מוסד ביאליק

על הקמת מוסד ביאליק הוחלט בישיבה של הסוכנות היהודית בנובמבר 1934, על פי הצעתו של נחום סוקולוב^[1] ובהסכמה עם אגודת הסופרים וקרן היסוד שהקציבה להקמת המוסד 5,000 לא"י^[2]. המוסד נועד לכינוס שיטתי של התרבות היהודית וטיפוח מתמיד של הספרות והלשון העברית^[3][4]. ההחלטה התקבלה זמן מה לאחר ש"הברית העברית העולמית" החליטה להקים לזכר ביאליק את "קרן ביאליק", קרן עצמאית, נוספת על קרן היסוד והקרן הקיימת לישראל^[5], לצורך הקמת מפעל לכנוס של אוצרות הספרות היהודית, ביצור החינוך היהודי בגולה ותמיכה בספרות העברית ובוועד הלשון העברית^[1]. עלתה הטענה שמוסד ביאליק הוקם כדי לטרפד את הקמת "קרן ביאליק"^[6][7].

ישיבה ראשונה של הנהלת המוסד, שכללה שלושה נציגים של הסוכנות היהודית, נציג של הוועד הלאומי, נציג קרן היסוד, נציג של אגודת הסופרים העבריים ונציג ועד הלשון, התכנס ב-12 בפברואר 1935^[8].

בשנה הראשונה הוציא המוסד שנתון לזכר ביאליק בשם "כנסת"^[9], הכריז על פרסים לספרות וספרי עיון^[10], העביר תמיכה לוועד הלשון^[11] ולחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה^[12] והחל בהכנת ספרים על הציונות ותולדות היישוב היהודי בארץ ישראל^[13][14].

בראש המוסד עמד עד 1948 יצחק גרינבוים, נציג הסוכנות היהודית. עמו כיהנו, בין השאר, פרופ' חיים יהודה רות, נציג האוניברסיטה העברית, אריה לייב יפה, נציג קרן היסוד ופישל לחובר, נציג אגודת הסופרים העבריים. לאחר פטירתו, נתמנו להנהלת המוסד: ש. שלום ויצחק למדן^[15]. בשנת 1955 התמנו להנהלת המוסד פרופ' ש. אדלר, יגאל ידין ודוד שמעוני^[16]. מנהל המוסד במשך כ-25 שנה היה יצחק טאוב. במהלך העשור השני של המאה ה-21 היו עמוס יובל ורפאל ברוכיאן מנהלי המוסד. מאז 2019 מכהן בתפקיד המנהל הכללי זאב קינן.

במשך שנים רבות עמד בראש המוסד היו"ר, שר החינוך לשעבר אהרן ידלין, עד פטירתו באוגוסט 2022. ראש עיריית קריית ביאליק אלי דוקורסקי מכהן כיו"ר זמני מאז ינואר 2023.^[17]

במהלך השנים התקיים דיון ציבורי על המשקל שעל המוסד לתת לכל אחת ממטרותיו. אגודת הסופרים דרשה לתת משקל משמעותי לתמיכה בספרות העברית של ההווה, ובימי הקמת המוסד אף איימה שלא תשתתף במוסד אם לא יוענק לפחות 40% מתקציבו למטרה זאת. מנגד, העמדה שנבחרה בפועל הייתה להשקיע את מירב המאמצים בעבודת כינוס נכסי צאן הברזל של התרבות העברית והיהודית^[18][19]. גם בתוך עבודת הכינוס נחלקו הדעות האם יש להשקיע את עיקר המאמץ בהוצאת מהדורות עממיות של הספרים החשובים ביותר, או להוציא לאור ספרים נדירים שיעדם מצומצם יותר. באופן כללי ניכר שהנהלת המוסד שמה דגש רב יותר על הגישה האחרונה^[20], בנימוק שהוצאות עממיות של ספרי יסוד יצאו בהוצאות אחרות. לפרסי מוסד ביאליק שחולקו בתחילת 1936 לא היה המשך, ושנתון הכנסת יצא במשך עשור ואז נפסק^[21].

המוסד עסק במהלך השנים בתרגום ספרי מופת של עמי העולם. ביוזמת דוד בן-גוריון הואצה הפעילות בתחום זה בסוף שנות ה-50. עד שנת 2021 הוציא המוסד תרגומים של יותר מ-100 ספרי מופת^[22].

במשך השנים הוציא המוסד בממוצע כ-30-25 ספרים לשנה^[23][24][25]. כיום כוללת פעילות המוסד הוצאה לאור בתחומים רבים, ובהם יהדות, מקרא, ספרות יפה, שירה, תולדות ארץ ישראל, היסטוריה, תולדות האמנות, מזרחנות, משפט, מדעי החברה, רפואה, פילוסופיה, תרגומי מופת ובלשנות.

ספרים בולטים שיצאו לאור ב"מוסד ביאליק"

בשנות ה-40:

• אשר ברש, אהבה זרה, (רומן), מוסד ביאליק, ירושלים, 1939.
• ד"ר פ"א טיילהבר, אטלס היסטורי של עם ישראל; בעריכתו הגרפית של י' שפירא; ובהשתתפות חבר אנשי מדע מומחים לכל תקופה ופרשה, בשני מחזורים ..., תל אביב: י' שפירא בסיוע מוסד ביאליק, 1941.

בשנות ה-50^[7]:

• יצחק יוליוס גוטמן, "הפילוסופיה של היהדות", תרגם מהמקור: יצחק ליב ברוך, ערך: צבי וויסלבסקי, 1951.
• מגילת מלחמת בני אור בבני חושך - 1955
• אפרים אלימלך אורבך, "בעלי התוספות: תולדותיהם, חיבוריהם ושיטתם" - 1955
• חיים נחמן ביאליק, ספיח | ח.נ. ביאליק: בצירוף מערכת ליתוגראפיות ורישומים מעשה ידי אביגדור אריכא, תשט"ו, 1955.
• מחברות עמנואל
• מרטין בובר, "בסוד שיח: על האדם ועמידתו נוכח ההוויה", תרגם: צבי וויסלבסקי
• אנציקלופדיה מקראית וכן "ספריית האנציקלופדיה המקראית" - סדרת ספרים בנושא לשונות שמיות, ביקורת המקרא ותולדות המזרח התיכון
• אד"ם הכהן, "57 שירי שפת הקודש".

בשנות ה-60:

• הקמת חברה להוצאת הביבליוגרפיה העברית^[26]
• סדרת "דורות" (עד 2021 יצאו לאור 73 ספרים).
• אנציקלופדיה חינוכית שהוצאה בשיתוף עם משרד החינוך
• אנטיגונה בתרגום שלמה דיקמן, 1963 - נמכר במעל 6,000 עותקים בשנתיים הראשונות
• דרכו של מקרא של מרטין בובר, 1964 - שנמכר ב-1,200 עותקים בשנה הראשונה^[25].
• תרבות הריניסאנס באיטליה, יעקב בורקהרדט (נכתב ב-1860), תרגם: יעקב שטיינברג, תשכ"ו-1966.
• אהרן אהרנסון האיש וזמנו, אליעזר ליבנה, 1969.

בשליש האחרון של המאה ה-20:

• בן-ציון דינור, מכתבי אברהם מאפו, - כונסו בצירוף הערות וניספחים על ידי בן-ציון דינור. תש"ל, 1970.
• גרשון שקד, המחזה העברי ההיסטורי בתקופת התחייה, 1970.
• סדרת ספרי "תולדות הפילוסופיה החדשה" מאת פרופ' שמואל הוגו ברגמן, שהיה פעיל מאד במוסד במשך שנים רבות.

ספרים בולטים נוספים:

• כתבי אורי צבי גרינברג בעריכת דן מירון, שבה יצאו עד היום 21 כרכים.
• הוצאה בארבעה כרכים של כל השירים של דוד אבידן בראשית המאה העשרים ואחת.
• מרטין בובר, תורת הנביאים, ירושלים 1975.
• מרטין בובר, דרכו של מקרא: עיונים בדפוסי סגנון בתנ"ך, 1978.
• יהודה אברבנאל, המכונה ליאונה אבריאו, שיחות על האהבה, (תרגום מאיטלקית, כולל מבוא והערות: מנחם דורמן), 1983.
• מרטין בובר, פני אדם: בחינות באנתרופולוגיה פילוסופית, ירושלים 1989.
• מרטין בובר, מלכות שמים – עיונים בספר שופטים ושמואל, תרגם: יהושע עמיר, 2000.
• יעל רשף, הזמר העברי בראשיתו, תשס"ד, 2004.
• התחדשות למסורת: יצירה הנהגה ותהליכי תרבות ביהדות צפון - אפריקה, אפרים חזן, 2005.
• לאה מזור, סיפור יוסף במקרא ובראי הדורות, בית מקרא, תש"ע, 2009
• משנת 2011 יוצאים לאור ב"מוסד ביאליק" סדרת ספרי "כבר" לשירה, בעריכת ליאת קפלן. בין היתר ראו אור בסדרה ספריהם של המשוררים ישראל אלירז, בנימין שבילי, נורית זרחי, תהל פרוש, נתן וסרמן, עמרי שרת, אלכס בן-ארי, עמיחי חסון, שרון אס, יקיר בן-משה, טוביה ריבנר, מיה טבת דיין, שי שניידר-אילת ולאה פילובסקי. האמן תמיר להב-רדלמסר עיצב את הסדרה בראשיתה. כיום (2021) המעצבת היא אילנה זיידמן.
• סדרת האנציקלופדיה של הרעיונות, אשר בה יצאו כבר הכרכים העת החדשה המוקדמת, בעריכת יוסי מאלי, והנאורות, בעריכת גדי טאוב. בשנת 2023 אמור לראות אור כרך נוסף בסדרה, המאה הגדולה, על המאה ה-19, בעריכת עפרי אילני.

מימון

מוסד ביאליק מתאפיין בכך ששיקוליו בקביעת מדיניות ההוצאה לאור הם תוכניים ביסודם והשיקולים התקציביים הם משניים^[25], הודות להסתמכותו על מימון הסוכנות היהודית ולאחר מכן של ממשלת ישראל. עם זאת, כמעט מאז היווסדו עלו טענות על היעדר תקציב מספק לפעילותו של המוסד. באוגוסט 1937 יצאה אגודת הסופרים נגד החלטת הקונגרס הציוני לצמצם את תקציבו של המוסד^[27]. בשנת 1951 תבע המוסד מהקונגרס הציוני לשלש את תקציבו כדי שיוכל למלא את מטרתו^[24]. בשנת 1955 איים הקורטוריון של המוסד בהתפטרות אם הנהלת הסוכנות היהודית לא תגדיל את תקציבו^[28]. במהלך שנות ה-90 קיצצה ההסתדרות הציונית באופן דרסטי את התמיכה למוסד ובעקבות זאת פנה המוסד לממשלה בדרישת סיוע. קבוצת חברי כנסת אף העלתה הצעת חוק להפיכת המוסד לגוף ממלכתי במטרה לאפשר העברת תקציב אליו ממשרד האוצר^[29][30]. בשנים האחרונות קיבל המוסד תמיכה שנתית של כ-1.5 מיליון ש"ח ממשרד התרבות והספורט אולם בשנת 2021 החליט משרד התרבות והספורט לבטל את תקנת התמיכה שממנה קיבל המוסד את תקציבו.

הוצאת מוסד ביאליק חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.

מדיה וקבצים בנושא מוסד ביאליק בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מוסד ביאליק (בעברית ישראלית)
• מוסד ביאליק, דף שער בספרייה הלאומית

• מוסד ביאליק, ברשת החברתית פייסבוק
• מוסד ביאליק, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
• זר., מוסד ביאליק – בן עשרים, מעריב, 26 באוגוסט 1955, המשך
• ד. ל., אילו היה ביאליק..., מעריב, 26 באוגוסט 1955
• ז. שזר, ספריותיה של הציונות: (למלאת עשרים שנה למוסד ביאליק), מאזנים ב (כה), ג (קמג) (חשון–כסלו תשט"ז / נובמבר 1955), עמ' 165–177, באתר JSTOR
• יצחק טאוב, על תלאות החומר יפצה מה שברוח, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2006
• מרדכי נאור, עלינו להקים את מדינת הרוח, באתר הארץ, 24 באפריל 2011
• טקס יריית אבן הפינה להוצאה דביר-ביאליק (1935)
• מוסד ביאליק, באתר "גיידסטאר ישראל"