבות עם הקומוניסטים וניהלו עמם תגרות רבות. עקב פעולותיו הוא הורשע מספר פעמים בהשתתפות בקרבות רחוב. ב-1951 נשללה חברותו בארגון עקב גישתו הקיצונית.

שירותו הצבאי ולימודיו

עם קבלת התואר במשפטים התגייס ללגיון הזרים הצרפתי ושירת במלחמת הודו-סין הראשונה, הוא הגיע להודו-סין אחרי קרב דיין ביין פו. ב-1956 נשלח לסיני, אך הגיע לאחר הכרזה על הפסקת אש בתום מלחמת סיני.

לה פן התנדב להמשיך לשרת בלגיון הזרים ונשלח לאלג'יריה ב-1957 ושירת שם כקצין מודיעין ברגימנט הזרים המוצנח הראשון. לה פן הואשם בכך שהשתתף בעינויים שבוצעו במהלך חקירות, הוא הכחיש זאת, אך הודה שידע על אחרים שהשתמשו בעינויים. לאחר שסיים את שירותו הצבאי למד מדע המדינה באוניברסיטת פנתאון-אסאס, ובשנת 1971 הגיש תיזה על התנועה האנרכיסטית בצרפת לאחר 1945.

חיים אישיים

בין השנים 1960–1987 היה נשוי לפיירט לאלן. מנישואים אלו נולדו לו ארבע בנות, אחת מבנותיו אלו היא מארין לה פן, שהשתלבה בהנהגת המפלגה שבראשה עמד. מארבע בנות אלו יש ללה פן תשעה נכדים (אחת מהן מריון מרשל). הגירושים של לה פן מאשתו הראשונה היו קשים, וגרושתו אף צולמה בעירום למגזין פלייבוי בשביל להשפיל את לה פן. אחת מבנותיו, מארי-קרוליין, התנתקה ממנו בעקבות בעלה שהצטרף לברונו מגרה (אנ') שפרש מן החזית הלאומית של לה פן והקים את התנועה הלאומית הרפובליקנית.

ב-1977 לה פן ירש הון משותפו ותומכו הגדול הוברט למברט, מונרכיסט ותעשיין. בצוואתו הוריש למברט ללה פן שלושים מיליון פרנק (כחמישה מיליון אירו), וגם כן את טירתו בסנט קלאוד (הטירה בעבר הייתה שייכת למאדאם דה פומפדור).

ב-31 במאי 1991, לה פן התחתן עם ז'אן מארי פסשוס ("ג'ני"), ממוצא יווני. היא הייתה נשואה בעבר לאיש העסקים הבלגי ז'אן גרנייה.

באפריל 2024, ז'אן מארי לה פן הושם תחת האפוטרופסות של בנותיו לבקשת משפחתו, בשל מצבו הרפואי.^[3]

קריירה פוליטית

לה פן התחיל את הקריירה הפוליטית שלו בראש איגוד סטודנטים בטולוז. ב-1953 לה פן פנה אישית לנשיא וינסן אוריו בבקשה לאשר לו ולחבורת מתנדבים לצאת להולנד בשביל לסייע בשיקום לאחר שיטפון הים הצפוני. הנשיא אישר ותוך יומיים לה פן הצליח לארגן 40 מתנדבים מן האוניברסיטה שלו, הקבוצה גם תעזור מאוחר יותר לנפגעי רעידת אדמה באיטליה. ב-1956 לה פן נבחר להאספה הלאומית כחבר במפלגה הפופוליסטית UDCA. לה פן בן העשרים ושמונה היה החבר הצעיר ביותר באספה הלאומית.

ב-1957, לה פן נבחר כמזכיר כללי של החזית הלאומית של הלוחמים ארגון וותקי צבא. הוא גם היה הפוליטיקאי הראשון בצרפת להציג מועמד מוסלמי, אחמד דג'בור, אלג'ירי במוצאו לתפקיד בעירית פריז. ב-1958 לה פאן עזב את UDCA ונבחר לאספה הלאומית מטעם מפלגת המרכז הלאומי של העצמאים והאיכרים.

לה פן ניהל ב-1965 את מערכת הבחירות לנשיאות של מועמד הימין ז'אן לואי תיקיר-ויגננקור, אשר השיג 5.19% מן הקולות. ב-1962 לה פן הפסיד את מקומו באספה הלאומית.

מ-1972 ועד היום

ב-1972 הקים את מפלגת החזית הלאומית, והוא עמד בראשה במשך 39 שנה. בתקופה זו רכש כוח פוליטי רב והתמודד מספר פעמים על נשיאות צרפת, חרף אי הצלחה מתמשכת. בשנת 1977 הוריש לו אחד מתומכיו 30 מיליון פרנקים ועוד נכסים. בשנת 1984 עלה בידי לה פן להיבחר לפרלמנט האירופי, ובשנת 1986 זכתה מפלגתו בכ-10% מכלל קולות הבוחרים בבחירות לפרלמנט צרפת. נקודת ציון משמעותית לחזית הלאומית וללה פן הייתה בחירות 1995, בהן זכתה החזית הלאומית בהישג נכבד ברמה המוניציפלית ברחבי צרפת, ובעיקר באזור דרום מזרח צרפת^[4]. אך הוא לא נבחר לנשיאות.ב-2010 הודיע כי בכוונתו לפרוש מן החיים הפוליטיים ולא להתמודד עוד על נשיאות צרפת, והחל בינואר 2011 החליפה אותו בתו מארין לה פן כמנהיגת המפלגה. אך עם זאת המשיך לשמש כ"יושב ראש של כבוד" מטעם מפלגת החזית הלאומית.

ב-1987 טען לראשונה כי תאי הגזים באושוויץ הם פרט שולי בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה^[5]. הוא הורשע בהפרת חוק גייסו^[6], ונאלץ לשלם קנס בסך 1.2 מיליון פרנק. מאז חזר על טענתו זו בהזדמנויות שונות.

במהלך חודש אפריל 2015 התראיין מספר ראיונות בתקשורת הצרפתית, וחזר על טענותיו כי תאי הגזים הם פרט שולי בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה. ואף הגן על פליפ פטן, מנהיג משטר וישי ששיתף פעולה עם הנאצים. עקב כך הודיעה בתו מארין לה פאן מנהיגת המפלגה שהוא פוטר ממשרתו כיושב ראש של כבוד מטעם המפלגה. ולא ינאם יותר מטעם המפלגה כיוון שדבריו "נוגדים את המדיניות הסדורה של המפלגה". עם זאת, בחודש יולי 2015 ביטל בית משפט מחוזי בצרפת את השעייתו של ז'אן מרי מהמפלגה.