נמל התעופה אילת

נמל התעופה אילת
	הכניסה לנמל התעופה אילת
נתוני השדה
סוג השדה	אזרחי
תקופת הפעילות	1939 – 18 במרץ 2019 (כ־80 שנה)
מפעיל	רשות שדות התעופה
עיר סמוכה	אילת
קואורדינטות	29°33′34″N 34°57′33″E / 29.559445°N 34.959167°E
גובה מעל פני הים	13 מטר (42 רגל)
מסלולי טיסה
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת אילת רגילה) הר יהושפט הר צפחות א. חבל אילות מצרים ירדן ETH; תרשים נמל התעופה נמל התעופה אילת נמל התעופה אילת מפת __ אילת; [‌למפה דינמית של דרום הנגב‌] מצפון: __ מועצה אזורית חבל אילות; ממזרח: עקבה; מדרום: מפרץ אילת; ממערב: חצי האי סיני
מספר הנוסעים	1,056,752 (נכון ל־2009)

ערך זה עוסק בנמל התעופה הישן באילת שנסגר ב-2019. אם התכוונתם לנמל התעופה הבינלאומי רמון – אילת שבתמנע, ראו נמל התעופה רמון.

נמל התעופה אילת על שם יעקב הוזמן היה נמל תעופה ששכן בלב העיר אילת, בצמוד ובמקביל לכביש 90 (כביש הערבה). הנמל שימש בעיקר לטיסות סדירות בתוך ישראל, לשדה דב שבתל אביב, לנתב"ג ולחיפה, לפעילות פרטית ולחלק קטן מהטיסות הבינלאומיות הפוקדות את אילת (מטוסי סילון קטנים ובינוניים עד סדר גודל של בואינג 757), שכן רוב הטיסות הבינלאומיות לאילת וממנה, נחתו בנמל התעופה עובדה. מספר הנוסעים המרבי בשנה שהנמל שירת בטיסות הפנים והחוץ היה כמיליון וחצי נוסעים. נמל התעופה נסגר ב-18 במרץ 2019^[1] לאחר חנוכתו של נמל התעופה רמון בתמנע, כ-18 קילומטר מצפון לעיר.

היסטוריה

העיר אילת נוסדה בשנת 1949, עם סיום מבצע עובדה וכיבוש אום רשרש. שדה תעופה באום רשרש הוקם על ידי הבריטים בשנת 1939. תנופת הפיתוח באילת בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 וריחוקה ממרכז הארץ, הובילו לחנוכתו של קו תעופה סדיר מנמל התעופה לוד (נמל התעופה בן-גוריון), ולאחר מכן גם אל נמל התעופה חיפה.

בדצמבר 1950 נוסדה חברת "ארקיע", שנקראה בתחילה "אילתה", כהמשכה הישיר של חברת אווירון. ארקיע אשר הפעילה מטוסי 89-DH ו-C-46 קומנדו הפכה למוביל העיקרי בנמל, ולצידה הפעילה חברת אל על טיסות במטוסי C-46 קומנדו בקו לוד-אילת. עד להרחבת נמל התעופה והקמת מסוף הנוסעים, הפעילה חברת ארקיע מסוף במרכז רכטר הממוקם כמה מאות מטרים מהנמל.

בשנת 1964, הוארך המסלול ל–1,500 מטר ונבנה מסוף נוסעים קטן. בשנת 1969 נבנה בית נתיבות,^[2] והוארך המסלול לאורכו הנוכחי – 1,900 מטר. בשנת 1975 החלה התעניינות של חברת תיירות סקנדינבית באילת, ובאותה שנה נחתה בנמל טיסת השכר הראשונה של חברת קימבר סטרלינג מדנמרק. מאז החלו פוקדים מטוסי שכר את נמל התעופה בקביעות בטיסות בינלאומיות מאירופה. מגבלות התפעול בנמל התעופה לא אפשרו נחיתת מטוסים גדולים מסוג בואינג 707, דאגלס DC-8, מקדונל דאגלס DC-10 ודומיהם, ואלה החלו עושים שימוש בנמל התעופה עובדה.

בהסכם השלום עם ירדן שנחתם ב-1994, הוחלט להעביר את הפעילות מנמל התעופה של אילת אל נמל התעופה בעקבה, נמל התעופה הבינלאומי המלך חוסיין, ולשנות את שמו ל"נמל התעופה הבינלאומי עקבה-אילת השלום". הסכם זה לא יצא לפועל.^[3]

בשנת 2006 שופצו בית הנתיבות ומסלול הטיסה בנמל בעלות כוללת של 5.5 מיליון ש"ח.

ב-18 במרץ 2019 המריאה הטיסה האחרונה מנמל התעופה אילת.

לקראת סגירתו של שדה דב ב-1 ביולי 2019, נבחנה פתיחתו המחודשת של נמל התעופה אילת לצד נמל התעופה רמון.^[4]

סטטיסטיקה

להלן נתוני התעבורה בנמל בין השנים 2010–2015:^[5]

שנה	2010	2011	2012	2013	2014	2015
נוסעים (פנים)	1,056,752	1,293,254	1,394,900	1,448,423	1,463,682	1,424,098
תנועות מטוסים (פנים)	18,298	18,455	18,248	17,663	18,966	19,392
נוסעים (בינ"ל)	124,316	137,353	118,372	121,395	94,585	61,230
תנועות מטוסים (בינ"ל)	1,370	1,466	1,006	1,074	821	691

בשנת 2015 עברו 61,230 נוסעים ב-691 טיסות בינלאומיות (לשם השוואה בשיא פעילות התעופה הבינלאומית בשדה ב-2011, עברו בשדה 139,353 נוסעים ב-1,466 טיסות בינלאומיות), ו-1,424,098 נוסעים ב-19,392 טיסות פנים ארציות (הכוללים גם תיירים שבאו בטיסת פנים מנתב"ג לאילת ולא בטיסה ישירה מחו"ל). בשיא פעילותו בתחילת המאה ה-21 חלפו בו מעל מיליון וחצי נוסעים בשנה (רובם בטיסות פנים).

עתידו של שטח הנמל

ראו גם – פארק הטרמינל

בעקבות פתיחת נמל התעופה רמון הוכנה בשנת 2015 מתאר חדשה לפיתוח מתחם נמל התעופה הישן, על שטח הכולל 772 דונמים. במסגרת התוכנית מתוכננים לקום בחלקו הצפוני שכונת מגורים חדשה עם כאלף יחידות דיור לצד מוסדות משלימים כגון גנים, בתי ספר, בתי כנסת, גינות ציבוריות וכדומה. בדרום המתחם מתוכנן אזור תיירות חדש, עם רצועת מלונות חדשה שתכלול מעל אלפיים חדרי מלון לצד טיילת חדשה (על תוואי מסלול ההמראה), שטחי מסחר ובילוי ואטרקציות תיירותיות שונות. אזור התיירות החדש ייצור רצף בין אזור המלונות על החוף לאזור שכונות המגורים במרכז העיר, שהופרדו בעבר על ידי מסלול ההמראה ושטחי השדה. מצפון מזרח לשדה החלו בהכשרת שטח להקמת קריית ספורט חדשה לעיר.^[6]^[7]

בטרם ימומשו תוכניות הבינוי העתידיות על פי התכנון תחילה ישקיעו בחיבור אזור המלונות ממזרח לשדה אל שכונות המגורים ממערב לו במספר כבישי רוחב, חלקו הדרומי של השדה המגיע עד סמוך לרצועת החוף יפותח בעלות של כ-50 מיליון שקלים כפארק עירוני ירוק לבילוי וספורט ואירועים בפארק, מבנה הטרמינל הישן עצמו ישופץ ויוסב למרכז תרבות רב תכליתי שיכלול אודיטוריום לכנסים והופעות והצגות, ולצידו מתחם מרוצף גדול למסיבות ענק רבות משתתפים. בשלב השני יתאפשר בהדרגה פיתוח חלקו הצפוני של המתחם כאזור מגורים ובחלקו הדרומי תוספת חדרי מלון ואטרקציות תיירות נוספות.^[8]^[9]^[10]

באוגוסט 2019 החלו העבודות לפינוי הנמל; תחילה יבנה אזור הבילויים. כמו כן, פורסם כי הטרמינל, כצפוי, יתפקד כמרכז תרבות.^[11] לצורך כך ישופץ להסבת ייעודו ויקבל חיפוי מעטפת מודרני.

ב-29 באוקטובר 2020 נהרסה חומת נמל התעופה הסמוכה לבית הטרמינל, לטובת סלילת כביש שיחבר בין אזור התיירות לבין מרכז העיר אילת.^[12]

גלריה

מטוס אל־על "אילתה" 4X-ACT מדגם קרטיס C-46 קומנדו בנמל התעופה באילת (1952 לערך)
מטוס אל־על 4X-ACT ורכב צבאי (עם אזרחים) בנמל התעופה באילת (1952 לערך)
מטוס דקוטה של ארקיע כמוצג היסטורי (הועבר לנמל התעופה רמון^[13])
מראה נמל התעופה אילת

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נמל התעופה אילת בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של נמל התעופה אילת (באנגלית)
יעל גרינפטר, היום לפני 61 שנה: נחנך קו התעופה תל אביב - אילת, באתר הארץ, 28 בפברואר 2011
נמל התעופה מהאוויר
נפרדים משדה התעופה באילת, בערוץ ynet באתר יוטיוב, 25 בינואר 2019
מערכת ישראל היום, מרגש: הטיסה האחרונה לנמל אילת, באתר ישראל היום, 18 במרץ 2018
גמלים על המסלול - השנים הראשונות של שדה התעופה באילת, באתר [[ערב ערב באילת]], 6 בספטמבר 2021

הערות שוליים

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

Search