טריגלב

לאורך השנים נקרא ההר בשמות שונים. מפה ישנה משנת 1567 מציינת אותו בשם "אוקרה מונס" (Ocra mons). ההיסטוריון יוהאן ויקרד פון ולווסור (Johann Weikhard von Valvasor) התייחס אליו בשם "קרמה" (Krma) במחצית השנייה של המאה ה-17.^[2] לפי מטפס ההרים והפרופסור הגרמני אדולף גשטירנר (Adolf Gstirner), השם "טריגלב" הופיע לראשונה במקורות כתובים כ"טרגלאו" (Terglau) בשנת 1452, אך המסמך המקורי אבד.^[3] המסמך הבא, עליו ידוע, שבו מופיע השם "טרגלאו" הוא משנת 1573; את המסמך ציטט גשטירנר ומקורו בפרוטוקול בית המשפט המתאר את הגבול של סלובניה.^[4] עדויות מוקדמות נוספות לשם כוללות מופע של "טרגלאו" משנת 1612, של "טרגלו" (Terglou) משנת 1664 ושל "טרקלו" (Terklou) מהשנים 1778-89. מקור השם הוא במילה "*Tri-golvъ", שמשמעותה המילולית היא "תלת-ראשי", כלומר "תלת-פסגתי", כנראה בשל כך שהצופה בהר, ברוב אזור קרניולה עלית, רואה שלוש פסגות שלו. לא סביר שיש קשר כלשהו בין שם ההר לבין האל הסלאבי טריגלב.^[5] בפי המקומיים, שם ההר נהגה "טרגוו" (Tərgwòu̯; ההברה השנייה מוטעמת), בניגוד לשם הסלובני הסטנדרטי Tríglav ("טריגלאו").^[6]

תולדות הטיפוס על הטריגלב סובבות סביב התחרות בין הסלובנים לגרמנים. הטיפוס המתועד הראשון על פסגת הטריגלב בוצע ב-26 באוגוסט 1778 בידי לוקה קורושק, מטיג'ה קוס, שטפן רוז'יץ' ולוברנק וילומיצר, ביוזמתו ובמימונו של התעשיין והידען זיגמונד צויס (Sigmund Zois).

גובהו של הטריגלב נמדד לראשונה בשנת 1808 בידי ולנטין סטניץ. המפה הראשונה שבה הופיע ההר בשמו היא "מפתו של קוזלר", Zemljovid Slovenske dežele in pokrajin (מפת חבלי הארץ והמחוזות הסלובניים), מאת פטר קוזלר (Peter Kozler). הוא אייר אותה בשנת 1848 ופרסם אותה בדפוס בווינה בשנת 1861.

במהלך מלחמת העולם השנייה שימש הר הטריגלב סמל ללאומיות הסלובנית, והשארתו בידי העם הסלובני נחשבה אחת המניעים העיקריים לכוח ההתנגדות הסלובני שלחם בצבא הפשיסטים של איטליה ובצבא גרמניה הנאצית.^[7] משנת 1942 ועד לאחר 1944 חבשו כוחות הפרטיזנים הסלובנים כובע שכונה "כומתת טריגלב".^[8]

פסגת הטריגלב הייתה הגבוהה ביותר ביוגוסלביה לשעבר. הטריגלב היה גם ההר החשוב ביותר ביוגוסלביה, ויחד עם נהר וארדאר שבמקדוניה נחשב לסמל של ה"אחווה והאחדות" היוגוסלבית.

מגדל אליאז'

בפסגת ההר ניצב מבנה מתכת קטן, ששמו מגדל אליאז' (סלובנית: Aljažev stolp). הוא משמש מקלט מפני סופות וכן תחנה גאודזית. המגדל מהווה אף הוא את אחד האתרים המפורסמים בסלובניה, וכן סמל לעם הסלובני ולריבונותו על אדמתו.

המגדל קרוי על שם הכומר, מטפס ההרים והפטריוט יאקוב אליאז' (Jakob Aljaž), שרכש בסביבות שנת 1900 את תחנת הדרכים קרדריקה (Kredarica) ואת פסגת הטריגלב בעבור חמישה פלורינים אוסטרו-הונגריים. המגדל נבנה בידיו על השטח שרכש. בתחילת שנת 1895 שרטט תוכניות למגדל בצורת גליל שבראשו ניצב דגל והורה על בנייתו.^[9]

המגדל נבנה על ידי אנטון בלק מברזל ומפח מצופה אבץ. בלק וארבעה פועלים העלו את חלקי המגדל לפסגת הטריגלב והרכיבו את המגדל תוך חמש שעות בלבד ב-7 באוגוסט 1895. אירוע פתיחת המגדל התקיים באותו יום. אליאז' תרם את המקלט לאגודת טיפוס ההרים הסלובנית.^[10]

בתחילה, כלל המבנה בתוכו שלושה כיסאות, קופה רושמת, פתילייה וציור פנורמי של הטריגלב שצייר מרקו פרנהרט.^[11] בהמשך שופץ המבנה ונצבע מחדש כמה פעמים. אולם, המבנה שמר פחות או יותר לאורך השנים על מראהו המקורי.^[12] ביוני 1991, עם הכרזת העצמאות הסלובנית, הונף הדגל הסלובני באופן חגיגי בראש המגדל.^[12]

מקלט סטניץ

בשל חוסר מקום במגדל אליאז', החליט יאקוב אליאז' לבנות בנוסף לו את מקלט סטניץ (Stanič). הוא ממוקם 55 מטר מתחת לפסגת הטריגלב וקרוי על שם ולנטין סטניץ, מי שמדד את גובהו של הטריגלב לראשונה. המגדל הוא בגודל 2.4x2x2 מטר, ויש בו מקום ל-8 אנשים בישיבה או ל-16 איש בעמידה. במקור כלל גם דלת מעץ, קופה, שולחן וכיסא. חשיבותו פחתה לאחר בניית ביתן קרדריקה ב-1896.

קרחון טריגלב

קרחון טריגלב (Triglavski ledenik) ממוקם מתחת לפסגה באזור הקרסטי "רמת טריגלב" (Triglavski podi), הנמצא בצדו הצפון-מזרחי של ההר.^[13] בסוף המאה ה-19 שטחו היה 400 דונם, אך עד 1946 התכווץ הקרחון עד לשטח של 150 דונם,^[14] ובשנת 1992 לאחר היצרות נוספת התפרק לשני חלקים.^[15] כיום שטחו רק 10-30 דונם, תלוי בעונה.^[15]

אגדות עממיות

באזור הטריגלב מתרחשת עלילת האגדה הסלובנית העתיקה על אודות צייד התר אחר אוצר שנשמר בידי יעל מכושף, מסוג צפיר האלפים, בשם זלטורוג.

באמנות

הציור המתועד הראשון של הטריגלב מצוי על כריכת הספר Oryctographia Carniolica מאת בלסזר הקוט (Belsazar Hacquet), שפורסם לראשונה בלייפציג ב-1778.^[16] זוהי חריטת נחושת מאת ק. קונטי משנת 1778, שנחרטה לפי איור של פרנץ חאוור ברגה.^[17] בהמשך צויר הטריגלב על ידי ציירים נוספים, ובהם אנטון קרינגר (1829-1870) מליובליאנה, מרקו פרנהרט (1824-1871) מקלגנפורט, ולנטין הודניק (1896-1935), אדו דרזז' (1904-1980) מליובליאנה ולאחרונה בידי מרז'ן זלטל (נולד ב-1945) מליובליאנה.^[18][19]

עם היצירות המוזיקליות הקשורות לטריגלב, נמנית הפואמה הידועה "או, טריגלב, ביתי" (Oj, Triglav, moj dom). היא נכתבה בשנת 1894 בידי הכומר והמשורר מטיז'ה זמליץ' והפכה במהרה לשיר פופולרי ביותר בקרב מטפסי ההרים הסלובנים. בשנת 2007 הוכרז הבית הראשון של הפואמה, מלווה בלחן מאת יאקוב אליאז', כהמנון הרשמי של אגודת טיפוס ההרים הסלובנית. גרסה אינסטרומנטלית של הפואמה, שנכתבה בידי בוז'אן אדאמיץ', מהווה את אות הפתיחה והסיום של שידורי תחרויות קפיצת הסקי השנתיות מפלניקה.

הסרט הראשון באורך מלא בשפה הסלובנית, שצולם בשנת 1931 בבימויו של ג'נקו רבניק (Janko Ravnik), נקרא "בממלכת זהוב הקרן" (V kraljestvu Zlatoroga), והוא מתמקד בקבוצת סטודנטים שמעפילה לפסגת הטריגלב. הסרט השני באורך מלא בשפה הסלובנית, שצולם שנה לאחר מכן, נקרא "מדרונות הר הטריגלב" (Triglavske strmine). הסרט, בבימויו של פרדו דאלק (Ferdo Dalek), הוא סרט רומנטי, שכולל סצנת חתונה על פסגת הטריגלב.

מאז 1968 מהווה הטריגלב נושא מרכזי באמנות האוונגרדית של סלובניה. הדוגמה הראשונה לכך היא המיצג של קבוצת האמנים OHO, שנקרא "הר טריגלב", שהוצג בכיכר הקונגרס בליובליאנה בדצמבר 1968. ב-2004 הציגה קבוצת האמנים IRWIN סדרת ציורים בשם Like to Like/ Mount Triglav. ב-2007 הוצג על פסגת הטריגלב מיצג אמנותי בשם "הר טריגלב על הר טריגלב", על ידי קבוצה של שלושה אמנים ששינו את שמם ליאנז יאנשה, על שם ראש ממשלת סלובניה דאז: במאי, אמן חזותי ואמן מיצג.^[20]

סמל לאומי

ציור של הר הטריגלב, בצורתו האופיינית, מופיע כאלמנט מרכזי בסמל סלובניה, שמוצג בעצמו בדגל סלובניה.^[21] בעבר, הוצג אותו ציור על סמל הרפובליקה הסוציאליסטית של סלובניה (1943-1991). ב-26 ביוני 1991, ליל הכרזת העצמאות של סלובניה מיוגוסלביה, נתלה הדגל הסלובני על פסגת הטריגלב.

הכובע בעל שלוש ה"שיניים" של הפרטיזנים הסלובנים במלחמת העולם השנייה ידוע בשם "כומתת טריגלב". על אף שמו, עיצוב הכומתה אינו מחקה את צורת הטריגלב, אלא מקורו בכומתת החיילים הרפובליקנים במלחמת האזרחים בספרד. מטבע 50 אירו-סנט הסלובני כולל תבליט של צורת ההר.

מדיה וקבצים בנושא טריגלב בוויקישיתוף

• הר טריגלב, באתר Hribi.net (באנגלית)
• הר טריגלב, באתר SummitPost.org (באנגלית)
• סלובניה: אבודים בפארק טריגלב, באתר מסע אחר
• טריגלב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)