חברת נתיבי איילון

בשנת 1965 הוקמה מסגרת מנהלית בשם "נתיבי איילון" לצורך הקמת נתיבי איילון^[2]. בתחילת 1969 אישרה הממשלה את הקמת נתיבי איילון כחברה^[3].

חברת נתיבי איילון בע"מ התאגדה בשנת 1970 על-פי דיני מדינת ישראל כחברה פרטית. מאז הקמתה החברה הייתה בבעלות משותפת של מדינת ישראל ועיריית תל אביב-יפו. ביום 4 ביוני 2016 הושלם הליך הפרדת האחזקות בין העירייה למדינה ומניות העירייה בחברה עברו למדינת ישראל.

החברה עוסקת לא רק בבנייה ותחזוקה של כביש נתיבי איילון, אלא גם בבניית הפרדות מפלסיות בדרכים עירוניות בתל אביב במרכז העיר ובשכונות עבר הירקון, בהכשרת נתיבי תחבורה ציבורית, בהכשרת רצועות עבור מסילות רכבת ואף מעורבת בפרויקטים בערים אחרות, כגון הפרדה מפלסית למסילות רכבת ברחובות, בבאר יעקב ובלוד. בתחילת שנות ה-90 התרחבה פעילות החברה מחוץ למטרופלין תל אביב, היא הקימה שני חברות בת: "נתיבי גליל" ו"נתיבי כרמל" שפעלה בחיפה, והייתה אחראית גם על פרויקט מנהרות הכרמל^[4]. ב-1994 פרסם היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר, חוות דעת משפטית לפיה נתיבי איילון, הנמצאת בבעלות משותפת ושווה של הממשלה ועיריית תל אביב, אינה מורשית לעבוד מעבר לגבולות מטרופולין תל אביב^[5]. בעקבות ההחלטה בשנת 1998 מוזגה חברת "נתיבי כרמל" עם חברת יפה נוף של עיריית חיפה^[6][7]. במקביל התקבלה החלטה, שלא בוצעה, לסגור את החברה בסוף 2004^[8].

כמו כן תכננה החברה תוכנית לרפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן על מנת להתאימה לצורכי הציבור. ביצועה המעשי התעכב והחל רק באוגוסט 2010, כאשר השינוי המהותי ביותר התבצע ב-1 ביולי 2011 עם ביצוע הפעימה השנייה בארגון מחדש. במסגרת השינוי, בוטלו עשרות קווים, אחרים שינו מסלולם וקווים חדשים נוספו. בתגובה לביקורת, בוצעו בקווים שינויים נוספים בשנים הבאות.

ב-25 במאי 2014, אישרה הממשלה להעביר את החברה לבעלות מלאה של המדינה ולרכוש את חלקה של עיריית תל אביב-יפו בחברה ובכך להפוך את החברה לחברה ממשלתית. בעקבות כך הוחלט שהחברה תבצע פרויקטים במרחב העירוני והמטרופוליני, לא רק בגוש דן אלה גם בשאר רחבי הארץ^[9].

ב-3 בדצמבר 2018, חנכה החברה את משרדיה הראשיים בעזריאלי ראשונים, ראשון לציון; לאחר שעברה מתל אביב^[10].

בין הפרויקטים הפעילים של החברה כיום:

• מהיר לעיר - פרויקט סלילת מאות קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות מרכזיים במטרופולין תל אביב.
• אופנידן - פרויקט הקמת רשת שבילי אופניים בין-עירונית ברחבי גוש דן, שצפוי לקשר בין אזורי מגורי ומרכזי תעסוקה.
• הנתיבים מהירים בגוש דן - פרויקט שבו יוקמו 5 חניוני "חנה וסע" ומהם יצאו שאטלים ליעדים שונים בתל אביב^[11][12].
• הקו הכחול - מערכת אוטובוסים מהירה עתידית שתחבר בין רחובות, נס ציונה וראשון לציון. הפרויקט קודם בתחילה על ידי חברת נת"ע, אך בהמשך עבר לידי חברת נתיבי איילון.
• הקו החום - מערכת אוטובוסים מהירה עתידית שתחבר בין לוד, רמלה, באר יעקב וראשון לציון. הפרויקט קודם תחילה על ידי חברת נת"ע ותוכנן במקור כקו רכבת קלה כחלק מהדנקל, אך ב-2019 שונו התוכניות, והוא החל תכנון מחדש כ-ART שהוא מעין אוטובוס-רכבת חשמלי שנוסע באמצעות גלגלי גומי ללא צורך במסילה^[13]. חלק ממנו יהיה כנראה בצורת BRT (בדומה למטרונית בחיפה)^[14].
• דרך ערך - פרויקט שבו יבחרו 100,000 משתתפים לקידום שינוי הרגלי נסיעה באמצעות תמריצים כספיים, שימוש בנסיעות משותפות ו/או עידוד עבודה מהבית^[15].

מסוף 2020 חברת נתיבי איילון מפעילה מרכז הניסויים הלאומי לתחבורה חכמה באשדוד. המרכז מופעל על ידי 4 מפעילים מורשים:

• חברת "רובוטיקה כחול לבן"
• חברת "מגל הנדסה תקינה ומעבדה"
• חברת "מעבדת רכב אריאל"
• חברת "ג'נרל מוטורס"

כמו כן, החברה מפעילה מספר אתרי ניסוי ברחבי הארץ.

מנכ"לים

• ברוך עמיר
• ישראל גרנית (1975–1976)
• דן חירם (1976–1982)
• דורון בלשה (1995–1998)
• יהודה בר-און (1999–2003)
• אריה בר (2003–2005)
• שי ברס (2005–2010)
• אבי חודין (2017-2011)
• איתמר בן מאיר (2017-2021)
• אורלי שטרן (2022-הווה)

יושבי ראש הדירקטוריון

• דן הראל (2017-2018)
• מאיר חן (2018-2021)
• מקסין פסברג (2021-הווה)

• אתר חברת נתיבי איילון - כולל דיווחי תנועה ומצלמות בזמן אמת
• עמירם ברקת, ‏"אם נתיבי איילון נסגרים פעם בכמה שנים זה לא נורא", באתר גלובס, 11 בינואר 2013
• רנן נצר, ‏האיש שאחראי על הפקק של המדינה מבקש: נטשו את הפרייבט, באתר גלובס, 23 במרץ 2018
• רשות החברות הממשלתיות - פרטי חברת נתיבי איילון בע"מ
• חברת נתיבי איילון, דף שער בספרייה הלאומית