חינוך בפינלנד

עד אמצע המאה ה-19, התבסס מערכת החינוך של פינלנד על בתי ספר כנסייתיים, בהם ההוראה הייתה בלטינית ומטרת החינוך הייתה הכשרת כמרים^[6]. במאה ה-13 נוסד בטורקו בית ספר קתדרלי ובשנת 1640 נוסד בטורקו האוניברסיטה הפינית הראשונה. בשנות ה-60 של המאה ה-19 הוחל בהקמת בתי ספר יסודיים של רשויות מקומיות ובשנת 1898 נקבעה חובה על הרשויות המקומיות לספק חינוך פורמלי לילדים בגילאי חינוך שהוריהם בקשו זאת. חוקת פינלנד שנקבעה בשנת 1919, קבעה חובת חינוך חינם, שהוחלה משנת 1921 בדמות של שש שנות לימוד חובה, שהחלו בגיל 7. במקביל התפתחו גימנסיות שמונה שנתיות, שחולקו לחמש שנות חינוך ביניים ושלוש שנות חינוך תיכוני, אליהן עברו תלמידים שיועדו לחינוך אקדמי, לאחר ארבע שנים בחינוך היסודי. המעבר לגימנסיות היה על סמך מבחני קבלה, הערכות מורים וציוני בית הספר היסודי^[7]. שאר התלמידים המשיכו ללמוד בבית הספר היסודי, ולאחר מכן יצאו לעבודה או לבית ספר מקצועי. כך שבפינלנד נהגה הסללה על פי המודל הגרמני, כאשר בסביבות גיל 11 נקבע המסלול של התלמיד והמעבר בין המסלולים היה נדיר^[8]. בשנת 1950, כרבע מהתלמידים המשיכו ללמוד במסלול בגימנסיות, שכשני שלישים מהן היו פרטיות. במהלך שנות ה-50 החלו הגימנסיות לקבל מימון ציבורי, הפיקוח הממשלתי עליהן גדל ומספר התלמידים נסק מכ-34,000 לכ-270,000 בשנת 1960^[9].

בשנת 1968 הועבר בפרלמנט הפיני תוכנית לרפורמה במערכת החינוך. בהתאם לרפורמה כל התלמידים למדו יחד בבית ספר יסודי מקיף של 9 שנים, עליו הוחלו תוכניות הלימודים של הגימנסיה. בכך הוגברו לימודי המתמטיקה והמדעים יחסית לנהוג בבתי הספר היסודיים לפני הרפורמה והוחלה חובת לימוד שפה זרה. הרפורמה הוחלה על פי התוכנית בשנים 1972-1977 בסדר גאוגרפי שהותווה מראש. בתחילה התקיימו בבתי הספר המקיפים הקבצות במתמטיקה ובשפה זרה, אולם אלו בוטלו בשנת 1985^[10]. הרפורמה הביאה גם לגידול עצום בצוות המנהלי של בתי הספר ולהעברת סמכויות ניהול בתי הספר מוועדי בתי ספר למועצות חינוכיות של הרשויות המקומיות^[11].

במקביל, בשנים 1973-1979 בוצעה רפורמה בהכשרת המורים לשש כיתות היסוד. הכשרת מורים אלו הועברה מסמינרים קטנים ומכללות להכשרת מורים אל שמונה פקולטות לחינוך באוניברסיטאות שהוקמו לשם כך. הצוותים של הסמינרים והמכללות הועברו לפקולטות ותוכניות ההכשרה המשיכו להתבסס על תוכנית תלת-שנתית^[12]. בשנת 1979 הועלתה רמת ההכשרה של המורים כך שמסלול הכשרת המורים כלל באופן מובנה הסמכה לתואר שני^[13].

פינלנד קיבלה ציונים מאוד גבוהים במבחני קריאה בינלאומיים אך פחות, הגם שמעל הממוצע, במבחנים במתמטיקה ובמדעים. פינלנד הצליחה מאוד במבחן פיז"ה, אך פחות במבחן TIMSS, הגם שבעילית של המדינות^[14]. כמו כן, ציוני פינלנד במבחנים הסטנדרטיים נמצאים בירידה מתחילת שנות ה-2000, הגם שהיא עדיין בעלת הציונים הגבוהים ביותר באירופה^[15].

ציונים לדוגמה:

• מבחן פיז"ה 2003: מתמטיקה - 544 (מקום 2), אוריינות - 543 (מקום 1), מדעים - 548 (מקום 1), פתרון בעיות - 548 (מקום 2)
• מבחן פיז"ה 2009: מתמטיקה - 541 (מקום 6), אוריינות - 536 (מקום 3), מדעים - 554 (מקום 2)
• מבחן פיז"ה 2012: אוריינות - 545 (מקום 3), מדעים - 524 (מקום 2)
• מבחן TIMSS 2011: מתמטיקה - 514 (מקום 8)

מדיה וקבצים בנושא חינוך בפינלנד בוויקישיתוף

• אבי קליין, ‏חינוך בפינלנד, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 בנובמבר 2016