מחבט (נשק)

ה"מחבט" הוא שיפור ישראלי של ה-M163 VADS האמריקני, ששירת בישראל בשנות ה-80 של המאה ה-20 (לרבות מבצע שלום הגליל) וה-90 בשם "חובט" (Basher). ל"חובט" היסטוריה של שלוש הפלות אוויריות, האחרונה מביניהם הייתה הפלת כדור פורח. בנוסף פלוגת ה"חובט" הצה"לי תחת פיקודו של דובי אמיתי השיג את ההפלה הראשונה, והיחידה באמצעות ה-M-163 וולקן, של כלי טיס סילוני, מטוס קרב מיג 21, במבצע שלום הגליל בעת קרב בכפר דוחה.

ה"מחבט" מיוצר על ידי התעשייה האווירית ונכנס לשירות במערך הנ"מ של חיל האוויר הישראלי (כיום מערך ההגנה האווירית) ב-1997. הוא מבוסס על ה"חובט" ובנוסף לשורה של שדרוגי מערכות מעקב, שליטה ובקרה הוא כולל גם פוד שיגור המכיל 4 טילי נ"מ מדגם FIM-92 סטינגר, שהשלימו את התותח האוטומטי וסיפקו יכולת מוגברת להתמודד עם איומי אוויריים ומטוסי סילון. ייעודו העיקרי של המחבט הוא הגנה אווירית וחיפוי אווירי על כוחות קרקע וטורי שריון והפלת כלי טיס מנמיכי טוס.

המחבט נמצא שימושי למדי גם בלוחמה בשטח בנוי לצורך סיוע באש כבדה, שיתוק ירי אויב וטיהור גגות מצלפים. תותח הוולקן הכבד ומהיר הירי מספיק חזק בשביל לנקב בניינים וזווית העילרוד הגבוהה שלו מאפשרת כוונון לגגות הבניינים וריסוסם. חובטים ומחבטים השתתפו בלוחמת הקרקע בתפקידים אלו במבצע שלום הגליל (1982) ובמבצע חומת מגן (2002).

בשנת 2006 יצא משימוש רשמי במערך הנ"מ הישראלי בהמשך למגמת סגירת הנ"מ הטקטי או הנ"מ המתנייע, לאחריו פורקו סוללות וגדודים של נ"מ מתנייע. חיילי מערך הנ"מ הטקטי הוסבו להפעלת סוללות כיפת ברזל שנהפכו למבצעיות ב-2011.

• 
• 
• 
  "חובט" M163, גרסה ישנה יותר של המחבט

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מחבט

• המחבט, באתר Israeli-weapons
• המחבט, באתר חיל האוויר הישראלי
• דן פישל, ‏חבטת פתיחה, בטאון חיל האוויר 210, יוני 1996, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
• שיר אהרון ברם, פעילות וולקנית, באתר בטאון חיל האוויר, ‏31 אוגוסט 2012
• יעל פוקס, ‏מכפילי הכוח: 16 שנים למבצע "חומת מגן", באתר חיל האוויר הישראלי, 29 במרץ 2018
• שי לוי, ‏20 שנה אחרי: סיפורו של מערך הנ"מ במבצע חומת מגן נחשף, באתר ‏מאקו‏, 25 במרץ 2022