טרמיטים

ניתן להתבלבל בקלות בין טרמיטים לנמלים, ויש אפילו המכנים את הטרמיטים "נמלים לבנות". קווי הדמיון אינם רק מורפולוגים (מראה הפרטים ולעיתים צורת הקינים), אלא דומים גם במבנה החברתי, והם למעשה החרקים היחידים שכל מיניהם הם אאוסוציאלים.

למרות הדמיון, ההבדלים האקולוגיים בין טרמיטים לנמלים משמעותיים ומהותיים ואין ביניהם קרבה טקסונומית, כמו בין הנמלים לדבורים, למעשה הטרמיטים הם קרובי משפחה של התיקנים. עוד בשנת 1934 הבחינו אנטומולוגים בקרבה שיש בין טרמיטים לתיקנים אוכלי עץ (סוג Cryptocercus ) אך רק בשנת 2007 בוצעה מחקר^[2] אשר הוכיח זאת באמצעות השוואת DNA. נראה כי הטרמיטים החלו להקים מושבות לפי 150 מיליון שנה^[3] כ-50 מיליון שנה לפני הסדרת הדבוראים אליהם שייכות הנמליים.

הטרמיטים הם חרקים קטנים, וחיוורים. לדרגות (או לקאסטות) השונות יש מאפיינים שונים. הבוגרים המגיחים למעוף הכלולות הם בעלי קוטיקולה כהה וכנפיים אחידות בגודלן, החיילים השומרים על הקן הם בעלי ראש קשיח עם לסתות, והפועלים עם קוטיקולה רכה וחיוורת כי מבלים ימיהם בהיחבא (בתוך תעלות הבוץ או המושבה). הטרמיטים חיים במושבות המונות אלפי פרטים בתוך האדמה או בתוך עצים. במינים קרקע מסוימים המושבות מונות עד 10 מיליון פרטים.

מושבות הטרמיטים

בדומה לדבורים ונמליים, לכל פרט במושבת טרמיטים יש תפקיד: הפועלים מתחזקים את המושבה ודואגים לאיסוף מזון, והחיילים, שהם גדולים מהפועלים וצבע ראשם חום, מגינים על המושבה.

ניתן למצוא באוסטרליה ובמדינות נוספות קיני טרמיטים המתנשאים לגובה של כמה מטרים, ומהווים סימן היכר מובהק לנוכחותם. קינים אלו עשויים מחומר קשה ועמיד שנוצר מערבוב של חול עם הפרשות הטרמיטים המכילות סוכרים רבים ופועלות כדבק חזק ביותר. חוזק החומר מאפשר לטרמיטים לבנות לגובה מרשים ומקשה על טורפים את הפריצה אל הקן. קיני טרמיטים יכולים להישמר במשך מאות שנים. במקרה קיצוני אחד נתגלה באזור לובומבאשי בדרום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו קן בן 2,200 שנים שנבנה על ידי המין Macrotermes falciger.^[4]

ישנם חילוקי דעות לגבי המיון הטקסונומי של סדרת הטרמיטים, ויש הסבורים שהיא צריכה להיחשב תת-סדרה של סדרת התיקנאים.

הטרמיטים לכאורה אינם מהווים מפגע בריאותי, אולם נחשבים מזיק תברואי שכן הם מזיקים לרכוש האדם.^[5]

המלך והמלכה הם הפרטים היחידים במושבה שיכולים להתרבות, ובניגוד לדבורים ולנמליים שמזדווגים פעם אחת, הזכר נשאר לצד הנקבה ומפרה אותה כל כמה ימים לצורך המשך הטלת הביצים.

הטרמיטים ניזונים מכרסום עץ, ומסוגלים לעכל תאית במהירות וביעילות באמצעות חיידקים סימביוטיים.

בתרבויות שונות נהוג לאכול טרמיטים. הטרמיטים הם חרקים מזינים משום שגופם מכיל אחוז גבוה של שומן וחלבון. טעמם לאחר בישול מזכיר טעם אגוזים, והם נחשבים טעימים. טרמיטים מכונפים הם מרכיב חשוב בתזונה של בני-אדם רבים באפריקה.

בישראל נפוצים שבעה מיני טרמיטים, בעיקר לאורך שפלת החוף, דרום הארץ ומדבר יהודה. במאה ה-21 נצפה גידול משמעותי בשכיחות הטרמיטים בישראל. הסיבה לכך היא ככל הנראה ריבוי הגינות המושקות ושפע המזון (תאית) היוצרים תנאים אופטימליים להתבססות מושבות טרמיטים. בעונות המעבר ניתן לראות טרמיטים מכונפים, הנצפים בעיקר באזורים שבהם ישנן מושבות טרמיטים בנות למעלה מחמש שנים. הטרמיטים המכונפים מצמיחים כנפיים למשך 72 שעות ומתרחקים במעוף הכלולות למרחק מטרים בודדים ממושבת האם בחיפושם אחר בן או בת זוג להזדווגות והקמת מושבה חדשה. צבעם כהה ובמבט ראשון הם נראים כמו נמלים מעופפות. בישראל מקנן בעיקר לאורך מישור החוף המין טרמיט סיני (Kalotermes Sinaicus). טרמיט סיני מוגדר בספרות המקצועית כטרמיט מקבוצת טרמיטי העץ (Dry Wood). צבעם של טרמיטים מכונפים ממין זה הוא בהיר ולא כהה כמו זה של טרמיטי הקרקע המכונפים, והם מופיעים בעונת הסתיו. טרמיט סיני מקנן לאורך מישור החוף והערבה ונצפה גם בגליל המערבי בעץ הסקה נגוע.

בספטמבר 2020 הודיע משרד החקלאות כי התגלה בישראל, באזור מזרח פתח תקווה, המין טרמיט פורמוסני (אנ') (Coptotermes formosanus), המוגדר כמין המזיק במיוחד לאדם ולסביבה והוכרז כמין פולש בישראל. מקור מין פולש זה הוא בדרום-מזרח אסיה והוא נחשב בעולם כטרמיט-על, בעל יכולות אכילה וריבוי מהגבוהות ביותר מבין מיני הטרמיטים הידועים לאדם. קצב ריבויו מהיר מאוד, כך, שבשיאה, המלכה יכולה להטיל כ-3,000 ביצים ביום, מושבה יחידה של הטרמיט יכולה להכיל מעל ל-10 מיליון פרטים ולחלוש על שטח של כ-3.5 דונם^[6].

ביוני 2021, בזכות היענות הציבור לקריאת המשרד להגנת הסביבה לדווח על מקרי טרמיטים נוספים, זוהו אזורים חדשים נגועים ביישובים הסמוכים לפתח תקווה, גבעת השלושה, נחלים ונופך^[6].

• 
  ילדים במוזמביק אוספים טרמיטים למאכל
• 
  טרמיטים מכונפים, מראשית העונה הגשומה

כיום כוללת תת-סדרת הטרמיטים 2929 מינים בחלוקה למשפחות הבאות:

• Archotermopsidae (3 סוגים, 11 מינים)
• Stolotermitidae (2 סוגים, 10 מינים)
• Hodotermitidae (3 סוגים, 19 מינים)
• Mastotermitidae (1 סוג, M. darwiniensis)
• Kalotermitidae (21 סוגים, 449 מינים)
• Rhinotermitidae (12 סוגים, 316 מינים)
• Stylotermitidae (1 סוג, 43 מינים)
• Serritermitidae (2 סוגים, 3 מינים)
• טרמיטיים (Termitidae;‏ 8 תת-משפחות, 247 סוגים, 2,026 מינים)

מדיה וקבצים בנושא טרמיטים בוויקישיתוף

• טרמיטים, באתר ITIS (באנגלית)
• טרמיטים, באתר NCBI (באנגלית)
• טרמיטים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• טרמיטים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• טרמיטים, דף שער בספרייה הלאומית
• טרמיטים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מאיר ברק, מהם הטרמיטים? ומה ניתן לעשות כדי להדביר אותם?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 בספטמבר 2009
• הודו: עשרה מיליון רופי נאכלו על ידי טרמיטים, באתר nrg‏, 22 באפריל 2011
• יונת אשחר, הטרמיטים שהולכים בשקט, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 באפריל 2017
• מתן יעקב, אחד הטרמיטים המזיקים ביותר בעולם נלכד בישראל, באתר N12, יוני 2021