מוסד עלייה

מוסד עלייה היה מוסד של נשות המזרחי באמריקה שהוקם בשנת 1944 עבוד ילדי עולים חדשים בכפר אברהם על השטח ששימש קודם לכן את קבוצת רודגס.

בתחילת המאה ה-20 נרכשו האדמות עליהן הוקם מוסד עלייה לצורך הקמת בית יתומים, אך כוונה זאת לא יצאה אל הפועל. בשנות ה-30 התיישבו במקום חברי קבוצת רודגס. לאחר שאלו עברו להתיישבות בקבוצת יבנה ובטירת צבי, הוקם במקום בית ספר חקלאי עבור ילדי עולים, בידי נשות המזרחי באמריקה.

במקום הוקמו ארבעה בתים לבנים לשיכון התלמידים ובמרכזם מבנה בית ספר. התלמידים הראשונים, כ-70 במספר, עלו לישראל מרומניה בקיץ 1944^[1]. לפחות חלקם עלו לישראל באוניות המעפילים "בולבול" ו"מורינה"^[2]. המדריך הראשי של הילדים היה הרב יהושע בכרך^[3].

באוקטובר 1945 היו במוסד עלייה כ-130 ילדים^[4]. בשנת 1949 למדו בבית הספר כ-220 תלמידים^[5] ובשנת 1954 כ-250 תלמידים בגילאי 12-17^[6].

בשנות ה-50 וה-60 ניהל את המוסד יואל שיפטן^[7]. בשנת 1964 למדו במוסד כ-400 תלמידים^[8].

בשנת 1961 הוקם במוסד עלייה סמינר להכשרת מורים^[9].

בשנת 1969 היו במוסד כ-350 תלמידים בשני מסלולים: תיכון חקלאי דתי ובית מדרש דתי למורים למוזיקה^[10].