ישראל ניסן רוזנבוים

ראשית חייו

נולד ברחובות לרבי דוד משה רוזנבוים, האדמו"ר מקרעטשניף, ולאסתר רחל^[2], בת רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנה.

נישא לרבנית יוטא מרים, בת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא מערץ מקהילת "תולעת יעקב" מברוקלין.

בשנים הראשונות לנישואיו התגורר ברחובות, סמוך לאביו רבי דוד משה רוזנבוים.

בחודש תמוז שנת ה'תשכ"ט. נפטר אביו בפתאומיות.

באדמו"רות

כעבור כשנה וחצי מאז פטירת אביו עבר להתגורר בעיר קריית גת שם הוכתר לאדמו"ר. עם השנים הקים ישיבה חסידית מצומצמת שברבות השנים נסגרה. בין תלמידי הישיבה היה רבי אהרון הערבסט.

בשנותיו הראשונות בקרית גת יזם להביא ציבור חרדי לשקם תורנית את העיר, הראשונים שהגיעו מיוזמתו היו חסידי גור בתקופת הרב פינחס מנחם אלתר. עם הזמן השכונה נהייתה כקריה חרדית. אלא ששנים רבות לאחר מכן יזם להקמת שכונה חדישה ומיוחדת "קריית רמות דוד" ואכן הוקמה השכונה, כיום הקריה הקודמת מכונת "הקריה הישנה".

בשנת תשנ"ט בהיותו כבן 45 חלה הידרדרות במצבו הרפואי ורופאיו אמרו שימיו ספורים עד כדי שלושה חודשים וצריך לעשות דחוף ניתוח בגופו, ובסופו של דבר הוא שרד את החולי וחי עוד כ-22 שנה. חסידיו מספרים שמאז שעשה את הניתוח התנהג יותר במידת הרחמים.^{[דרוש מקור][דרושה הבהרה]}

בקרית רמות דוד הקים בית כנסת ובנוסף גם שטיבלאך, מקווה, תלמוד תורה, כולל. ולאחר פטירתו הישיבה נפתחה שוב עם צוות חדש.

קהילתו מנתה כ-100 משפחות ברחבי הארץ.^{[דרוש מקור]}

מדברי תורתו שאמר בטישים ומעמדים חובר הספר "נועם ישראל" שיצא לאור במהדורות מצומצמות.

הנהגות

היה עורך טישים מידי ליל שבת, ט"ו בשבט, לג בעומר, פסח שני, ועוד.

בכל שנה, בנר שלישי של חנוכה, היה חוגג את "יום ההצלה" שלו ממחלת הסרטן. וכן היה נוהג כאבותיו, ומנגן בכינור לאחר הדלקת הנרות, את הניגון "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים".

היה מקבל קהל בעצה וברכה ורבים נושעו מברכותיו.

למד את תורת הקבלה עם מקובלים רבים, בעיקר פורסם שלמד חברותא בקבלה עם הרב ששון מזרחי ועם הרב מרדכי שרעבי.^{[דרוש מקור]}

פטירתו

בט"ז חשוון שנת תש"פ נפטר, הלווייתו מנתה אלפים שבאו מכל הארץ.

במסע הלוויה הוכתר בנו הבכור רבי דוד משה כאדמו"ר מקרעטשניף-קריית גת. שאר בניו הוכתרו לאדמו"רים מטערבישאן, טשרנוביץ ומיאלען.

נקבר בבית הקברות ברחובות, באוהל אדמו"רי קרעטשניף. על מצבתו נכתב שמו בצורה פשוטה ביותר ללא תואר "אדמו"ר", כפי שביקש בצוואתו.

• רבי דוד משה ירש את מקומו של אביו. נשוי לבת-שבע, בת הרב עקיבא רבינוביץ, האדמו"ר מפוריסוב.
• רבי יחזקאל שרגא, האדמו"ר מטרעבישאן, נשוי לרבקה מרים, בת רבי אריה רוזנפלד מפינסק קרלין. הקים חצר עם ישיבה בבית שמש.
• רבי חיים מרדכי, האדמו"ר מקרעטשניף טשערנוביץ', נשוי לסימא, בת רבי דוד קאהן מתולדות אהרן, פתח חצר בירושלים, וצפוי לעבור לחריש (יישוב).
• רבי שלום אליעזר זאב, האדמו"ר ממיאלען^[3]. נשוי לבת האדמו"ר מראדושיץ, בשנים הראשונות כיהן כאדמו"ר בקרית גת, ובשנת תשפ"ד הודיע כי הוא עובר עם בני קהילתו לבני ברק, לשכונה החדשה "מתחם הסופרים" בצפון העיר.

• רפי פרלשטיין, נס ההצלה, שיעורי התורה ושר הביטחון שנחלץ להגן על הרבי בגופו: הרבי מקרעטשניף קריית גת • פרופיל, ז' באדר ה'תשע"ז, באתר כל הזמן