מתקן התפלה פלמחים

בדצמבר 1999, קיבלה ועדת השרים לכלכלה בראשות שר האוצר, אברהם שוחט, ההחלטה על הקמת מספר מתקני התפלה, כדי להתמודד עם המחסור במים שפירים בישראל בטווח הארוך^[1][2]. מכרז ראשון פורסם להקמת מתקן התפלה אשקלון בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT), ובפברואר 2001 הודיע שוחט מייד על מכרז שני לשלושה מתקני התפלה, שיפיקו כ-50 מיליון מ"ק מים בשנה כל אחד. זאת לאחר שנציבות המים התריעה שיש להקים, תוך חמש השנים, לפחות עוד ארבעה מתקנים להתפלת מים, שיפיקו כ-200 מיליון מ"ק מים בשנה, כדי להתמודד עם המחסור הצפוי במים^[3].

הוחלט שהמכרז השני יבוצע כשותפות ציבורית-פרטית בשיטת BOO - build–own–operate (הזכיין הפרטי מממן את המיזם ומפעיל אותו והוא גם הבעלים של המיזם). בנוסף על הזכיינים היה לאתר שטח מתאים למתקנים סמוך לחוף הים. בשלב הראשון, באוגוסט 2001, בחר משרד התשתיות ב-17 מבין 21 אתרים שהוצעו על ידי קבוצות יזמים שונות^[4].

באוגוסט 2002, נבחרה ההצעה של קבוצת "ויה מאריס" להקמת מתקן התפלה בפארק תעשיות פלמחים שסמוך לחוף פלמחים, לאחר שהציעה מחיר של 54 סנט למ"ק מים. קבוצת "ויה מאריס" כללה את החברות: תה"ל (26.5%), גרנית הכרמל (26.5%), צינורות המזרח התיכון (21%), אוסיף השקעות ופיתוח (21%) והחברה הספרדית טדגואה שסיפקה את הידע להקמת המתקן (5%)^[5]. בנובמבר 2004, הונחה אבן פינה להקמת המתקן. בנק הפועלים מימן 78% מההשקעה בהקמת המתקן בעלות של 80 מיליון דולר^[6].

המתקן החל לפעול במאי 2007^[7]. בפברואר 2010, השלימה חברת "גרנית הכרמל" את רכישת חלקם של שאר השותפים בפרויקט^[8]. בדצמבר 2013, מכרה את המתקן לקרן תשתיות ישראל, תמורת 400 מיליון שקל, וברווח של 100 מיליון שקל^[9].

המתקן החל לפעול בקיבולת שנתית של 30 מיליון מטר מעוקב מים מותפלים. בסוף 2010 הורחב המתקן לקיבולת של 45 מיליון מטר מעוקב בשנה, ובתחילת 2013 ל-90 מיליון מטר מעוקב בשנה^[10][11].

• עמוד הפרויקט באתר חברת GES
• מתקן התפלה פלמחים באתר משרד האוצר