יהדות זמביה החלה להתקיים בתחילת המאה העשרים. מאז קהילה זו הייתה קטנה עם תפקיד בולט בהיסטוריה של המדינה.[2][3]
יהודים רבים הגיעו לזמביה (שנקראה בעבר צפון רודזיה) ממניעים כלכליים, והתיישבו לראשונה בלווינגסטון ובברוקן היל.[2] כמה מהיהודים הראשונים בזמביה בלטו בעסקי ייצור הבקר וכריית הנחושת.[2][4] בשנת 1905 מנתה הקהילה היהודית 38 חברים, והחתונה היהודית הראשונה בזמביה התקיימה בשנת 1910.[2] בשנים שלאחר מכן יהודים רבים הצליחו רבות בחקלאות ובתעשיית הברזל.[2][4] בשנת 1921 התגוררו כ-110 יהודים בזמביה, כשרובם התגוררו בליווינגסטון ולוסקה. אוכלוסייה זו גדלה במהלך העשורים שלאחר מכן.[2] אחת הסיבות לצמיחה היא מספר פליטים יהודים שהגיעו לזמביה לפני ואחרי השואה.[3] מספר היהודים במדינה הגיע לשיא של 1,000–1,200 נפשות באמצע שנות ה-50.[3] בשנים אלו היהודים היו דומיננטיים ביותר בפוליטיקה המקומית לפני עצמאותה של זמביה בשנת 1964.[2] אחד היהודים הבולטים בתקופה זו היה סיימון זוקאס, שהוביל במאבק לעצמאות מבריטניה והתמנה לשר לאחר מתן העצמאות.[3] במקביל, מרכז החיים היהודיים עבר ללוסקה, מרכז תעשיית הנחושת של זמביה.[2]
בשנות ה-60 יהודים רבים עזבו את זמביה והיגרו למדינות אחרות, כאשר בשנת 1968 נותרו בזמביה רק 600 יהודים.[2] בשנת 1978 הוקמה המועצה ליהדות זמביה בלוסקה על למנת לפקח ולפתח את הקהילות השונות.[2] בעבר הקהילה היהודית התחייבה באופן רשמי לספק סיוע רפואי וכלכלי לפליטים פוליטיים ולעניים.[5][2]
כיום חיים רק כשלושים וחמישה יהודים בזמביה, וכמעט כולם מתגוררים בלוסקה.[2] לקהילה לא היה רב במשך מספר שנים.[2]
| יהדות אפריקה | ||
|---|---|---|
| צפון אפריקה | אלג'יריה • הרי האטלס • לוב • מצרים • מרוקו • סודאן • תוניסיה (יהדות ג'רבה • יהדות קרתגו) |  |
| אחרות | אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה •גאנה • ג'יבוטי • גינאה ביסאו • דרום אפריקה • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • כף ורדה • לסוטו • מאוריציוס • מאלי • מוזמביק • ניגריה • נמיביה • קניה | |
| ראו גם | אבאיודאיה • האיגבו • למבה | |
