מרי אוליבר

סופרת אמריקאית

מרי ג'יין אוליבראנגלית: Mary Jane Oliver;‏ 10 בספטמבר 193517 בינואר 2019) הייתה משוררת אמריקאית זוכת פרס הספר הלאומי ופרס פוליצר.[1] ב-2007 תיאר אותה "הניו יורק טיימס" כ"באופן מובהק, המשוררת הנמכרת ביותר במדינה".[2]

מרי אוליבר
Mary Oliver
לידה10 בספטמבר 1935
מייפל הייטס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה17 בינואר 2019 (בגיל 83)
הוב סאונד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינהארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודיםאוניברסיטת המדינה של אוהיו, מכללת ואסר, תיכון מייפל הייטס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירהאנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטותRed Bird, The Night Traveler עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוגמולי מלון קוק עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תחילת דרכה

מרי אוליבר נולדה לאדוארד ויליאם והלן מ. (ולאסק) אוליבר ב-10 בספטמבר 1935, במייפל הייטס, אוהיו, פרבר כפרי למחצה של קליבלנד.[3] אביה היה מורה מדעי החברה ומאמן אתלטיקה בבתי הספר הציבוריים בקליבלנד.

כילדה, היא בילתה הרבה זמן בחוץ, שם נהנתה לצאת לטיולים או לקרוא. בריאיון עם מריה שרייבר תיארה אוליבר את משפחתה כבלתי מתפקדת, והוסיפה כי למרות ילדותה הקשה מאוד, הכתיבה עזרה לה ליצור עולם משלה. אוליבר חשפה בראיון שהיא עברה התעללות מינית כילדה, וחוותה בעקבות זאת סיוטים חוזרים ונשנים. אוליבר החלה לכתוב שירה בגיל 14.[4] היא למדה בתיכון המקומי במייפל הייטס. בקיץ 1951, בגיל 15, השתתפה במחנה המוזיקה הלאומי באינטרלוקן, מישיגן, שם ניגנה בכלי הקשה בתזמורת הלאומית. בגיל 17 היא ביקרה בביתה של המשוררת זוכת הפוליצר עדנה סנט וינסנט מיליי, באוסטרליץ, ניו יורק, שם יצרה ידידות עם אחותה של המשוררת המנוחה, נורמה. אוליבר ונורמה בילו את שש או שבע השנים הבאות באחוזתה, בארגון ניירותיה של עדנה סנט וינסנט מיליי.

אוליבר למדה באוניברסיטת המדינה של אוהיו ובמכללת ואסר באמצע שנות החמישים, אך לא סיימה תואר.[3]

בגרותה

אוסף השירים הראשון של אוליבר, No Voyage and Other Poems, יצא לאור בשנת 1963, כשהייתה בת 28. בתחילת שנות ה-1980, אוליבר לימדה באוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב. אוסף השירה החמישי שלה, American Primitive, זכה בפרס פוליצר לשירה בשנת 1984.[3][5] היא הייתה משוררת הבית באוניברסיטת באקנל (1986) ובעלת הקתדרה האורחת לכתיבה על שם מרגרט באניסטר מכללת סוויט ברייר (1991), ולאחר מכן עברה לבנינגטון, ורמונט, שם היא החזיקה בקתדרת קתרין אוזגוד פוסטר להוראה מצטיינת במכללת בנינגטון עד 2001.[6]

היא זכתה בפרס כריסטופר ובפרס ל. ל. וינשיפ /PEN ניו אינגלנד עבור יצירתה House of Light‏ (1990), וספרה New and Selected Poems‏ (1992) זכה בפרס הספר הלאומי.[3][7] האוספים שלה Winter Hours: Winter Hours: Prose, Prose Poems, and Poems (1999), Why I Wake Early (2004), ו- New and Selected Poems, Volume 2 (2004) מייצגים את התמות של החיבור לטבע, וההתפעלות האינסופית של אוליבר ממנו. החלק הראשון והשני של Leaf and the Cloud מופיעים באנתולוגיית השירים The Best American Poetry של השנים 1999 ו-2000,[8] ומסות שכתבה מופיעות באוספים Best American Essays 1996, 1998 ו-2001.[6]

בביקור חוזר באוסטרליץ, בסוף שנות החמישים, פגשה אוליבר את הצלמת מולי מאלון קוק, שהייתה לשותפתה לחיים למשך למעלה מארבעים שנה.[9] קוק שמשה בתור הסוכנת הספרותית של אוליבר. הן חיו בעיקר בפרובינסטאון, מסצ'וסטס, עד מותה של קוק בשנת 2005, ואוליבר המשיכה לחיות שם תקופה נוספת[10] עד שעברה לפלורידה.[11] אוליבר הייתה קנאית לפרטיותה, והעניקה מעט מאוד ראיונות, באומרה שהיא מעדיפה שהכתיבה שלה תדבר בעד עצמה.[6]

בשנת 2012 אובחנה אוליבר בסרטן הריאה, אך טופלה והייתה ברמיסיה.[12] בסופו של דבר היא נפטרה מלימפומה ב-17 בינואר 2019, בביתה בפלורידה.[13]

פרסים נבחרים

  • 1969/70 - פרס זיכרון של שלי מחברת השירה של אמריקה.
  • 1980 - מלגת גוגנהיים
  • 1984 - פרס פוליצר עבור American Primitive
  • 1991 - LL Winship / PEN עבור House of Light[14]
  • 1992 - פרס הספר הלאומי עבור New and Selected Poems
  • 1998 - פרס לנאן לספרות
  • 1998 - דוקטורט לשם כבוד מהמכון לאמנות בבוסטון
  • 2007 - דוקטורט לשם כבוד מדארטמות' קולג'
  • 2008 - דוקטורט לשם כבוד מאוניברסיטת טאפטס
  • 2012 - דוקטורט לשם כבוד מאוניברסיטת מארקט[15]
  • 2012 - פרס Goodreads לשירה הטובה ביותר עבור A Thousand Mornings[16]

ספריה

קובצי שירה

בעברית

ספרי עיון

קישורים חיצוניים

הערות שוליים