לופיטה ניונגו

לופיטה ניונגו
Lupita Nyong'o
	לופיטה ניונגו בכנס "קומיק-קון" בסן דייגו, יולי 2017
לידה	1 במרץ 1983 (בת 41); מקסיקו סיטי, המדינות המקסיקניות המאוחדות
שם לידה	Lupita Amondi Nyong'o Buyu
מדינה	מקסיקו, קניה
תקופת הפעילות	מ-2004
מקום לימודים	בית הספר לדרמה של ייל; קולג' המפשייר; St. Mary's School ;
בן או בת זוג	סאל מסקלה (2016–אוקטובר 2023); ג'ושוע ג'קסון (18 באוקטובר 2023–?) ;
פרסים והוקרה	פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר (2012); פרס גילדת שחקני המסך לשחקנית המשנה הטובה ביותר (2014); פרס גילדת שחקני המסך לצוות השחקנים הטוב ביותר בסרט קולנוע (2019); Black Reel Award for Best Breakthrough Performance (2014); Black Reel Award for Outstanding Supporting Actress (2014); פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי לשחקנית המשנה הטובה ביותר (2014); מאה הנשים של אוקיי אפריקה (2017); BET Award for Best Actress (2014); פרס עולם התיאטרון (2016); פרס NAACP Image לשחקנית בסרט קולנוע (2020) ;
	פרופיל ב-IMDb

לופיטה אמונדי ניונגו (באנגלית: Lupita Amondi Nyong'o;‏ נולדה ב-1 במרץ 1983) היא שחקנית קולנוע מקסיקנית-קנייתית זוכת פרס האוסקר. היא נולדה במקסיקו, אך גדלה בקניה. התפרסמה בשנת 2013 בזכות הופעתה בסרט "12 שנים של עבדות", שזיכתה אותה בפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר. בהמשך שיחקה בסרטים שוברי קופות דוגמת "הפנתר השחור", "מלחמת הכוכבים - פרק 7: הכוח מתעורר" ו"אנחנו".

ביוגרפיה

לופיטה אמונדי ניונגו נולדה ב-1 במרץ 1983 במקסיקו סיטי, מקסיקו, להורים קנייתים, דורותי אוגאדה בויו והפוליטיקאי פיטר אניאנג' ניונגו. המשפחה עזבה את קניה ב-1980 לתקופה מסוימת בשל דיכוי פוליטי; אחיו של אביה, צ'ארלס ניונגו, נעלם לאחר שהושלך ממעבורת ב-1980.

ניונגו מחזיקה באזרחות קנייתית ומקסיקנית כפולה ומזדהה כ"קנייתית-מקסיקנית". היא משתייכת לשבט "לו" (אנ'), משני צדי משפחתה, והיא השנייה מבין שישה ילדים. זו מסורת של אנשי לו לקרוא לילד על שם אירועי היום, ולכן הוריה נתנו לה שם ספרדי, לופיטה (צורת הקטנה של גואדלופה - כינויה של מרים, אם ישו). אביה היה פעם שר לשירותים רפואיים בממשלת קניה. בזמן לידתה, הוא היה מרצה אורח למדעי המדינה באוניברסיטת מקסיקו במקסיקו סיטי.

המשפחה חזרה למולדתם קניה כאשר ניונגו הייתה בת פחות משנה, לאחר שאביה מונה לפרופסור באוניברסיטת ניירובי. היא גדלה בעיקר בניירובי, במשפחה אמנותית, ומתארת את חינוכה כ"מעמד הביניים".

בגיל 14, ניונגו עשתה את הופעת הבכורה שלה כג'ולייט בהפקה מקומית של "רומיאו ויוליה" בתיאטרון הרפרטוארי בניירובי. בעודה חברה בתיאטרון הרפרטוארי, ניונגו הופיע גם במחזות "On The Razzle" ו-"There Goes The Bride". ניונגו מייחסת את ההופעות של וופי גולדברג ואופרה ווינפרי בסרט "הצבע ארגמן" בכך שהעניקו לה השראה להמשיך בקריירת משחק מקצועית.

כשהייתה בת 16, הוריה שלחו אותה למקסיקו למשך שבעה חודשים כדי ללמוד ספרדית. במהלך שבעת החודשים הללו, ניונגו התגוררה בעיר טקסקו, גררו, ולקחה שיעורים במרכז הלמידה לזרים של האוניברסיטה האוטונומית הלאומית של מקסיקו. ניונגו למדה מאוחר יותר בתיכון סנט מרי בניירובי, שם קיבלה תעודת בגרות בינלאומית בשנת 2001 והגיעה למקום השני בכיתה שלה. לאחר מכן, היא נסעה ללמוד בארצות הברית, וסיימה את לימודיה בהצטיינות במכללת המפשייר עם תואר ראשון בלימודי קולנוע ותיאטרון.

בשנת 2012 סיימה לימודי תואר שני במשחק בבית הספר לדרמה של אוניברסיטת ייל, שם היא הופיעה בהפקות בימתיות רבות, ביניהן "Doctor Faustus Lights the Lights" של גרטרוד שטיין, "הדוד וניה" של אנטון צ'כוב, "אילוף הסוררת" ו"אגדת חורף" של ויליאם שייקספיר. בשנת הלימודים האחרונה שלה, היא זכתה בפרס הרשל וויליאמס עבור "תלמידה עם יכולת משחק יוצאת דופן".

קריירה

בשנת 2008 חזרה לקניה לעבוד בתעשייה המקומית, בקניה היא שיחקה בסדרה "Shuga" ויצרה את הסרט הדוקומנטרי "In My Genes".

מייד לאחר שסיימה את לימודייה באוניברסיטת ייל, לוהקה ניונגו על ידי הבמאי הבריטי סטיב מקווין לדרמה התקופתית ההיסטורית "12 שנים של עבדות". ניונגו הופיעה בסרט בתפקיד השפחה האפרו אמריקאית פטסי, וזכתה על הופעת הבכורה שלה בפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר ובפרס גילדת שחקני המסך. כמו כן, הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב ולפרס באפט"א.

בשנת 2014 הצטרפה לרשימת הדוברות של מותג הקוסמטיקה הצרפתי "לנקום". ברשימה זו ניתן למצוא גם את ג'וליה רוברטס, לילי קולינס, פנלופה קרוז ועוד. בשנת 2016 קולה של ניונגו הופיע בסרט ספר הג'ונגל מבית היוצר של וולט דיסני בתפקיד קולה של הזאבה ריקשה אימו המאמצת של מוגלי בסיפור.

פילמוגרפיה

סרטים

שנה	סרט	תפקיד	הערות
2013	12 שנים של עבדות	פטסי (אנ')
2014	נון-סטופ	גוון לויד
2015	מלחמת הכוכבים - פרק 7: הכוח מתעורר	מאז קנאטה (אנ')
2016	ספר הג'ונגל	ריקשה (אנ')	דיבוב
2016	מלכה שחורה	הארייט מוטסי
2017	מלחמת הכוכבים - פרק 8: אחרוני הג'דיי	מאז קנאטה (אנ')
2018	הפנתר השחור	נאקיה
2019	מפלצות קטנות	אודרי קרוליין
	אנחנו	אדלייד וילסון
	מלחמת הכוכבים - פרק 9: עלייתו של סקייווקר	מאז קנאטה (אנ')
2022	יחידה 355	חדיג'ה
2022	הפנתר השחור: ואקאנדה לנצח	נאקיה
2024	מקום שקט: היום הראשון	סאם

טלוויזיה

שנה	סדרה	תפקיד	הערות
2009–2012	שוגא	איירה	5 פרקים
2017–2018	מלחמת הכוכבים: כוחות הגורל	מאז קנאטה (אנ')	דיבוב; 36 פרקים
2021	Super Sema	סימה	דיבוב: 4 פרקים
TBA	Lady in the Lake	קליאו שוורד	מיני-סדרה עתידית של אפל TV פלוס

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לופיטה ניונגו בוויקישיתוף

לופיטה ניונגו, ברשת החברתית פייסבוק
לופיטה ניונגו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
לופיטה ניונגו, ברשת החברתית אינסטגרם
לופיטה ניונגו, סרטונים בערוץ היוטיוב
לופיטה ניונגו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
לופיטה ניונגו, באתר AllMovie (באנגלית)
לופיטה ניונגו, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
לופיטה ניונגו, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
לופיטה ניונגו, באתר Metacritic (באנגלית)
לופיטה ניונגו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
לופיטה ניונגו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
לופיטה ניונגו, באתר Discogs (באנגלית)
לופיטה ניונגו, באתר Genius
גאי טרבאי, הניו יורק טיימס, בת טיפוחים || הפריצה האמיתית של לופיטה ניונגו, באתר הארץ, 24 באפריל 2014
מאיה בר, נעמה ביבי, מבעד לתקרת הזכוכית: ריאיון עם לופיטה ניונגו, באתר את, 5 באפריל 2015
לופיטה ניונגו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

לופיטה ניונגו – פרסים

Search