מנשה יצחקי

יצחקי נולד בשנת 1940 בעיר מנדלי (אנ') שבעיראק לאפרים ונג'יה, בן בכור מבין שישה אחים. אביו היה ראש הקהילה היהודית והבריח יהודים לאיראן ומשם לארץ ישראל. בהמשך אביו נתפס על ידי השלטונות ואף הובא לבית משפט. השופט זיכה אותו, אך ציווה עליו לעזוב את מנדלי. המשפחה מכרה את ביתה והשתקעה בבגדאד. בשנת 1951 עלו לארץ ישראל ושוכנו במעברת סקייה א', שלימים הפכה לעיר אור יהודה.

בגיל 24 נבחר למועצת הפועלים של אור יהודה והתחיל בפעילות ציבורית.

יצחקי השתייך למפלגתו של ראש המועצה המקומית אור יהודה, יחזקאל קזז - המערך, אך פרש ממנה והקים רשימה עצמאית בשם "נאמני הציבור". בבחירות למועצה בשנת 1969 זכתה רשימתו למנדט אחד והוא הצטרף לקואליציה העירונית ומונה לסגן ראש המועצה^[2]. הבחירות למועצה המקומית ב-31 בדצמבר 1973 נפסלו על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בעקבות תלונות על אי-סדרים, ובחירות חוזרות נערכו ב-2 ביולי 1974. בבחירות החוזרות ניצחה סיעתו את "המערך", שבגלגוליו השונים שלט שנים באור יהודה (מרדכי בן-פורת ויחזקאל קזז), ויצחקי הפך לראש מועצת אור יהודה. בכהונתו התמקד בשני נושאים עיקריים: חינוך ודיור, שהתבטא בין היתר מהעברת אנשים המתגוררים בצריפים לבתי קבע ומציאת פתרונות דיור לצעירים^[3]. שותפיו למפלגה החדשה היו העיתונאי שפי גבאי ויוסף סבח.

בשנת 1978 הפסיד בבחירות על ראשות המועצה ליצחק בוכובזה אך המשיך לכהן במועצה. בשנת 1980 עתר לבג"ץ נגד מינוי נציגי המועצה במועצה הדתית^[4]. לקראת הבחירות בשנת 2003 מונה לממלא מקומו של יוסף סבח בוועדת הבחירות העירונית מטעם רשימת נאמני הציבור^[5].

נפטר ב-7 בספטמבר 2022.^[3]