מרקיזות באדן-דורלאך
מרקיזות באדן-דורלאך הייתה מדינה מודרנית מוקדמת של האימפריה הרומית הקדושה, בעמק הריין העליון, שהתקיימה בין השנים 1535 ל-1771. היא הוקמה כאשר מרקיזות באדן חולקה בין בניו של כריסטופר הראשון, מרקיז באדן ונקראה על שם בירתה, דורלאך. החצי השני של הטריטוריה הפך למרקיזות באדן-באדן, ששכנה בין שני חצאי באדן-דורלאך. באדן-דורלאך הפכה לותרנית במהלך הרפורמציה הפרוטסטנטית, בניגוד לבאדן-באדן, שנותרה קתולית. באדן-דורלאך כבשה את באדן-באדן מ-1594 עד 1622, אך גורשה לאחר שהובסה בקרב וימפפן, במהלך מלחמת שלושים השנים (1618–1648). השטח נהרס במהלך מלחמת תשע השנים (1688–1697). לאחר הכחדת ענף באדן-באדן ב-1771, ירש מרקיז באדן-דורלאך את השטחים שלהם ואיחד מחדש את מרקיזות באדן. הטריטוריה המאוחדת נקלעה למלחמות המהפכה הצרפתית והנפוליאוניות, ומ-1806 נודעה בתור הדוכסות הגדולה של באדן.
.svg) סמל | |
 | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | מונרכיה |
| גאורג פרידריך, מרקיז באדן-דורלאך | |
| עיר בירה | פפורצהיים (1535–1565) דורלאך (1565–1718) קרלסרוהה (1718–1771) |
| היסטוריה | |
| הקמה | 1535 |
| תאריך | חלוקת מרקיזות באדן בין בניו של כריסטופר הראשון, מרקיז באדן |
| פירוק | 1771 |
| תאריך | איחוד המרקיזות מחדש |
| ישות קודמת |  מרקיזות באדן |
| ישות יורשת | מרקיזות באדן |
  | |
שטח
מרקיזות באדן-דורלאך הקיפה אזור על הריין העליון האמצעי סביב הערים פפורצהיים ודורלאך, כמו גם את מרקיזות האכברג סביב אמנדיגן, ואזור המכונה Markgräflerland בחלק הדרומי של אזור הריין העליון, בין מולהיים ולראך.
בפירוט, המרכיבים הטריטוריאליים היו כדלקמן: [1]
הטריטוריה התחתית (c. 40% מהשטח הכולל) [2]
- מרקיזות באדן-דורלאך התחתית
- המועצה העליונה של פפורצהיים
- המועצה של שטיין / לנגנשטיינבאך
- המועצה העליונה של דורלאך
- המועצה העליונה של קרלסרוהה
- הפייף המשולב של Rhodt unter Rietburg ב- Pfalz ו-Münzesheim ב-Kraichgau
הטריטוריה העליונה (c. 60% מהשטח הכולל)
- המועצה העליונה של האכברג
- מרקיזות באדן-האכברג
- לורדות פרכטאל (שלטון משותף עם פירסטנברג)
- Markgräflerland
- לורדות באדנוויילר (גם המועצה העליונה של באדנוויילר)
- המועצה העליונה של רטלן
- רוזנות זאוזנברג
- לורדות טירת רטלן
באדן-דורלאך החזיקה בשתי הצבעות אישיות על הספסל הזמני בדיאט הקיסרי, וכן הצבעה אישית שלישית למרקיזות האכברג. היה לה אותו ייצוג של הדיאט של החוג הקיסרי של שוואביה.
היסטוריה
בשנת 1535 פוצלה מרקיזות באדן למרקיזויות באדן-באדן ובאדן-דורלאך. קרל השני, מרקיז באדן-דורלאך בחר לתמוך ברפורמציה הפרוטסטנטית ב-1556 והעביר את מקום מגוריו מפפורצהיים לטירת קרלסבורג בדורלאך ב-1565.
בשנת 1594, באדן-דורלאך כבשה את באדן-באדן במה שידוע כיבוש באדן העליונה, לאחר שגאורג פרידריך, מרקיז באדן-דורלאך תפס את השטח לאור פשיטת הרגל של קרוביו. לאחר שמעולם לא קיבל אישור קיסרי לתפיסה, גאורג פרידריך הצטרף לאיחוד הפרוטסטנטי במאמץ להגן על טענותיו. [3] זה הסתיים ב-1622 במהלך מלחמת שלושים השנים, לאחר שגאורג פרידריך הובס בקרב וימפפן ונאלץ להתפטר ולהחזיר את באדן-באדן לקרוביו. [4] במהלך מלחמת תשע השנים נשרפו פפורצהיים ודורלאך עד היסוד.
משנת 1715 בנה קרל השלישי וילהלם, מרקיז באדן-דורלאך את ביתו החדש, ארמון קרלסרוהה, באזור ריק. העיר שהתפתחה סביב הארמון הפכה מאוחר יותר לקרלסרוהה.
בשנת 1771 ירש קרל פרידריך, מרקיז באדן-דורלאך את מרקיזות באדן-באדן, ואיחד מחדש את מרקיזות באדן.
מעון הקיץ של מרקיזי באדן-דורלאך היה ה-Markgräflerhof בבזל, שווייץ, שם היו למרקיזים גם מספר נכסים נוספים.
צבא
על פי המרשם הקיסרי, המרקיזות הייתה מחויבת לספק חיילים למעגל השוואבי. בנוסף לכוחות אלה, המרקיזים גם בנו כוח של חיילי הבית (שומרי ראש).
בשנת 1770, היו למרקיזות בסך הכל 807 חיילים בשירות (כולל גם חיילי המעגל וגם חיילי הבית), המורכבים מארבע פלוגות של גדוד גרנדירים, דיוויזיית רובאים ופלוגת דרגונים. [5]
הכוח הגדול ביותר שגויס בהיסטוריה של באדן-דורלאך גויס על ידי גאורג פרידריך, מרקיז באדן-דורלאך בשנת 1622 למערכה בפפאלץ במלחמת שלושים השנים. היא כללה 11,500 איש, שרק מחציתם גויסו מקומית ממיליציית המרקיד, והשאר הושאל מבעלי בריתו של גאורג פרידריך; השטח היה קטן ועני מכדי לשלם עבור חיילים מקצועיים מעבר לשומרי הראש של המרקיז עצמו. [3] צבאו של גאורג פרידריך חדל מלהתקיים כאשר הובס בקרב וימפן, שרידי הצבא נקלטו על ידי כוחותיו של הרוזן מנספלד. [6]
