משה גושן-גוטשטיין

גושן-גוטשטיין נולד בברלין שבגרמניה ועלה לארץ ישראל בשנת 1939. בשנת 1942 החל בלימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים ולמד ערבית, בלשנות שמית ומקרא. במהלך לימודיו הוא לימד בירושלים בבתי ספר תיכוניים ובבתי מדרש למורים ולאחר סיום הדוקטורט השתלם באנגליה באוניברסיטת אוקספורד.

בשנים 1950–1991 היה גושן-גוטשטיין חבר סגל האוניברסיטה העברית ומשנת 1970 הצטרף גם לסגל אוניברסיטת בר-אילן. מחקריו הוקדשו לבלשנות שמית ופילולוגיה מקראית, תחומים בהם הוא הוזמן להרצות באוניברסיטאות זרות ובהן אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת ניו יורק. בשנים 1965–1989 שימש כחבר הנהלה באיגוד העולמי למדעי היהדות.

עבודתו של גושן-גוטשטיין הקיפה יריעת תחומים רחבה: חקר מגילות מדבר יהודה, חקר השפה העברית בימי הביניים, פרסומים מילונאיים בערבית ובעברית ומחקרים בעלי שם בתחום המקרא. לצד אלו הוא עמד בראש מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (1955 - 1991) ובראש המכון למילונאות והמכון לתולדות חקר המקרא של אוניברסיטת בר-אילן (1972 - 1991). כן נכתבו על ידו ספרי לימוד בדקדוק עברית ובהוראת הלשון הערבית, מדור "טור הלשון" בעיתון "הארץ" ופינת "פרקי היום בתנ"ך" ברדיו.

גושן-גוטשטיין זכה בפרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשמ"ח (1988).

בשנת 1991 הלך לעולמו, בן 66 היה במותו. הוא הובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים.^[1] במותו הותיר אחריו אישה ד"ר אסתר גושן-גוטשיין, פסיכולוגית קלינית, ושני בנים: ד"ר אלון גושן-גוטשטיין, חוקר מדעי היהדות ופעיל בין דתי, ופרופ' יונתן גושן-גוטשטיין, חוקר ופסיכולוג באוניברסיטת תל אביב.

• הדקדוק העברי השימושי. שוקן: ירושלים (התש"ך-1960)
• הלשון העברית והלשונות השמיות. דביר: תל אביב (התשכ"ה-1965)
• מבוא למילונאות של העברית החדשה. שוקן: ירושלים ותל אביב (התשכ"ט-1969)

• רימון כשר, "משה גושן-גוטשטיין: מקרא ותרגומיו בעולמו של חוקר ותאולוג", בתוך: דב שוורץ (עורך), אוניברסיטת בר-אילן - מרעיון למעש, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ו, כרך ב, עמ' 39-31.

מדיה וקבצים בנושא משה גושן-גוטשטיין בוויקישיתוף

• רשימת המאמרים של משה גושן-גוטשטיין באתר רמב"י
• נפתלי קראוס ולע"מ, ידיעה על זכייתו בפרס ישראל, "מעריב", 16 בדצמבר 1987
• מידע על גושן-גוטשטיין, משה, 1925-1991 בקטלוג הספרייה הלאומית
• משה גושן-גוטשטיין (1925-1991), דף שער בספרייה הלאומית