משה כהן שאולי

ילדותו ונערותו – בירושלים

נולד בירושלים לבנימין ולכשוור^[4]. הוריו עלו משיראז שבפרס לירושלים ב-1907 ואביו ייסד בשכונת נווה שלום בירושלים את בית הכנסת שאולי וכאשי ליוצאי פרס^[5][6][7]. היה בן יחיד לאחר ארבע בנות ונקרא על שם סבו משה.

למד בתלמוד תורה דורש ציון ובישיבת שערי רחמים, בית מדרשו של הרב רחמים מלמד כהן, רבה של העדה הפרסית בירושלים. לאחר מכן למד בישיבת פורת יוסף והוסמך לרבנות על ידי ראש הישיבה הרב עזרא עטייה, חכם חוגי עבודי והרב צבי יהודה מלצר. את תורת הקבלה למד מפי הרב מרדכי שרעבי וחכם יעקב ג'הרומי.

למד חינוך והוראה בסמינר למורים "מזרחי" ויהדות, פילוסופיה, מדעי החברה ומדעי הטבע באוניברסיטה העברית בירושלים. שימש מורה למדעי הטבע ומתמטיקה בישיבת שערי ציון בירושלים בראשותו של הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל והיה בן טיפוחיו. בשנת תש"ב לימד בבית הספר "מזרחי" בעיר העתיקה.

שימש מזכירו של הרב הראשי לישראל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג בפעולות נגד המיסיון בישראל.^{[דרוש מקור]}

היה חבר הנהלת חוג הנוער "בני עמי"^[4][8] וממחזיקי בית הכנסת "שאולי וכאשי" בשכונת נחלאות אותו ייסדה משפחתו.

תקופתו ברחובות

בשנת תש"ד עבר עם משפחתו לרחובות ולימד בבית הספר "מזרחי" לבנים בעיר. בתש"ח יסד וניהל את בית ספר "מוריה" לבנות. בתש"י נקרא לנהל גם את בית הספר לבנים, ואיחד את שני בתי הספר^[9][10]. ניהל את בית ספר תיכון לנערים עובדים בהתנדבות^{[דרוש מקור]}.

סייע לרב צבי יהודה מלצר בהקמת "ישיבת הדרום". התלמידים הראשונים בישיבה היו תלמידיו.

הצטרף לגדוד גבעתי בצה"ל, השתתף בקרבות בנגב ונפצע קשה במבצע ניצנה^{[דרושה הבהרה]} בשערי עזה.

ברחובות ייסד את בית הכנסת הספרדי "מגן אברהם" וכן את בית הכנסת לעולי טורקיה ובולגריה על שם הרב עוזיאל^{[דרוש מקור]}.

היה פעיל בקליטת עולים ובמיוחד במבצע "מרבד הקסמים" לעולי תימן ובולגריה.

תקופתו באשדוד

בתשכ"ב עבר לעיר אשדוד. יסד וניהל את בית ספר "מוריה"^[11]. היה יו"ר ארגון המורים הדתיים באשדוד^[12] וחבר מועצת העיר בשנים 1974–1989^[13]. היה נשיא של כבוד בארגון "בני ברית" ובארגון כורש ליוצאי קהילות אירן. עם עליית יהודי רוסיה ואתיופיה פעל לקליטתם הרוחנית, החברתית והחומרית.

בשנת תשל"א נספה בנו בנימין בתאונת דרכים והוא בן 28. לזכרו הקים הרב שאולי את מפעל חייו – מרכז רוחני קהילתי בית-כנסת ובית-המדרש "שאולי" באשדוד^[14].

הוקרה ופרסים

על פועלו בעיר אשדוד הוענק לו תואר "יקיר העיר אשדוד".^[15]

בתשמ"ז הוענק לו "יקיר החינוך הדתי בישראל"^[16]. בתשמ"ט קיבל את פרס שר הדתות^[17]. בתש"ן זכה בפרס שפירא על פועלו למען עלייה, קליטה ומיזוג העדות^[18] ובתשנ"ב קיבל את מלגת היצירה התורנית משר הדתות אבנר חי שאקי^[19].

דגל בשילוב העדות בישראל ללא טשטוש זהותן הייחודית^[20][21].

ארץ 'לקוטאית' היא ארצנו. ארץ המלקטת בניה, השבים אליה מכל קצוות תבל. ממאה ויותר ארצות, והדוברים למעלה משמונים שפות. עדה עדה והליכותיה, ארץ ארץ ומנהגיו, לא ראי זה כראי זה. הצד השווה שבכולם - שמנהג אבותיהם בידיהם, והליכותיהם נר לרגלם. המטיפים למיזוג העדות, אינם יודעים מה גודל ההפסד והנזק ממיזוג שאינו אלא טשטוש ואיבוד אותם ערכים, מסורות ומנהגים נאים ומהודרים, שנוהגת כל עדה מזה כאלפיים שנות דור. אגרטל עם פרחים שונים בשלל גוונים וריחות, עדיף ונאה מאגרטל חד גוני אשר בו פרחים ממין אחד וצבע אחיד. מטרתנו וייעודנו ל'איחוד' עדות, 'חיבור' שבטים זה לזה כנבואת יחזקאל: 'ואתה בן אדם קח לך עץ אחד ... וקרב אותם אחד אל אחד, והיו לאחדים בידיך' - קרב אותם אחד אל אחד, אך לא למזגם ולטשטשם. לכן יש לשמור על הייחוד בתוך האיחוד.

— הגיגי הבשם - אדם, תוחלתו ותכליתו, עמוד 43. הוצאת מרכז רוחני-קהילתי 'שאולי', אשדוד, תשמ"ד (1984)

נפטר בכ"ו בתשרי ה'תשנ"ה ונקבר בחלקת עולי פרס בבית הקברות הר המנוחות בירושלים.

עיריית אשדוד ומשרד החינוך קראו על שמו אולפנא תורנית מדעית לבנות באשדוד.

על שמו נקראו רחובות בערים ירושלים,^[22][23] רחובות^[24] ואשדוד.

הרב משה נישא לאסנת בכורה, מלבד בנו הבכור הרב בנימין כהן שאולי אשר נפטר בחייו, נולדו עו"ד יגאל כהן שאולי ונגה כהן שאולי. בנו הרב גדעון כהן שאולי הוא יקיר החינוך הדתי ויקיר העיר אשדוד. הרבנית אסנת האריכה ימים ונפטרה בשנת 2022^[25].

סדרת ספרי הרב שאולי נקראת "סדרת הבשם", ראשי תיבות של שם בנו: "הרב בנימין כהן שאולי בן משה".

• מרפא הבשם – על רפואה ביהדות תוך התמקדות ברפואת הרמב"ם. הספר העוסק בבריאות וצמחי מרפא יצא לאור בשנת תשמ"ז (1987). הספר תורגם לאנגלית, לצרפתית ולספרדית.
• ערוגת הבשם – פרקי מחקר ומחשבה
• ריח הבשם – הגיגים בחיי המשפחה
• צרור הבשם – תשעה נושאים שונים
• פרחי הבשם – האדם והצומח בישראל^[26]
• שבילי הבשם – הגיגים והליכות במעגלי השנה
• הגיגי הבשם – תוחלת ותכלית האדם, חלומות ופתרונם.
• כסופי הבשם – ערכים בישראל ובעיקר נושא הגורלות כגורל הגר"א
• הגדת הבשם – הגדה של פסח עם פירוש
• רזי הבשם – קבלה, ושני פירושים לפתיחת אליהו הנביא.
• מאור הבשם – על רבי שמעון בר יוחאי
• נצח הבשם – ספרו האחרון, על ירושלים במדרשים
• אהבת הבשם – על חיי הנישואין. יצא לאור בגרסה מחודשת תחת השם ביחד – תשתית לחיי נישואין מאושרים.
• אביב הבשם – במעגלות השנה
• דרכי הבשם – במעגלות השנה
• נתיבי הבשם – במעגלות השנה

• לאחר פטירתו התגלו כתבי יד נוספים שלו שטרם הוציא לאור וביניהם: "זהר הבשם", "זיו הבשם", "חכמת הבשם", "ניחוחות הבשם", "שחר הבשם" ו"תורת הבשם".

• הרב משה כהן שאולי זצ"ל, באתר "שיר סיפור וספר".
• משה כהן שאולי, באתר "החכם היומי"
• קטעי תפילה בלחני העדות השונות בבית הכנסת שאולי בעיר אשדוד, סרטון בערוץ "גבריאל כאשי", באתר יוטיוב (אורך: 06:23)
• משה שאולי (1920-1994), דף שער בספרייה הלאומית