טייפון נינה (1975)
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגום מכונה. | |
טייפון נינה (באנגלית: Typhoon Nina), הידוע בפיליפינים בשם טייפון בֶּבֶנג (באנגלית: Typhoon Bebeng), הייתה הסופה הטרופית הרביעית הקטלנית בהיסטוריה. במהלך הסופה, מתו לפחות 229,000 אנשים, לאחר שסכר בנצ'יאו (הנמצא בג'ומאדיין, מחוז חנאן, סין) התמוטט והשמיד אזורים במורד הזרם. התמוטטות הסכר כתוצאה משיטפונות כבדים, גרמה גם להתמוטטות של סכרים קטנים יותר, מה שהוסיף לנזק שגרמה הסופה.
 | |
| תאריך התחלה | 30 ביולי 1975  |
|---|---|
| תאריך סיום | 8 באוגוסט 1975 |
| משך האסון | 30 ביולי 1975 – 8 באוגוסט 1975 (10 ימים) |
  | |
היסטוריה מטאורולוגית
קו שוקת המוגדר היטב המשתרע דרומית-מזרחית לים הפיליפיני הוליד הפרעה ב-29 ביולי. לאחר הדיווח הראשוני כהפרעה, הוגדר השפל הטרופי 04W ועבר לכיוון דרום-מערב במשך 36 שעות כשהמבנה של המערכת החל להתארגן. ב-31 ביולי האט השקע והחל להתעצם במהירות, והפך לסערה טרופית וקיבל את השם "נינה" ("Nina"). אחר כך החל לפנות לכיוון צפון-מערב. רכס סובטרופי מנע מנינה לפנות צפונה יותר והיא החלה להתחקות מערבית–צפון-מערבית רגע לפני שהגיעה לעוצמת טייפון.
נינה עברה פיתוח נפץ בשעות המאוחרות של ה-1 באוגוסט. בסיור המטוסים דווח על ירידת לחץ של 65 hPa, עולה מ-65 kn בלבד (75 מייל לשעה, 120 קמ"ש)) ל-130 kt (150 מייל לשעה, 240 קמ"ש) יום שאחרי. באותה תקופה היא הגיעה לעוצמת השיא של 135 kn (155 מייל לשעה, 250 קמ"ש). הטייפון החל להיחלש כשהתקרב לטאיוואן, והפך את הנפילה בסמוך לעיר החוף חוואליין כקטגוריית סערה 3 עם 100 kn (115 מייל לשעה, 185 קמ"ש) של רוחות.[1]
הסערה החלה להיחלש כשחצתה את רכס ההרים המרכזי של האי, וחוסכת את האזורים המאוכלסים ביותר מחומת העין. היא נכנסה למצר טאיוואן כטייפון חלש, בזמן שהיא עושה נפילה נוספת ליד ג'ינג'יאנג בפוג'יין. לאחר שעבר צפון-מערבה וחצה את ג'יאנגשי, הוא פנה צפונה בלילה של 5 באוגוסט ליד צ'אנגדה בחונאן. יממה לאחר מכן, הסערה עברה על שיניאנג (אנ') בחנאן, ובהמשך נחסמה על ידי חזית קרה ליד ג'ומאדיין (אנ') בחנאן במשך שלושה ימים.[2] מערכת סופות הרעמים הנייחות הביאה גשמים כבדים וגרמה להתמוטטות הידועה לשמצה של סכר בנקיאו. הסערה התקדמה לכיוון דרום-מערב ב-8 באוגוסט והתפוגגה זמן קצר לאחר מכן.[3]
השפעה
| Rank | שם/שנה | שם/שנה (בעברית) | אזור | הרוגים |
|---|---|---|---|---|
| 1 | Bhola 1970 | בולה 1970 | בנגלדש | 500,000 |
| 2 | India 1839 | הודו 1839 | הודו | 300,000 |
| Haiphong 1881 | הייפונג 1881 | וייטנאם | 300,000 | |
| 4 | Nina 1975 | נינה 1975 | סין | 229,000 |
| 5 | Bangladesh 1991 | בנגלדש 1991 | בנגלדש | 138,866 |
| 6 | Nargis 2008 | נארגיס 2008 | מיאנמר | 138,373 |
| מקורות: NOAA, MDR | ||||
טאיוואן
עם הפילה בטאיוואן הביאה הסערה רוחות של 185 קמ"ש (115 מייל לשעה) למקומות הקרובים לעין הסערה. משבי רוח נמדדו גם עד 222 קמ"ש (138 מייל לשעה).[4] גשמים כבדים נרחבים, שהגיעו לשיא סביב 700 מילימטרים (28 אינץ'), [5] מהסערה גרמו להצפות קטלניות ומפולות אדמה שהרגו 29 בני אדם ופצעו 168 אחרים. מדיווחים מהאי עולה כי 3,000 בתים נפגעו או נהרסו על ידי הטייפון.[6] בעיר חוליאן בלבד נהרגו ארבעה בני אדם, 561 בתים נהרסו ו-1,831 בתים נוספים נפגעו.[7] ברחבי האי הושבתו טיסות פנים, רכבות ושירותי אוטובוסים עקב הסערה; עם זאת שדה התעופה טאיפיי סונגשאן נותר פתוח לטיסות בינלאומיות.[8]
סין
בגלל האינטראקציה עם הרי טאיוואן, נינה נחלשה לסערה טרופית לפני שביצעה נפילה בסין היבשתית. הסערה חצתה את קו החוף ברוחות של 110 קמ"ש (70 מייל לשעה); עם זאת, נזק קטן נגרם קרוב למקום בו פגעה המערכת ביבשה.[6] בהמשך הארץ הובילו שרידי הסערה גשמים זורמים נרחבים, עם יותר מ-400 מילימטרים (16 אינץ') הנופלים לאורך שטח של 19,410 ק"מ2 (7,500 מייל2). הגשמים הכבדים ביותר נרשמו לאורך סכר בנקיאו בו 1,631 מילימטרים (64.2 אינץ') של גשם ירדו, 830 מילימטרים (33 אינץ') ירדו בטווח של שש שעות.[9] גשמים אלה הביאו לקריסת סכר בנקיאו, שקיבל תנאי שיטפון של אחת לאלף שנה. בסך הכל כשלו 62 סכרים במהלך האסון, וגרמו לאגמים זמניים גדולים ולנזק של 1.2 מיליארד דולר (לפי שערי שנת 1975, אז הדולר היה שווה ל-4.96 דולרים של היום).[10]
