מנחם בן מכיר
מנחם בן מכיר היה פייטן במגנצא ולאחר מכן ברגנסבורג[1] בסוף המאה ה-11.[2] פיוטיו נאמרים בתפילות בנוסח אשכנז. כתב יחד עם אחיו את הספר מעשה המכירי.[3]
ביוגרפיה
אביו מכיר היה נכדו של מכיר בן יהודה שהיה אחיו של רבנו גרשום.[4] חי ופעל ברגנסבורג שבבוואריה.[5] אחיו הם רבי נתן[6] ורבי נחמיה.[7]
פיוטיו
רבי מנחם בר מכיר היה מחשובי הפייטנים באשכנז בסוף המאה ה-11. רבים מפיוטיו התקבלו במחזור האשכנזי. בפיוטיו ישנה השפעה של הפיוט הספרדי, ובפרט ניתן לזהות את השפעתו של רבי יוסף אבן אביתור. היוצר "אורי וישעי" שהוא חיבר, מחקה את היוצר של אבן אביתור "אאמיר מסתתר", ועורך השוואה משולשת בין בריאת העולם, יציאת מצרים והגאולה העתידה. ר' מנחם בן מכיר גם הלך בעקבות אבן אביתור כשחיבר פיוט מסוג "נשמת" לשמחת תורה ("נשמת מלומדי מורשה"), שהוא סוג פייטני שחידש אבן אביתור, ועד לימי ר' מנחם בן מכיר לא היה מוכר כלל באשכנז.[8]
בין פיוטיו הקינה לתשעה באב "אבל אעורר", המקוננת על גזרות תתנ"ו,[9] היוצר לשבת שנייה של חנוכה "אודך כי עניתני"[10] והזולת "אין מושיע וגואל",[11] הסליחה לתענית אסתר "אדם בקום עלינו", האופן לשבת נחמו "שאו מנחה".[12] הוא חיבר גם את הרשות לחתן בראשית שנאמרת בשמחת תורה.[13]
לקריאה נוספת
- אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, ירושלים תשס"א, עמ' 361–386.
קישורים חיצוניים
קינות/אבל אעורר, באתר ויקיטקסט