משה וולמן

משה וולמן נולד בוורשה, אז חלק מהאימפריה הרוסית (כיום בירת פולין). בשנת 1925 עלה וולמן לארץ ישראל, והתגורר עם משפחתו בתל אביב, שם סיים את הגימנסיה העברית "הרצליה".

בכדי ללמוד רפואה הגיע בשנת 1932 לפירנצה באיטליה. שם פגש את אשתו לעתיד, ביגי (בריגיטה), ילידת גרמניה, אף היא סטודנטית לרפואה.^[4] וולמן למד באוניברסיטאות של פירנצה ורומא, ממנה קיבל תואר דוקטור לרפואה בשנת 1938. את עבודת הדוקטור הגיש לפרופ' אנריקו פרמי, חתן פרס נובל לפיזיקה.בשנת 1939 הוא נישא לביגי, ולהם ארבעה ילדים: דן וולמן (במאי קולנוע), רות (פילוסופית) (1944-2005), נעמי (פסיכיאטרית) והפרופ' אמנון וולמן (מלחין).

בשנת 1940 התגייס לצבא הבריטי, תחילה כרופא אזרח. בשנת 1941 נשלח כחלק מקבוצת רופאים מארץ ישראל, וביניהם אריה זסלני^[5], לסייע לכוחותיו של צ'ארלס אורד וינגייט במסגרת המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה. שם פגש בקיסר היילה סלאסי והיה לרופאו האישי. וולמן נתמנה לאחראי על המחלקה הפנימית והמעבדה הקלינית של בית החולים "מגליק" באדיס אבבה, בדרגת קפטן. בין השנים 1945-1946 היה מנהל המעבדה הפתולוגית של "בית חולים 27" בתל אל-כביר במצרים. בשנת 1946 שב לארץ ישראל.

בין השנים 1946–1956 היה וולמן הפתולוג היחיד שעסק בארץ בהיסטוכימיה.^{[דרוש מקור]}

בשנת 1951 קיבל וולמן את "הפרס על שם מגנס". בעקבות קבלת הפרס יצא להשתלמות בהיסטוכימיה במספר מרכזים עולמיים מובילים בתחום.^{[דרושה הבהרה]}

בשנת 1959 התמנה וולמן למנהל המכון הפתולוגי בבית החולים שיבא.

בשנת 1964 וולמן התמנה לפרופסור וראש המחלקה לפתולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1965 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין^[6].

וולמן נחשב לחלוץ בתחום ההיסטוכימיה^[7], מחלת וולמן שהוא גילה, נקראת על שמו^[8].

וולמן פרסם כ-200 עבודות מחקר. וולמן היה החתן הראשון של פרס "Pearse" מטעם החברה המיקרוסקופית המלכותית.

וולמן נפטר בספטמבר 2009 ונקבר בבית הקברות בקיבוץ כפר מנחם.

• Pigments in Pathology
• דמגוגיה ורטוריקה^[9][10]
• העוקץ והדבש של שגיאות ברפואה, ספרון