מרסדס סוסה

מרסדס סוסה נולדה בשנת 1935 בסן מיגל דה טוקומאן שבצפון ארגנטינה למשפחה ענייה מסטיסית ממוצא צרפתי-אינדיאני (קצ'ואה).

בגיל 14 זכתה בזכות קולה המיוחד בתחרות שירים ברדיו, שבה השתמשה בשם הבדוי גלאדיס אוסוריו (Gladys Osorio), והוחתמה על חוזה הופעות לחודשיים. תקליטה הראשון היה Canciones con Fundamento, אוסף שירי עם ארגנטינאים.

יחד עם בעלה הראשון, מנואל אוסקר מאטוס, ואמנים נוספים, הייתה סוסה בראשית שנת 1963 בין מייסדי תנועת Nuevo Cancionero ("זֶמֶר חדש"). התנועה קראה לפיתוח סגנון זֶמֶר לאומי, חוצה גבולות בין סוגות מוזיקליות כגון הטנגו (שהיה פופולרי בערים הגדולות) והפולקלור (המקובל בפרובינציות), תוך התחדשות מתמדת והימנעות מהשפעות מסחריות. סוסה נמנתה עם הבולטים באנשי התנועה, ששלטה במוזיקה הפופולרית בארגנטינה בשנות ה-60 וה-70, והייתה חלק מגל של תנועות "השיר החדש" ברחבי אמריקה הלטינית בתקופה זו. בשנים הבאות הרבתה להופיע ולהקליט, והרחיבה את הרפרטואר שלה בשירים מכל רחבי אמריקה הלטינית, עם משמעות חברתית. הנישואין לבעלה הראשון, נמשכו שמונה שנים, בן זוגה השני היה המוסיקאי Francisco Mazzitelli שנפטר באופן פתאומי לאחר זוגיות שנמשכה במשך 13 שנה. בעזרת Mazzitelli הקריירה שלה נסקה. ^[1]

בשנת 1978, שנתיים לאחר שכת צבאית בארגנטינה תפסה את השלטון, הוזמנה מרסדס סוסה להופיע באולם קטן שנשכר על־ידי סטודנטים באוניברסיטת לה־פלטה, כ־60 קילומטרים לבירה בואנוס איירס. כשהחלה לשיר את השיר "כשהאדמה תהיה שלי", פרצו לאולם עשרות שוטרים ועצרו אותה יחד עם 350 סטודנטים. האירוע הזה סימן את תחילת גלותה הכפויה מארצה. היא סיפרה בריאיון עיתונאי: "איש לא העז להתנקש בי, כפי שאיימו עלי רבות בכל השנים השחורות הללו, אולי כדי לא להפוך אותי לקדושה מעונה. הם העדיפו להשתמש בנשק ההשתקה. אסרו על השמעתם של עשרות שירים, אם בשל תוכנם ואם בשל זהותם של הכותבים או המלחינים. אפילו בשירי אהבה הם מצאו 'חומר מתסיס וחתרני'. רשתות הרדיו והטלוויזיה, שבראשן הועמדו אנשי צבא, הפסיקו פתאום להזמין אותי להופעות, והופעלו לחצים על אולמות בבעלות פרטית וציבורית כדי שיחרימו אותי". היא התמודדה במשך כמה שנים עם איומי רצח כלפיה וכלפי משפחתה, אך סירבה לעזוב את מולדתה. לבסוף, בעקבות החרם עליה, היא נאלצה לעזוב את ארגנטינה - תחילה לפריז ובהמשך למדריד. בזמן הגלות היא פרצה את גבולות הארצות דוברות הספרדית, וקצרה הצלחות בארצות־הברית וברחבי אירופה.^[2]

בשנת 1983, לאחר נפילת המשטר הצבאי בארגנטינה חזרה מהגלות. בתקופה זו החלה לשלב בסיבובי ההופעות שלה הופעות האורח של אמנים שונים ושל זמרים וכותבים צעירים, שזוכו באמצעותה לחשיפה ראשונית בפני הקהל הרחב.^[2]

סוסה היתה תומכת של הפרוניזם ותמכה בפוליטיקת שמאל במשך כל חייה. היא התנגדה לנשיאות קרלוס מנם, שכיהן בתפקיד בשנים 1989–1999, ותמכה בבחירתו של נסטור קירשנר, שהפך לנשיא ב-2003. סוסה הייתה שגרירת רצון טוב של אונסק"ו לאמריקה הלטינית והקריביים.

בשנת 1999 השתתפה סוסה בהפקה של ה"מיסה קריאולה" מאת אריאל רמירז. השיר שלה Balderrama מופיע בסרט צ'ה משנת 2008, בכיכובו של בניסיו דל טורו, על המהפכן הארגנטינאי צ'ה גווארה.^[3]

בספטמבר 2009 אושפזה מרסדס בעקבות אי ספיקת כליות,^[4] וב-4 באוקטובר נפטרה בבית החולים.^[5] הלווייתה נערכה בקונגרס הלאומי של ארגנטינה, ואלפי אנשים הגיעו מכל רחבי ארגנטינה כדי להיפרד ממנה.^[6] מנהיגים מכל העולם מסרו את תנחומיהם, בהם נשיא ברזיל לולה דה סילבה,^[7] נשיא פרגוואי פרננדו לוגו,^[8] נשיאת צ'ילה מיצ'ל בצ'לט ונשיא ונצואלה הוגו צ'אווס. גם אומנים רבים הגיעו, כגון פיירו, ויקטור הרדיה, פז מרטינז ואלחנדרו לרנר, וכן מאמן נבחרת הכדורגל של ארגנטינה באותו זמן, דייגו מראדונה.^[9] ממשלת ארגנטינה הכריזה על שלושה ימי אבל.^[10]

סוסה הייתה זמרת מבצעת ולא חיברה את שיריה. היא שרה שירי עם, כמו גם שירים שנכתבו על ידי מיטב אמני ארגנטינה, למשל גוסטבו לגיסמון. בין שיריה הבולטים: "Gracias a la Vida" ("תודה על החיים") – מאת הזמרת הצ'יליאנית ויולטה פארה, שאותו הקליטה לראשונה ב-1971; "Alfonsina y el mar" ("אלפונסינה והים") – שירם של פליקס לונה ואריאל רמירס על המשוררת הארגנטינית אלפונסינה סטורני, שהתאבדה בטביעה בים, שאותו הקליטה ב-1969; ו-"Solo le pido a Dios" ("רק זאת אבקש מאלוהים") – שיר מחאה של לאון חייקו נגד דיכוי, חוסר צדק ומלחמה.

• פרס יהלומי קונקס (1995)
• פרס גראמי הלטיני למפעל חיים (2004)
• פרס גראמי הלטיני לאלבום הפולק הטוב ביותר (2009)
• מסדר ההצטיינות בתרבות של ברזיל (2008)
• מפקד מסדר האמנויות והספרות

מרסדס סוסה זכתה לפופולריות רבה בישראל, הן בקרב יוצאי ארגנטינה ואמריקה הלטינית והן בקרב הקהל הרחב. היא הופיעה פעמים רבות בישראל, ושיתפה פעולה עם אמנים ישראלים, ביניהם: חוה אלברשטיין, שלמה יידוב ודויד ברוזה.^[11]

עד סוף שנות השבעים לא הייתה סוסה מוכרת לקהל הישראלי. היכרות ראשונה הייתה בתוכניות רדיו, בעיקר בגלי צה"ל, לאחר שדובי לנץ התוודע לשיריה והחל משלבם בתוכניות שבעריכתו.^{[דרוש מקור]} מאוחר יותר הוקדשו לה שלוש תוכניות מיוחדות בעריכתו של שמעון ברק, ואחת מהן שודרה ערב ביקורה הראשון בישראל בשנת 1980.^{[דרוש מקור]} סוסה הגיעה לישראל לראשונה בדצמבר 1980, בעת שחייה בגלות בצרפת, ביוזמתה של אורלי בייגל,^[12] לסיבוב הופעות שכוון לקהילת יוצאי דרום אמריקה,^[13] היא הופיעה בבנייני האומה בירושלים ובהיכל התרבות בתל אביב.^[14] אורלי בייגל הייתה עולה חדשה ממקסיקו שהכירה את המוזיקה של סוסה, יצרה איתה קשר, וארגנה את בואה בסיוע האמרגן שמואל צמח.^[12] סוסה התארחה בתוכנית יום השישי "שעה טובה" עם מני פאר, שהייתה אז בעלת אחוזי צפייה גבוהים במיוחד. במהלך התוכנית, היא סיפרה על גלותה ועל הקריירה שלה, וביצעה שני שירים.^[13] בביקור זה גילתה סוסה בישראל קרובת משפחה, דודה-למחצה (הסבא של מרסדס הוא אביה של הדודה) בשם רבקה מוזס. מוזס, זמרת בעצמה, קתולית במקור שהתגיירה ונישאה ליהודי, מתגוררת בקריית מוצקין, והשתיים נפגשו לראשונה במהלך אותו ביקור. מוזס מבצעת מאז את שיריה של סוסה בהופעות מחווה, ואף הקליטה אלבום עם ביצועיה לשירים.^[15]

בנובמבר 1983 הגיעה סוסה לסיבוב הופעות נוסף בישראל.^[16] בביקור זה שרה על הבמה עם חוה אלברשטיין את השיר "אלפונסינה": סוסה שרה בספרדית ואלברשטיין בעברית.^[17] ביוני 1988 שוב הגיעה סוסה להופעות בישראל, והפעם שרה עם שלמה יידוב.^[18] בביקור זה גם השתתפה בערב מחאה במועדון "צוותא" בתל אביב נגד המשטרים הדיקטטוריים בצ'ילה, ניקרגואה וארגנטינה, ערב שאורגן על ידי התאחדות יוצאי דרום אמריקה בישראל.^[19] בספטמבר 1991 ערכה סוסה שתי הופעות בישראל.^[20] בנוסף השתתפה בטקס נטיעת עצים, ביער שניטע לזכר הנעדרים מתקופת הדיקטטורה הצבאית בארגנטינה.^[21]

בעת ביקורה בישראל בשנת 1996 ביצעה סוסה עם אביב גפן את השיר "לבכות לך" לזכרו של יצחק רבין, שאותו שילבה גם בהופעתה.^[22] כמו כן הקליטה דואטים עם דויד ברוזה וחוה אלברשטיין.

באפריל 2000 נערך לכבודה טקס באוניברסיטת תל אביב וסוסה מונתה להיות היועצת האקדמית של מכון מרטין פיארו ללימודי מוזיקה פולקלורית בפקולטה לאומנויות ע"ש יולנדה ודויד כץ.^{[דרוש מקור]}.

בשנת 2000 הופיעה סוסה בישראל בהיכל התרבות, כשבהופעה השתתפו אומנים ישראלים יוצאי דרום אמריקה: מרסלו זובר, קלאודיו כהן טריקה ופרננדו קנוף. בהופעה השתתף גם מתי כספי. באותה ביקור הופיעה גם לאה שבת עם סוסה ב"היכל התרבות" בתל אביב ושרה איתה ביחד את השיר "קומו לה סיגרה" (כמו הצרצר).^[23]

שירה המפורסם "Alfonsina y el mar" תורגם לעברית ובוצע על ידי הפרברים בשם "אלפונסינה והים". אהוד מנור ורחל שפירא תרגמו שירים נוספים שלה, ומיטל טרבלסי מופיעה בתוכנית משיריה המתורגמים בשם "תודה לחיים" (כשם אחד משיריה). גם המוזיקאי אבישי כהן (נגן הקונטרבס) חידש שיר זה באלבומו "Aurora".

במאי 2001 קיבלה מרסדס סוסה את אות אשת המופת באוניברסיטת חיפה ושרה את שירו של אביב גפן "לבכות לך" ומשיריה.^[24]

בשנת 2005 הוציא דויד ברוזה את השיר "Me Muero" ("אני מת"), בביצוע משותף עם מרסדס סוסה. שיתוף הפעולה המוזיקלי בין השניים החל בשנת 2002, כאשר פנה המפיק הספרדי אלחו סטיבל לדויד ברוזה, וביקש ממנו שישתתף באלבום דואטים לזכרו של המשורר המקסיקני, חיימה סבינס. השיר 'Me Muero' נכתב על ידי סבינס ועובד על ידי ברוזה, שביקש מסטיבל לצרף לשיר את מרסדס סוסה.^[25]

באוקטובר 2008 הגיעה סוסה לישראל בפעם האחרונה לחמש הופעות, במסגרת ערב שנקרא Corazon Libre ("לב חופשי") בליווי תזמורת של שישה נגנים ואורחים. סוסה הופיעה בין השאר בהיכל התרבות בת"א, בהיכל הקונגרסים בחיפה ובבנייני האומה ירושלים. בנוסף השתתפה בחגיגות העשור למרכז פרס לשלום.^[26]

במשך חייה, הוציאה סוסה עשרות תקליטים:^[27]

מדיה וקבצים בנושא מרסדס סוסה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מרסדס סוסה (בספרדית)
• מרסדס סוסה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• מרסדס סוסה, באתר אייטונס (באנגלית)
• מרסדס סוסה, באתר ספוטיפיי
• מרסדס סוסה, באתר Last.fm (באנגלית)
• מרסדס סוסה, באתר AllMusic (באנגלית)
• מרסדס סוסה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• מרסדס סוסה, באתר דיזר
• מרסדס סוסה, באתר Yandex.Music (ברוסית)
• מרסדס סוסה, באתר Discogs (באנגלית)
• מרסדס סוסה, באתר Songkick (באנגלית)
• מרסדס סוסה, באתר Genius
• מרסדס סוסה, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• מרסדס סוסה, באתר בילבורד (באנגלית)
• מרסדס סוסה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון יצירתה של סוסה, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית),‏ 31 בינואר 2019
• שרה בשביל לשנות (ראיון עם סוסה לקראת ביקורה בישראל), באתר ynet, 10 באוקטובר 2008
• גבי גולדמן, מרסדס סוסה שרה באהבה ומדברת על שלום, באתר nrg‏, 11 באוקטובר 2008

לאחר מותה

• ארז שוייצר, מרסדס סוסה, 1935-2009, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2009
• נויה כוכבי, מתה מרסדס סוסה, "הקול של דרום אמריקה", באתר הארץ, 5 באוקטובר 2009
• ארז שוייצר, מרסדס סוסה: אמנות השירה במיטבה, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2008
• מרסדס סוסה הלכה לעולמה, באתר ynet, 4 באוקטובר 2009
• הנשיא פרס ספד למרסדס סוסה, באתר ynet, 5 באוקטובר 2009
• מרב יודילוביץ', מגדלור בים סוער, באתר ynet, 4 באוקטובר 2009
• טל פרי, ‏הזמרת המיתולוגית מרסדס סוסה הלכה הבוקר לעולמה בגיל 74, באתר גלובס, 4 באוקטובר 2009
• ספי קיני, מתה הזמרת הארגנטינאית מרסדס סוסה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 4 באוקטובר 2009