מחלוקת

בפרקי אבות נעשית הבחנה בין שני סוגי מחלוקות:

כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו

— משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה י"ז

מחלוקת לשם שמים היא מחלוקת עניינית, שהעוסקים בה חותרים להגיע לחקר האמת, ועל כן סופה להתקיים, כלומר תוכנה ימשיך להיות רלוונטי גם לאחר שתוכרע ולא יהיה ניתן למנוע ממנה מלהתקיים. מחלוקת שאינה לשם שמים היא מחלוקת אישית, המשקפת מאבקי כח ורצון בשררה, ולכן תוכנה יחדל להיות רלוונטי ברגע שתוכרע, ויישכח מהלב. בתלמוד נקבע שהמחזיק במחלוקת עובר באיסור תורה^[1].

התלמוד מתאפיין במחלוקות הרבות המוצגות בו, והן למעשה המאפיין הבולט שלו.

היעדר מחלוקת (כלומר קיומו של קונצנזוס) מוצג בביטוי הארמי "כולי עלמא לא פליגי" - כל העולם אינו חולק.

פסיקת ההלכה במקום של מחלוקת

ערך מורחב – פסיקת הלכה

ישנם מספר עקרונות המדריכים מי שנתקל במחלוקת פוסקים כיצד לנהוג:

• "יחיד ורבים הלכה כרבים", כלומר במקרה וישנה מחלוקת בין חכם יחיד לחכמים רבים, בדרך כלל נפסקת הלכה כרבים. כמו כן ישנם תחומים מסוימים בהלכה בהם נפסקת הלכה לעיתים כדעת היחיד כנגד הרבים (לדוגמה בהלכות אבלות), וכן לעיתים מסתמכים על דעת יחיד בשעת הדחק, או במקרים בהם מעורבים שיקולים נוספים להיתר.
• מאידך 'הלכה כבתראי' - ישנם מקרים של מחלוקת בין פוסקים מאותה סוג תקופה, שבהם מעדיפים את הפוסק האחרון דווקא. לדוגמה, מקובל בהלכה שבמחלוקות בתוך תקופת האמוראים, הלכה כאחרונים^[2].
• בדין תורה הולכים אחר המחמיר, בדברי חכמים אחר המיקל.
• במחלוקות בנושאי אמונה לא פוסקים הלכה כאף צד^[3].

אלו ואלו דברי אלוהים חיים

על אף ריבוי המחלוקות בחז"ל ישנה תפיסה ששתי הדעות נכונות. כך נאמר בתלמוד^[4]:

אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל

רש"י מסביר על דרך הפשט, שכל צד במחלוקת לקח טעם או דין קיים וממנו דימה לדין הזה, כך שהטעם או הדין המקוריים הם ודאי נכונים רק השאילה אם הם שייכים גם במקרה הזה או שיש לחלק. לדעתו כאשר ישנה מחלוקת על מסירה, שנחלקו שני אנשים מה אמר רבם - לא נאמר כלל זה, ובוודאי שאחד מהם טועה. ורק במחלוקת של סברה, שבה כל חכם אמר את דעתו, נאמר הכלל "אלו ואלו דברי אלהים חיים"^[5].

הריטב"א מסביר על דרך הדרש, שכשעלה משה למרום לקבל את התורה הראו לו על כל דבר ודבר מ"ט צדדים לאיסור ומ"ט צדדים להיתר, ושאל להקב"ה על זה ואמר לו הקב"ה שיהא זה מסור לחכמי ישראל שבכל דור ודור ויהיה הכרעה כמותם^[6].

המהרש"ל מסביר על דרך הקבלה, שבני ישראל במעמד הר סיני קיבלו את התורה דרך מ"ט צינורות, וכל אחד קיבל דרך צינור לפי השגתו כך שיש מי שעד עומק עיונו השיג לטמא או לטהר והאחר שהעמיק יותר השיג להפך^[7].

הרב דסלר מוסיף לבאר שבכל נושא יש כמה ממדים של אמת, וכל חכם לפי נקודת מבטו אומר את האמת^[8].

כלל זה מתבסס על הבנה שמראש ניתנה התורה באופן שאפשר להסביר אותה בכמה סברות. להלן כמה דוגמאות:

• "דבי ר' ישמעאל תנא וכפטיש יפוצץ סלע, מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות, אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים"^[9].
• "שבעים פנים לתורה"^[10].
• "ריב"ל אמר ועליהם ככל הדברים וכתיב כל המצוה אשר אנכי וגו' כל ככל דברים הדברים מצווה המצוה מקרא משנה הלכות תלמוד תוספתות אגדות ואפי' מה שתלמיד ותיק עתיד לומר לפני רבו כלן נאמרו למשה בסיני שנאמר^[11] יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא חבירו משיב עליו כבר היה לעולמים"^[12].

סיבות המחלוקות בהלכה

לפי דברי הראי"ה קוק בהרצאת הרב ישנן חמש סיבות עיקריות לכלל המחלוקות בהלכה:

1. מחלוקת בפירוש הסוגיות בתלמוד
2. חילוק גרסה בסוגיה
3. דחיית סוגיה אחת מפני סוגיה אחרת
4. מחלוקת בכללי ההלכה, כגון הכלל הלכה כבתראי
5. מחלוקת בהכרע הסברא

לדבריו, לעיתים המחלוקות בנויות על שילוב בין כמה משורשים אלה.

• את והב בסופה
• האמת והשלום אהבו
• בר פלוגתא
• ולא יהיה כקרח וכעדתו

• אבי כצמן (עורך), במחלוקת: 60 עימותים שהסעירו את המדינה, הוצאת עם עובד, אוסף מיתר והחברה ההיסטורית הישראלית, 2006.
• חיים נבון, תיקו: 101 ויכוחים גדולים של היהדות, הוצאת ידיעות ספרים, 2014.
• נורית גוברין, "מחלוקות נכבדות", בספרה קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה, כרך ה, הוצאת גוונים, 2015, עמ' 336–349.
• עפרה מאיר, "משיבים או שואלים: להתפתחות הרטוריקה של המחלוקת בספרות חז"ל בארץ-ישראל (מאמר ראשון)", דפים למחקר בספרות 8, 1991-92, עמ' 159–186. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  • עפרה מאיר, "משיבים או שואלים: להתפתחות הרטוריקה של המחלוקת בספרות חז"ל בארץ-ישראל (מאמר שני)", דפים למחקר בספרות 9, 1993-94, עמ' 155–174. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• עזרא ציון מלמד, ללשונה של מסכת אבות, לשוננו, באתר JSTOR (הסבר על משמעותה המקורית של המילה 'מחלוקת' בספרות חז"ל)

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מחלוקת
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מחלוקת

• מחלוקת, באנציקלופדיה "דעת"
• מחלוקות בישראל ובעמים, באתר משרד החינוך
• שי עקביא ווזנר, מחלוקת לשם שמים, באתר "דעת"
• רוני דורי, מדעי הריב הנכון, באתר כלכליסט, 14 במרץ 2024