טום קרוז

קרוז נולד בעיר סירקיוז שבמדינת ניו יורק, למשפחה נוצרית-קתולית. בנם של מרי לי (לבית פייפר), מורה לחינוך מיוחד, ותומס קרוז מייפות'ר השלישי (נפטר ב-1984), מהנדס חשמל^[1]. שם המשפחה של קרוז מקורו מאבי סבו, תומאס קרוז או'מרה, אשר אומץ על ידי ולשים מהגרים ושונה ל"תומאס קרוז מייפות'ר"^[2][3][4]. הוא גדל בעוני במשפחה שנשלטה על ידי אב מתעלל שקרוז תיאר בתור "סוחר של כאוס"^[5]. הוא הוכה על ידי אביו, שאותו קרוז תיאר כבריון ופחדן^[5][6].

משפחתו של קרוז שהתה במשך חלק מילדותו בקנדה. קרוז למד בבית הספר הציבורי רוברט הופקינס באוטווה, אונטריו, מכיתה ג' עד ה'. לאחר מכן עברה המשפחה לפרבר של ביקון היל, כדי שאביו של קרוז יוכל למלא תפקיד של יועץ ההגנה של צבא קנדה^[7]. שם, סיים קרוז כיתה ו' בתיכון הנרי מונרו, בו היה פעיל באתלטיקה, ושיחק הוקי רצפה כמעט כל לילה^[8]. הנרי מונרו היה גם המקום בו קרוז עסק בדרמה, בהדרכתו של ג'ורג' סטיינבורג^[9]. המחזה הראשון שבו השתתף נקרא "IT", וקרוז זכה בו בתפקיד ראשי יחד עם מייקל דה ואל, האחד משחק את ה"רע", והשני משחק את ה"טוב". ההצגה זכתה להצלחה רבה, וסיירה עם חמישה חברים לכיתה אחרים לבתי ספר שונים ברחבי האזור אוטווה, וגם צולמה בתחנת הטלוויזיה המקומית של אוטווה^[10]. קרוז נתקל בהצקות באופן קבוע ב-15 בתי ספר שונים בהם למד ב-12 שנים^[5]. כאשר קרוז היה בן 12, אמו עזבה את אביו, ולקחה את קרוז ואחותו לי אן איתה^[5].

הוא השתתף לזמן קצר בסמינר לכמרים פרנציסקני בסינסינטי (על מלגת כנסייה) ושאף להיות כומר קתולי^[11]. בשנת הלימודים האחרונה שלו, הוא שיחק פוטבול בנבחרת בתור ליינבקר, אבל נופה מהקבוצה לאחר שנתפס שותה בירה לפני המשחק^[12][13].

את דרכו אל המסך הגדול החל קרוז בתפקיד קטן בסרטו של פרנקו זפירלי, "אהבת בוסר" (1981) ובהמשך הופיע לצד ג'ורג' סי. סקוט ושון פן בסרט "כיבוי אורות". הפריצה שלו הגיעה כשכיכב בתפקיד הראשי בסרט נעורים בשם "שעשועים מסוכנים" (1983) לצד רבקה דה מורניי. הוא התפרסם בין השאר בזכות סצנת הריקוד בתחתונים. הכריזמה והמראה האטרקטיבי של קרוז עשו את העבודה, והוא קיבל על תפקידו מועמדות ראשונה ל"פרס גלובוס הזהב". הסרט הכניס בקופות בארצות הברית פי 10 מתקציבו, דבר שסלל לקרוז קריירה עשירה ומצליחה מאוד כשחקן קולנוע.

בניסיון לשחזר את ההצלחה של "שעשועים מסוכנים", כיכב קרוז בעוד סרט נעורים אחד, "כל הצעדים הנכונים", אך הסרט נכשל בקופות. גם סרטו האקסטרווגנטי של רידלי סקוט, "אגדה" (1985), בו שיחק קרוז, לא הצליח בקופות. אך שנה אחר כך, כשכיכב בסרטו של האח טוני סקוט, "אהבה בשחקים", הצליח. הסרט, שנעשה בתקציב של 15 מיליון דולרים, הכניס ברחבי העולם 353 מיליון דולרים^[14] והפך את קרוז לסמל מין ולכוכב קולנוע בינלאומי.

ב-1989 הופיע קרוז בסרטו של אוליבר סטון, "נולד בארבעה ביולי", שבו גילם את רון קוביק, פטריוט נלהב שהתנדב לנחתים בצבא ארצות הברית ונפצע במלחמת וייטנאם, ובעקבות זאת עבר מהפך רגשי ואידאולוגי ונעשה לאחד המנהיגים הפעילים בתנועת המחאה נגד המלחמה. טום קרוז הציג ברגישות ובתבונה את דמותו המורכבת של קוביק, כשבחציו השני של הסרט גילם את הדמות אך ורק בישיבה על כיסא גלגלים. מספר מבקרי קולנוע קבעו שזהו תפקיד חייו.

קרוז קיבל מועמדות לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר על תפקידיו ב"נולד בארבעה ביולי" (1989) וב"ג'רי מגווייר" (1996); ולשחקן המשנה הטוב ביותר עבור תפקידו ב"מגנוליה" (1999). על שלושת הסרטים הללו זכה קרוז בפרס גלובוס הזהב.

קרוז כיכב ב-13 סרטים שהכניסו מעל 100 מיליון דולר בארצות הברית ובכך הוא השחקן שכיכב במספר שוברי קופות הרב ביותר, פרט לטום הנקס. קרוז הופיע בחמישה שוברי קופות רצופים: "בחורים טובים", "הפירמה", "ריאיון עם ערפד", "משימה בלתי אפשרית" ו"ג'רי מגווייר". בשנות ה-2000 הצליח קרוז לשחזר הישג זה כאשר כיכב ב-6 שוברי קופות רצופים, מאז "משימה בלתי אפשרית 2" ועד לקיץ 2006.

קרוז עבד עם הרבה במאים מפורסמים, ביניהם: סטיבן ספילברג ("דו"ח מיוחד", "מלחמת העולמות"), אוליבר סטון, רידלי סקוט, טוני סקוט (אהבה בשחקים), פרנסיס פורד קופולה ("נערי הכרך"), מרטין סקורסזה ("צבע הכסף"), בארי לוינסון ("איש הגשם"), בריאן דה פלמה ("משימה בלתי אפשרית"), ג'ון וו ("משימה בלתי אפשרית 2"), רון הווארד ("הרחק מכאן"), סטנלי קובריק ("עיניים עצומות לרווחה"), ג'יי ג'יי אברהמס ("משימה בלתי אפשרית 3"), בראד בירד ("משימה בלתי אפשרית 4").

בשנת 2016 שיחק בסרט הפעולה "ג'ק ריצ'ר: אין דרך חזרה", המשך לסרט ג'ק ריצ'ר משנת 2012, בכיכובו. ב-2017 הופיע בתפקיד הראשי בסרטים "המומיה" ו"תוצרת אמריקה". הסרט האחרון סיבך את קרוז בהאשמות קשות מצד משפחות של טייסים שהשתתפו בצילומי הסרט וקיפחו את חייהם כאשר ניסו לבצע פעלולים מסוכנים מדי לפי דרישותיו של קרוז והבמאי דאג לימן. קרוז סירב להגיב להאשמות^[15].

ב-2019 נודע שחתם על חוזה להמשך השתתפות בסרטי ההמשך ל"משימה בלתי אפשרית": משימה בלתי אפשרית 7 ו-8.

ב-2022 חזר קרוז לגלם את דמותו של פיט "מאווריק" מיטצ'ל בסרט ההמשך לאהבה בשחקים - "אהבה בשחקים: מאווריק".

קריירת מפיק

ב-1996 הקים קרוז חברת הפקה משלו, והחל לקבל כוח רב יותר בסרטים בהם כיכב. הסרט הראשון אותו הפיק, "משימה בלתי אפשרית", היה להצלחה חובקת עולם, כשחלק ניכר מרווחי הסרט הגיעו היישר לכיסו.

חיים אישיים

קרוז התחתן עם השחקנית האמריקאית מימי רוג'רס ב-1987. הם התגרשו ב-1990. באותה שנה כיכב בסרט מרוצי המכוניות "ימי הרעם" לצד שחקנית אוסטרלית צעירה בשם ניקול קידמן. בין השניים התפתח רומן מתוקשר, שהוביל כעבור זמן קצר לנישואיהם. אחרי 11 שנות נישואים, הכריזו בני הזוג בפברואר 2001 באופן רשמי על פרידתם. קרוז וקידמן אימצו שני ילדים בזמן נישואיהם.

באפריל 2005 החל קרוז לצאת עם השחקנית האמריקאית קייטי הולמס, הצעירה ממנו ב-16 שנים. באפריל 2006 נולדה לזוג ילדה. באותה שנה הם התחתנו ולאחר חמש שנות נישואים^[16], התגרשו^[17].

מאז 1990 קרוז חבר פעיל בכנסיית הסיינטולוגיה.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: טום קרוז
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טום קרוז

• אתר האינטרנט הרשמי של טום קרוז

• טום קרוז, ברשת החברתית פייסבוק
• טום קרוז, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• טום קרוז, ברשת החברתית אינסטגרם
• טום קרוז, ברשת החברתית VK
• טום קרוז, סרטונים בערוץ היוטיוב
• טום קרוז, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• טום קרוז, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• טום קרוז, באתר AllMovie (באנגלית)
• טום קרוז, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• טום קרוז, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• טום קרוז, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• טום קרוז, באתר Last.fm (באנגלית)
• טום קרוז, באתר AllMusic (באנגלית)
• טום קרוז, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• טום קרוז, באתר Discogs (באנגלית)
• טום קרוז, באתר Songkick (באנגלית)
• טום קרוז, באתר Genius
• מבקר הקולנוע האמריקני רוג'ר איברט, משבח את קרוז על הופעתו ב"נולד ב-4 ביולי"
• איתי שטרן וסוכנויות הידיעות, קונטרול על הקרוז, באתר nrg‏, 12 בנובמבר 2007
• משה ריינפלד, "טום קרוז - תומך רב-עוצמה בכת הסיינטולוגיה", באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 בינואר 2008
• ג'נט מסלין, הניו יורק טיימס, הטרוסקסואל באופן נחרץ, באתר הארץ, 15 בינואר 2008
• אורי קליין, עכבר העיר אונליין, מבצע ואלקירי שוב נכשל, באתר הארץ, 05 בפברואר 2009
• יובל אברמוביץ', קרוז קונטרול, באתר ישראל היום, 16 בדצמבר 2011
• אמיר בוגן, לזכר ימי הטום: מורי הדרך של טום קרוז, באתר ynet, 2 ביולי 2012
• nrg תרבות, טום קרוז בן 50: הסצנות הזכורות שלו, באתר nrg‏, 3 ביולי 2012
• איתמר רונאל, ‏הכל תחת קונטרול, באתר ‏מאקו‏, 25 ביולי 2018
• טום קרוז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)