משטרת ישראל במלחמת חרבות ברזל

האחריות על ביטחון פנים במדינת ישראל מוטלת על משטרת ישראל,^[3] אולם באזור קו העימות ועוטף עזה מוטלת האחריות על צה"ל^[4] ולא על המשטרה.^[5] למרות זאת המענה האפקטיבי הראשוני לאירועי 7 באוקטובר ניתן על ידי משטרה ישראל.^[6]

הפעלת פקודת "פרש פלשת"

בשעה 06:42 הכריז מפקד מחוז דרום ניצב אמיר כהן על הפעלת פקודת "פרש פלשת", אשר קובעת בין השאר הצבת חסימות על צירי תנועה המובילים מרצועת עזה לעורף הישראלי. החלטתו התקבלה על סמך מטח הטילים החריג ועל סמך מידע שקיבל מקצין המודיעין המחוזי, שמתגורר בזיקים וראה את החדירה מהים במו עיניו.^[7][8]

הקרב לבלימת הטבח במסיבה ליד רעים

ערך מורחב – הטבח במסיבת הטבע ליד רעים

פסטיבל "סופרנובה" לרגל חג הסוכות, שהופק על ידי "נובה" או "השבט של נובה" (Tribe Of Nova),^[9] התקיים בין התאריכים 6 ל-7 באוקטובר. בפסטיבל השתתפו כ-3,500 איש בשטח פתוח ליד קיבוץ רעים במרחק של כ-5 ק"מ מרצועת עזה ובמהלכו הופיעו אומני מוזיקה אלקטרונית וטראנס מוכרים. הפסטיבל אושר על ידי החטיבה הצפונית של אוגדת עזה.^[10]

בסביבות 06:30 בבוקרו של יום שבת ושמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי של אלפי רקטות לעבר ישראל, חדרו מעל ל-3,000 מחבלים, חלקם מכוח נוח'בה, ליישובים ישראליים ומתקנים צבאיים. המחבלים חדרו דרך גדר המערכת והפתיעו את כוחות צה"ל הסמוכים לגבול. המחבלים ערכו קרבות ירי עם כוחות הביטחון, והתקדמו לתוך היישובים. במהלך החדירה לישראל, הגיעו המחבלים לאתר המסיבה בסביבות 7:00 בבוקר והחלו לטבוח במשתתפים.

כ-40 שוטרים אבטחו את האירוע. 17 מהם נהרגו בקרבות מול המחבלים.^[11]

שוטר ימ"ר רס"ב יגאל זינגר הציל למעלה מ-500 מבאי המסיבה, כאשר הוביל 100 כלי רכב דרך השדות עד לעיר נתיבות. לאחר מכן חזר לאזור הלחימה ושם נפצע ברגלו.^[12][13][14]

רפ"ק שפרה בוכריס היא מפקדת יחידת הסיירות במשמר הגבול דרום. בבוקר טבח 7 באוקטובר החליטה לפעול אף על פי שלא קיבלה פקודה על כך. בשבת בבוקר יצאה רפ"ק שפרה בוכריס עם סגנה פקד רם עמרני, הסמב"ץ רס"ם ברוך אביסהל ורס"ר המשמעת רס"ב יניב כהן לרעים למבצע חילוץ. בוכריס הגיעה עם צוותה בשני כלי רכב פרטיים ולא ממוגנים לאתר בו התקיימה קודם לכן מסיבת הטבע, ובמשך 12 שעות, פעלה תחת אש לחילוץ והצלה של עשרות צעירים וצעירות.^[15]

הקרבות בשדרות

ערך מורחב – קרב שדרות

ב-7 באוקטובר 2023, מחבלי חמאס חמושים שהגיעו מרצועת עזה נכנסו לשדרות והחלו בחילופי אש עם שוטרים ועם אזרחים במקום, מחבלים תועדו בשכונת ניר עם סמוך לתחנת המשטרה המקומית,^[16] 6 משוטרי התחנה נהרגו בקרבות, ועוד שוטרים נוספים שבאו לעזרתם.^[17]

עשרות מחבלים פשטו על העיר שדרות וטבחו באזרחים רבים בעיר. מטרתם המרכזית של המחבלים הייתה תחנת המשטרה בעיר. המחבלים נתקלו בשוטרים נחושים שבמשך שעות ארוכות השיבו אש ונלחמו בהם. המלחמה שהשיבו השוטרים בתוך התחנה וגם מחוץ לה ב"קרב שדרות" ריתקה 25 מחבלים בתחנה למשך כ־16 שעות. שוטרי יחידת הימ"מ של המשטרה הצליחו לחלץ שוטרים מגג התחנה. מפקד מחוז דרום במשטרה החליט להפציץ את המחבלים שנותרו באמצעות טנק ומסוק קרב, ואז למוטט עליהם את המבנה, מה שהוביל למותם. בקרב נפלו שוטרים ולוחמים.

רפ"ק מאלי שושנה הייתה מפקדת תורנית בתחנת המשטרה שדרות ביום של ההתקפה על מדינת ישראל. רפ"ק מאלי שושנה, קצינת מתנדבים במרחב לכיש לחמה בעת המתקפה יחד עם שוטרי התחנה, וניהלה קרב יריות מול המחבלים במשך שעות ארוכות. במהלך הקרב היא הרגה לפחות ארבעה מחבלים, כאשר חבריה נהרגים לנגד עיניה. כאשר נזרק לעברה רימון היא השליכה אותו בחזרה אל המחבלים.^[18] בשלב מסוים היא נפגעה והתחמושת נגמרה. היא ניצלה לאחר שהעמידה פני מתה למשך שעות עד שכוחות הימ"מ הגיעו וחילצו אותה.^[19]

הקרבות באופקים

ערך מורחב – הטבח באופקים

גם לאופקים פלשו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר, וניהלו קרבות מול שוטרים ואזרחים. במהלך הקרבות ברחבי העיר נהרגו 8 שוטרים.

הקרב בצומת שער הנגב

ב-8 באוקטובר כוח של יחידת מתיל"ן מהחטיבה הטקטית של משמר הגבול פעל מול חוליית מחבלים בכביש 34 סמוך לצומת שער הנגב. הלוחמים החלו בסריקות על הציר במסגרתן זיהו רכב חשוד והחלו לבדוק אותו. במקביל נפתח ירי לעבר הלוחמים ממנו נפצע מפקד הכוח ברסיס בחזה ופונה לטיפול רפואי. הלוחמים השיבו באש וחיסלו את חוליית המחבלים. דקות ספורות אחר כך הבינו הלוחמים שחולייה נוספת של מחבלי חמאס מאיימת עליהם. לוחמי החטיבה הטקטית של מג"ב ניהלו קרב יריות שכלל סיוע של ירי מטנק והכוונה אווירית של מסוק ורחפנים עד לחיסול המחבלים.^[20][21]

קרב צומת יד מרדכי

ערך מורחב – קרב יד מרדכי (2023)

בעקבות הפעלת פקודת "פרש פלשת" הגיע כוח מג"ב לצומת יד מרדכי וחסם את הכביש לתנועה. כעבור דקה הגיעו למקום שמונה אופנועים ועליהם 16 מחבלי כוח נוח'בה. שוטרי מג"ב החלו לנהל קרב יריות עם המחבלים, במהלכו נקרה לצומת כוח ימ"מ שהיה בדרכו לזירות השונות, הצטרף לקרב ואנשי המשטרה חיסלו את המחבלים. ברשות המחבלים נמצאו מסמכים שלימודו כי מטרת מחבלים אלה הייתה להגיע ללמרכז ולצפון הארץ לביצוע פיגועים נוספים.^[7][8]

לוחמי הימ"מ והיס"מ נטלו חלק משמעותי בקרבות הבלימה של 7 באוקטובר, ואף ביצעו מספר פעולות מוצלחות של חילוץ בני ערובה - באופקים וליד שדרות - בהן הם שחררו את החטופים והרגו את כל החוטפים. במסגרת הקרבות בעוטף עזה ב-7 באוקטובר הרגו לוחמי הימ"מ 200 מחבלים בקרבות קשים.^[22][23] תשעה לוחמי וקציני ימ"מ נהרגו בקרבות.^[24][25] באותו היום הצילו לוחמי ימ"מ 12 תצפיתניות בחמ"ל בנחל עוז שהמחבלים שפשטו על המוצב התכוונו לשרוף אותן.^[23] בקרבות בקיבוץ בארי חיסלו לוחמי ימ"מ 60 מחבלים.^[23][24] כוחות ימ"מ שחררו גם את משטרת שדרות שהייתה כבושה שעות ארוכות. מנגד, בקרבות נפלו 9 לוחמי וקציני ימ"מ.

מבצע יד זהב

ערך מורחב – מבצע יד זהב

ב-12 בפברואר 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל, לוחמי הימ"מ, בשיתוף צה"ל והשב"כ, חילצו שני חטופים ישראלים מבניין ברפיח בדרום רצועת עזה. לוחמי הימ"מ פרצו לבית שבו הוחזקו החטופים, חילצו את החטופים וניהלו קרב עם מחבלים שהיו בבית. במקביל, חיל האוויר הישראלי תקף ברפיח לצורך מתן אש חיפוי וחיפוי אווירי והפלסטינים דיווחו על למעלה ממאה הרוגים. לאחר שחרור החטופים, פונו הלוחמים והחטופים ששוחררו באמצעות מסוק.^[26][27]

מאז תחילת ימי הלחימה בדרום חיסלו שוטרי ולוחמי משטרת ישראל 356 מחבלים ועצרו עוד 45 מחבלים בחיים שנלקחו לכליאה. על פי נתוני משטרת ישראל פירוט של חיסולי המחבלים מחולק לפי יחידות במשטרה שביצעו את החיסולים:^[28]

• לוחמי הימ"מ – 150 מחבלים מחוסלים (בהמשך התעדכן מספר זה ל-200 מחבלים מחוסלים).
• לוחמי היחידה הטקטית של מג"ב – 83 מחבלים מחוסלים.
• לוחמי מג"ב דרום – 78 מחבלים מחוסלים.
• שוטרי המחוז הדרומי – 16 מחבלים מחוסלים.
• לוחמי יחידה 33 (הגדעונים) של להב 433 – 15 מחבלים מחוסלים.
• לוחמי החטיבה לביטחון פנים – 7 מחבלים מחוסלים.
• לוחמי יחידת מתפ"א – 7 מחבלים מחוסלים.

מעבר למערכה שנוהלה ב-7 באוקטובר, לצד הפעילות המשטרתית השוטפת, שלא נעצרה, נטלה משטרת ישראל חלק בזיהוי החללים, באיסוף פריטים וראיות בזירות השונות, הסדרת צירי התנועה לפי הצרכים שנגזרו מפרוץ המלחמה, הקמת כיתות כוננות ביישובי בכל שטח מדינת ישראל, סריקות ובדיקות בעקבות הודעות פתע רבות על חשודים בכל רחבי הארץ, חקירת אירועי הסתה נגד המדינה באמצעי תקשורת שונים וברשתות החברתיות.^[8]

מספר ימים לאחת מתקפת הפתע, מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, יזם הקמת מערך סיוע נפשי לשוטרים שנכחו בעת הקרבות. כאלפיים שוטרים קיבלו סיוע ממרכזי החוסן של המשטרה על מנת להתמודד עם המראות הקשים והאירועים שעברו בחזית ובעורף.^[29]