מלאזמה

הסימפטומים של מלאזמה הם מקולות כהות, לא סדירות, מתוחמות היטב, היפרפיגמנטיות עד לטלאים. כתמים אלה מתפתחים לרוב בהדרגה לאורך זמן. מלאזמה אינה גורמת לתסמינים אחרים מעבר לשינוי הצבע הקוסמטי.^[3] הכתמים יכולים להשתנות מ-0.5 ס"מ עד יותר מ-10 ס"מ תלוי באדם. ניתן לסווג את מיקומו כמרכז פנים, הלחי או הלסת. הנפוץ ביותר הוא במרכז הפנים (centrofacial), בו מופיעים כתמים על הלחיים, האף, השפה העליונה, המצח והסנטר.^[4]

הסיבה המדויקת למלאזמה אינה ידועה.^[5] מלאזמה נחשבת לגירוי של מלנוציטים (תאים בשכבת העור, המעבירים את הפיגמנט מלנין לקרטינוציטים של העור) כאשר העור נחשף לאור על-סגול מהשמש. גם כמויות קטנות של חשיפה לשמש עלולות לגרום למלאזמה חוזרת לעור לאחר שדהתה, וזו הסיבה שאנשים עם מלאזמה מקבלים אותה שוב ושוב, במיוחד בקיץ.

נשים הרות סובלות לרוב ממלאזמה, או כלואזמה, הידועה כמסכת ההריון. גם גלולות למניעת הריון וטיפול הורמונלי חלופי יכולים לעורר מלאזמה. שינוי הצבע נעלם בדרך כלל באופן ספונטני תוך תקופה של מספר חודשים לאחר הלידה או הפסקת אמצעי המניעה דרך הפה או הפסקת הטיפול ההורמונלי.

מחלת אדיסון

Melasma suprarenale (בלטינית: "מעל הכליות") היא סימפטום של מחלת אדיסון, במיוחד כאשר היא נגרמת על ידי לחץ או פגיעה קלה בעור, כפי שהתגלה על ידי FJJ שמידט מרוטרדם (JJ Schmidt of Rotterdam) ב-1859.

סוגים

שני הסוגים השונים של מלאזמה הם אפידרמלית ודרמלית.

• מלאזמה אפידרמלית נובעת מפיגמנט מלנין המוגבר בעל-שכבת תאי בסיס של האפידרמיס.
• מלאזמה דרמלית (עורית) מתרחשת כאשר למקרופאגים עוריים יש רמת מלנין גבוהה.^[5] מלאזמה מאובחנת בדרך כלל חזותית או בעזרת מנורת ווד (אנ') (340 - 400 ננומטר אורך גל).^[6] תחת מנורת ווד ניתן להבחין בין עודפי מלנין באפידרמיס לזה של הדרמיס. זה נעשה על ידי הסתכלות עד כמה כהה נראית המלאזמה. מלאזמה דרמלית נראית כהה יותר ממלאזמה אפידרמלית מתחת למנורת ווד.

חוּמרָה

ניתן להעריך את חומרת המלאזמה בפנים על ידי קולורימטריה, מקסמטריה וציון אזור המלאזמה ומדד החומרה (MASI).

אבחנות דיפרנציאליות

יש להבדיל בין מלאזמה לבין נמשים, כתמי גיל, מֶלַנוֹדֶרְמָה רעילה, מלאנוזה ריהל, היפרפיגמנטציה פוסט-דלקתית, מלאנוזה חיכוך, אוכרונוזה (אנדוגנית ואקסוגנית) וזאבת עורית.^[6] בנוסף, אין לבלבל אותו עם phytophotodermatosis, פלגרה, פוטוטוקסיות אנדוגנית, כתם Cafe au lait, ילפת שטוחה ועוד ועוד.^[6]

כמו כן, דווחו מקרים של פיגמנטציה הנגרמת על ידי תרופות, הנגרמות על ידי אמיודארון, או אוכרונוזה אקסוגנית הנגרמת על ידי הידרוקינוז.

הערכה על ידי רופא עור יכולה לעזור להנחות את הטיפול. טיפולים שיכולים לזרז את דהיית הכתמים כוללים:

• חומרי דה-פיגמנטציה מקומיים, כגון הידרוקינון (HQ) בחוזק ללא מרשם (OTC - 2%) או מרשם (4%).^[7] HQ מעכב את טירוזינאז, אנזים המעורב בייצור המלנין.
• טרטינואין,^[8] רטינואיד, מגביר את מחזור תאי העור (קרטינוציטים). טיפול זה אינו בשימוש במהלך ההריון עקב סיכון לפגיעה בעובר.
• חומצה אזלאית (20%) נחשבת כמפחיתה את פעילות המלנוציטים.^[9]
• חומצה טראנקסאמית דרך הפה הוכיחה שהיא מספקת הבהרה מהירה ומתמשכת במלאזמה על ידי הפחתת המלאנוגנזה במלנוציטים של האפידרמיס.
• ציסטאמין הידרוכלוריד (5%) ללא מרשם^[10][11] נראה כי מנגנון הפעולה כולל עיכוב של מסלול סינתזת המלנין^[12]
• ועוד טיפולים אפשריים נוספים

יְעִילוּת

סקירות מבוססות ראיות מצאו שהטיפול היעיל ביותר במלאזמה כולל שילוב של חומרים מקומיים. קרמים בשילוב משולש שנוסחו עם הידרוקינון, טרטינואין ורכיב סטרואידי הראו כיעילים יותר מטיפול משולב כפול או הידרוקינון בלבד.^[13] לאחרונה, סקירה שיטתית מצאה שלתרופות דרך הפה יש גם תפקיד בטיפול במלאזמה והן הוכחו כיעילות עם מספר מינימלי ורמת חומרה של תופעות לוואי. תרופות דרך הפה ותוספי תזונה המשמשים בטיפול במלאזמה כוללים: חומצה טראנקסאמית, תמצית Polypodium leucotomos, בטא-קרוטנואיד, מלטונין ופרוסיאנידין.^[14]

פרוסיאנידין דרך הפה בשילוב עם ויטמינים A, C ו-E מבטיח ככל הנראה טיפול בטוח ויעיל למלאזמה אפידרמיסית. בניסוי אקראי, מבוקר פלצבו שנמשך 8 שבועות ב-56 נשים פיליפיניות, הטיפול הראה שיפורים משמעותיים באזור הלחי השמאלי והימני, והיה בטוח ונסבל היטב.^[15]

בכל הטיפולים הללו ההשפעות הן הדרגתיות ונדרשת הימנעות קפדנית מאור משמש.

• קו שחור (עור)