מנזר איינזידלן

המנזר איינזידלן היה המוקד הראשון למאבק האיכרים בנושיהם בשווייץ. מקורו של המרד היה בדרישת המנזר לתשלום מיסים שלא עמד ביחס לתמורה שהשיגו בעבודה החקלאית. השטחים המעובדים המצומצמים בעמקים השווייצרים, יחד עם העונה החקלאית הקצרה בהרים, הביאה לכך שהיבולים החקלאיים יהיו דלים, עובדה אשר הביאה במשך השנים את תושבי שווייץ להזנחת העיסוק החקלאי. סירוב האיכרים לשלם מיסים למנזר איינזידלן הייתה המרידה הראשונה שהצליחה. בעקבותיה באו סדרה של מרידות נוספות נגד האצילים, עד שקמה ההתארגנות של הקנטונים להקמת שווייץ העצמאית. ב-1 באוגוסט 1291, ייסד קנטון שוויץ את האיחוד השווייצרי יחד עם הקנטונים אורי ואונטרוולדן. אחד משירי הילדים בשווייץ מבטא את רוח התקופה: "אל תפחדו מהאבירים, האל איתנו, מפני שעל ההרים יש אבנים ואותם נוכל לזרוק עליהם ואז הם יטבעו בנהרות"^[1].

בשנת 1274 המנזר איינזידלן, יחד עם התחום הכפרי הרחב^[2] שהיה בבעלותו, היה לאזור בעל אוטונומיה שיפוטית בשליטת רודולף הראשון (1218-1201) מלך גרמניה. רודולף הראשון רכש שליטה על אזורים נוספים בשווייץ. עצמאותו היחסית של המנזר נשמרה עד המהפכה הצרפתית בשנת 1789. המנזר תרם רבות למסדר הבנדיקטינים בעקבות הכתיבה, הציור והמוזיקה שהתפתחו בו. בשנת 2004 היו במנזר 90 נזירים, 40 תלמידים. בצמוד לו מוסדות חינוך ל-260 תלמידים.

מנזר איינזידלן מהווה אתר תיירות משלוש סיבות: עלייה לרגל, ארמון מרשים וברכת הסוסים. במקום הראשון עלייה לרגל. מונים אותו בנשימה אחת עם "לורד" בצרפת. המנזר מהווה אחד הדוגמאות הגדולות והנאות של אדריכלות הבארוק והרוקוקו השווייצרית. המנזר נבנה בשנים 1719-1735 על ידי האדריכל קספר מוסברוגר (Kaspar Moosbrugger). אורוות הסוסים של המנזר מהוות מוקד לפסטיבל שנתי. במהלכו מתרכזים כ-200 פרשים ונערכת ברכה מיוחדת לסוסים. מניחים כי זהו המנזר האחרון בעולם שבו עוסקים בגידול סוסים.

מדיה וקבצים בנושא מנזר איינזידלן בוויקישיתוף

• מנזר איינזידלן, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)