מהומות הר הבית (2023)

בעקבות פרסום על כוונת מספר יהודים לעלות להר הבית ולהקריב בו קורבן הפסח,^[3][4][5] ב-4 באפריל הוציא ארגון חמאס קריאה למוסלמים מאזור ירושלים וסביבתה להגיע למסגד אל-אקצא במסגרת الاعتكاف العظيم (השהות הגדולה במסגד אלאקצא) ולשהות בו ברציפות עד ליום חמישי (חג ראשון של פסח).^[6]

בליל 4 באפריל 2023, מאות ערבים ישראלים ופלסטינים התבצרו במסגד לאחר תפילת הערב של היום ה-13 של הרמדאן. לאחר ניסיונות להוציאם החוצה בהידברות, נכנסו כוחות משטרת ישראל למתחם על מנת להוציאם בכוח. במהלך הכניסה יודו לעבר השוטרים אבנים ונורו זיקוקין רבים. במהלך הפעילות במתחם, המשטרה עצרה או עיכבה מעל 350 חשודים מהמתפרעים במסגד.^[7] שוטר אחד נפצע ברגלו כתוצאה מאבנים ושוטר נוסף נפצע ברגלו מזיקוק שנורה לעברו בכינון ישיר. במסגרת המהומות נגרם נזק למסגד ולתכולתו.^[8]

ב-6 באפריל עד 7 באפריל, החמאס שיגר מרצועת עזה לכיוון ישראל 44 רקטות. 12 נפלו בים, שמונה יורטו על ידי כיפת ברזל ו-14 התפוצצו בשטחים פתוחים. שלוחת חמאס בלבנון שיגר 34 רקטות בשעות הצהריים מלבנון לגליל המערבי, ושלוש פצצות מרגמה נוספות נורו בשעות הערב לכיוון מטולה. בתגובה לירי מדרום ומצפון, הותקפו בלילה יעדי חמאס סמוך לצור ומקלע כבד שפעל בצפון רצועת עזה. בין היעדים שהותקפו - שתי מנהרות שלא חצו לישראל ונקודת תצפית של חמאס.^[9]

ב-7 באפריל 2023, כיומיים וחצי לאחר המהומות ביצעו מחבלים פלסטינים פיגוע ירי בצומת חמרה, בו נרצחו שתי אחיות: מאיה ורינה די מהישוב אפרת, ואימן לאה נפצעה קשה ומתה מפצעיה מספר ימים לאחר מכן.^[10] לאחר הפיגוע קראו מתפללים מוסלמים קריאות שבח בתום תפילת יום השישי השלישי של הרמדאן בהר הבית.^[11] חמאס והג'יהאד האסלאמי הוציאו הודעה המשבחת את מבצעי הפיגוע שבוצע, לדבריהם, כנקמה על פעילות המשטרה בהר הבית.^[12]

בערבו של אותו היום התחולל פיגוע הדריסה בפארק צ'ארלס קלור בו נרצח תייר איטלקי.^[13]

בלילה שבין ה-8 ל-9 באפריל, שוגרו מספר רקטות בשני מטחים מסוריה לעבר דרום-מזרח רמת הגולן.^[14][15]

לקראת יום ירושלים האיראני, שחל באותה שנה ב-14 באפריל, פרסם ארגון החמאס כרוז הקורא לפלסטינים תושבי יו"ש, ולערבים ישראלים תושבי מדינת ישראל, לבוא לתפילת "אלפג'ר אלעט'ים" (תפילת "השחר הגדול") באותו היום, כדי לשמש כ"מגן של ירושלים".^[16] בעקבות העלייה במתיחות הביטחונית הוחלט בצה"ל לתגבר את מערכות ההגנה האווירית ברחבי הארץ, ולשם כך נפרסו מספר סוללות כיפת ברזל לצד אלה המוצבות בשיגרה.^[17]

הוצאת המתפללים בכוח גררה גינויים לישראל בכל רחבי העולם בעיקר מטורקיה, מצרים וקטר, אך גם מהאיחוד האירופי.^[18]

• חמאס חמאס: במהלך החג הראשון של פסח שיגר ארגון הטרור מספר רקטות מרצועת עזה לעבר דרום הארץ ו-34 רקטות מלבנון לעבר מטולה והגליל העליון.^[19] ארצות הברית וצרפת גינו את ירי הרקטות מלבנון לעבר ישראל.^[20]
• ירדן ירדן גינתה את הוצאת המתבצרים וטענה ש"התוקפנות הישראלית בלתי מקובלת, ומטרתה לשנות את המעמד ההיסטורי והמשפטי של ירושלים – יש לפעול להפסקתה".^[21]
• הליגה הערבית הליגה הערבית גינתה את ישראל, וטענה כי מדובר ב"פריצה" של כוחות הביטחון הישראליים למסגד. הליגה קבעה לקיים "כינוס חירום" לבקשת ירדן, מצרים והפלסטינים.^[7]
• טורקיה טורקיה וכן בחריין בחריין גינו את הוצאת המתבצרים, אולם בחריין גינתה גם את "הצעדים הפרובוקטיביים בכלל, בהם התבצרות המתפללים ושימוש בנשק ובזיקוקים בתוך בתי התפילה, דבר שיכול להוביל לעוד הסלמה ואלימות".^[22]
• לבנון לבנון ראש ממשלת לבנון נג'יב מיקאתי גינה את ירי הרקטות מלבנון אל ישראל.^[23]

• מהומות הר הבית
• פיגוע הירי בצומת חמרה
• פיגוע הדריסה בפארק צ'ארלס קלור
• גל הטרור בישראל (2023)

• מעימותים בהר הבית – לרקטות ברמת הגולן: כרוניקה של הסלמה, באתר חדשות 13, 9 באפריל 2023
• תיעוד בלעדי: האלימות שקדמה לכניסת השוטרים להר הבית, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 01:57), אפריל 2023