מדחום גלילאו

התרמוסקופ המקורי בנוי תווך זכוכית ובראשו כדור דמוי ביצה בגודלו וצורתו, שלתחתיתו משתלב צינור דק וארוך דמוי מבחנה, שחלקו התחתון עובר דרך פקק שעם עד לבסיסו של כלי קיבול דמוי כד שלו פתח משני צר יותר דרכו ממלאים את הטרמוסקופ בנוזל, אף הוא פקוק שעם^[2].

הכלי עובד על עקרון כח הציפה (buoyancy). כאשר תשתנה הטמפרטורה מחוץ למכשיר כך תשתנה הטמפרטורה בתווך המכשיר ובעקבותיו צפיפות הנוזל בתווך. שינוי הצפיפות מביא לשינוי נפח הנוזל - התפשטותו או התכווצותו, המוצא ביטויו בעלייה או ירידה של מפלס הנוזל. ארכימדס כבר עמד על כך שמשקלו של גוף צף שווה לכח הציפה - נפח המים שהגוף דוחה, ושינויי טמפרטורה משנים את נפחו אך לא מסתו.

חפיץ בן זמננו הממחיש את העיקרון עליו הגה וביסס גלילאו את המכשיר הנקרא על שמו בתוספת כדורים ולהם מחוברות דיסקיות - יחידות מידה לטמפרטורה מסוג מעלות צלזיוס או מעלות פרנהייט, המאוחרות לתקופתו של גלילאו שהופכות את התרמוסקופ של גלילאו (ממחיש שינוי טמפרטורה) למדחום (מודד שינוי טמפרטורה).

החפיץ עשוי גליל זכוכית ובתווך שלו נוזל שקוף וכדורי זכוכית אטומים הממולאים נוזלים בצבעים שונים^[3].

כאשר משתנה טמפרטורת הנוזל משתנה בהתאם גם צפיפותו. כמות הנוזל בכדורים (כמעט) שווה אך משקל הדיסקיות המחוברות אליהם שונה במקצת בין כדור לכדור והוא שקובע את הצפיפות (יחס מסה/ליחידת נפח) האפקטיבית של הכדורים ומכאן אם ירחפו או ישקעו בגליל בהתאם לטמפרטורה. על הדיסקיות מסומנות יחידות מידה לטמפרטורה מסוג מעלות צלזיוס או מעלות פרנהייט המאפשרות על פי מיקום הכדורים לקבל הערכה מקורבת לטמפרטורה השוררת בחלל בו נמצא החפיץ.

אופן קריאת הטמפרטורה: המספר המופיע על הדיסקית של הכדור ה"מרחף" בנוזל מציין את הטמפרטורה. אם אף כדור אינו מרחף הטמפרטורה היא בין זו של הכדור התחתון שצף לכדור העליון השוקע. אחרת, הטמפרטורה גדולה מהטמפרטורה המצוינת על הכדור השוקע העליון, אם כל הכדורים שוקעים, או קטנה מזו שעל הכדור הצף התחתון, אם כל הכדורים צפים.

מדיה וקבצים בנושא מדחום גלילאו בוויקישיתוף

• העתק דגם התרמוסקופ שתכנן גלילאו באתר המוזיאון המקוון של גלילאו
• אתר The Galileo Project