יהודית ארנון

יהודית ארנון נולדה כיהודית שישָה-הלוי ב-1926 בקומרנו (אנ') שבצ'כוסלובקיה במשפחה יהודית אורתודוקסית, הצעירה משלושת ילדיהם של אליזבת (בטי) לבית הופמן, ילידת שרוואר (Sárvár) שבהונגריה, ואליעזר שישה-הלוי, בעל חנות אופניים.

בזמן השואה, בהיותה בת 18, גורשה למחנה ההשמדה אושוויץ^[1]. הוריה נרצחו בתאי הגזים וארנון נשלחה לעבודות כפייה באושוויץ, ולאחר מכן במחנה פלאשוב. לאחר צירופה אל צעדת מוות היא הובלה אל מחנה פרידנברג בצ'כוסלובקיה, ממנו שוחררה על ידי הצבא האדום. לאחר מכן עברה להתגורר בבודפשט והחלה לפעול בתנועת "השומר הצעיר" וללמוד ריקוד^[1]. ביוני 1946 נישאה לידידיה (ידי) אהרנפלד (יליד בודפשט 1922; בהמשך עִברת את שמו לארנון), שאותו הכירה בקן התנועה. על השניים הוטל מטעם התנועה הטיפול במאה ילדים ניצולי השואה באיטליה, ואיתם עלו בני הזוג לישראל ב-1948.^[2] עם עלייתם הצטרפו לקיבוץ געתון וגידלו שלוש בנות: רותי (נולדה ב-1949), רונית (1954) ואפרת (1961).

בארץ החלה ארנון לעסוק במחול. במהלך שהותה באושוויץ רקדה בפני אסירות המחנה, תוך סירובה לרקוד בפני שומרי המחנה וענישתה בשל כך. בשנת 1956 ייסדה סטודיו למחול בגעתון, אשר היווה עבורה יחד עם להקת הגליל המערבי את הבסיס להקמת להקת המחול הקיבוצית ב-1970. ארנון שימשה מנהלת אמנותית של הלהקה עד ל-1996. בית הספר למחול (1965) וסדנת המחול (1977) שייסדה, הוציאו רקדנים וכוריאוגרפים רבים אל להקות הארץ והעולם.

באוקטובר 1988 ביקרה בהונגריה וגרמניה עם להקת המחול הקיבוצית, לראשונה מאז עלתה לישראל^[1].

ב-2007 נמנתה עם יוזמי הפרויקט "כפר המחול" בקיבוץ געתון^[3].

ב-2008 השתתפה יהודית ארנון בתערוכת "בחרנו בחיים" במוזיאון יד ושם לציון תרומתם של ניצולי השואה למדינת ישראל. ביולי 2009 נערך לכבודה ערב מחווה בקיבוץ געתון^[4]

ארנון נפטרה באוגוסט 2013, בגיל 87 והובאה למנוחות בבית הקברות בקיבוץ געתון. במותה הותירה בעל, שלוש בנות, נכדים ונינים^[5].

• בשנת 1995 נמנתה עם מדליקי המשואות בטקס הדלקת שש המשואות במסגרת יום הזיכרון לשואה ולגבורה ב"יד ושם".
• בשנת 1997 זכתה בפרס החברה הבינלאומית לאמנויות הבמה ISPA.
• בשנת 1998 הוענק לה פרס ישראל למחול.

• אבשלום קווה, אחוזת מחול: יהודית ארנון ולהקת המחול הקיבוצית: פרקי חיים, תל אביב: מורשת, 2003.

• קורות חייה וקטעי וידאו בהשתתפותה בתוך תערוכת "בחרנו בחיים: תרומתם של ניצולי השואה למדינת ישראל", באתר יד ושם
• ג'ודית ברין-אינגבר, יהודית ארנון, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
• להקת המחול הקיבוצית שהקימה ארנון
• ארכיון יד יערי - המרכז לתיעוד וחקר של השומר הצעיר, בספרייה הלאומית
• מידע על יהודית ארנון בקטלוג הספרייה הלאומית
• אתר "כפר המחול בגליל" של להקת המחול הקיבוצית
• רות אשל, רות אשל משוחחת עם יהודית ארנון, מחול בישראל (רבעון לענייני מחול) 9 (1996), 104–108 (עם סיום תפקידה כמנהלת אמנותית של הלהקה הקיבוצית), באתר "יומני מחול"
• גלית אברג'יל, לרקוד כדי לחיות, יד ושם ירושלים 3 (1996), 8–9
• גיורא מנור, הענק הקטן – יהודית ארנון: כלת פרס ישראל למחול, מחול בישראל 13 (1998), 37–38, באתר "יומני מחול"
• עידית פלך, עד הנשימה האחרונה, אתר הקיבוצים – עיתונות קיבוצית, 2 בנובמבר 2006 (במלאת לה 80)
• רוני דורי, יהודית ארנון לא רוקדת לבדה, באתר הארץ, 16 באפריל 2009
• מרב יודילוביץ', נפטרה יהודית ארנון, כלת פרס ישראל למחול, באתר ynet, 17 באוגוסט 2013
• שיר חכם, מתה יהודית ארנון, מייסדת להקת המחול הקיבוצית, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2013
• רות אשל, יהודית ארנון: מחול אחרון ופרידה, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2013
• מדליקי המשואות תשנ"ה (1995): סיפורה של יהודית ארנון, סרטון באתר יוטיוב
• יהודית ארנון מקבלת את פרס ישראל בתחום המחול בשנת 1998, סרטון באתר יוטיוב
• "מחול החיים" סרט דוקומנטרי על חייה ויצירתה, ולהקת המחול הקיבוצית, סרטון באתר יוטיוב
• חדשות 10- כתבתה של חן ליברמן בעקבות פטירתה של יהודית ארנון, סרטון באתר יוטיוב
• הניה רוטנברג, "יהודית ארנון - קורים של כסף". באתר קולות המחול, 24 באוקטובר 2014.