סיסטר רוזטה תארפ

תארפ נולדה בשם רוזתר אטקינס (Rosether Atkins) לאמה קייטי הרפר, ואביה ויליס אטקינס, בקוטון פלנט שבארקנסו. הם היו קוטפי כותנה. ידוע אך מעט על אביה, חוץ מהעובדה שהוא היה זמר. גם אמה, קייטי, הייתה זמרת, וכן נגנית מנדולינה, אוונגליסטית, ומטיפה בכנסיית אלוהים בישו (COGIC), אשר נוסד בשנת 1894 על ידי צ'ארלס הריסון מייסון, בישופ בפטיסטי שחור, אשר בניגוד לעמדת הכנסייה הבפטיסטית, עודד ביטוי מוזיקלי קצבי וריקודים בשבח האל, וכן איפשר לנשים להטיף בכנסייה. בעידוד אמה, תארפ החל לשיר ולנגן בגיטרה בגיל ארבע, ולהופיע, ונהייתה מוכרת בתור עילוי מוזיקלי.

עד גיל שש, תארפ הצטרפה לאמה כמופיעה בלהקה אוונגליסטית, אשר הופיעה ברחבי הדרום של ארצות הברית. היא הוצגה בתור "נס של שירה ונגינה בגיטרה", וליוותה את קייטי בהופעות שהיו חלק דרשה וחלק הופעת מוזיקת גוספל.

באמצע שנות ה-1920, תארפ ואמה התיישבו בשיקגו, אילינוי, שם הופיעו בהופעות דתיות בכנסיית COGIC, ומדי פעם בנסיעות לכנסים של הכנסייה ברחבי הארץ. שמה של תארפ יצא לפניה והיא זכתה לפרסום גדול בתקופה בה לא היו כמעט נשים שחורות שניגנו בגיטרה בעולם המוזיקה.^[9] בשנת 1934, בגיל 19, היא נישאה לתומאס תורפ, מטיף בכנסיית COGIC, שליווה אותה ואת אמה בסבבי ההופעות שלהן. הנישואים נמשכו רק מספר שנים, אבל היא החליטה לאמץ גרסה של שם משפחתו של בעלה בתור שם הבמה שלה, סיסטר רוזטה תארפ (Sister Rosetta Tharpe). ב-1938, היא עזבה את בעלה ועברה עם אמה לניו יורק. על אף שהיאנישאה שוב בהמשך, היא תמיד הופיעה בשם הנבחר שלה עד סוף חייה.

ב-31 באוקטובר 1938, בגיל 23, תארפ הקליטה באולפן בפעם הראשונה – ארבעה צדדים עבור תקליטי דקה, כשהיא מגובה על ידי תזמורת הג'אז של לאקי מילינדר.^[10] היו אלה שירי הגוספל הראשונים שהקליטה חברת התקליטים, והרצועות "Rock Me", "That's All," "My Man and I" ו-"The Lonesome Road" היו ללהיטים מידיים, והפכו את תארפ לסנסציה ולאחת מזמרי הגוספל הראשונים להצליח מסחרית. Rock Me" השפיע על ישירות על מי שהיו לשמות המוכרים יותר של הרוקנרול, כמו אלביס פרסלי, ליטל ריצ'רד, וג'רי לי לואיס.^[11] מאידך, ההקלטות שלה יצרו גלים בין אנשי הכנסייה, שהשילוב של השירה הרוחנית עם המוזיקה החילונית גרמה להם לאי נוחות. אבל הקהלים אהבו אותה ואת שיריה.

כשתארפ הופיע עם אמן הג'אז קאב קאלוויי במועדון הכותנה בהארלם באוקטובר 1938, ועם מופע הסווינג של ג'ון האמונד "Spirituals to Swing" בקרנגי הול ב-23 בדצמבר 1938, גדלה תהילתה, וכך גם המחלוקת שעוררה. הביצועים שלה הכו את הקהלים בתדהמה ואף בהלם - חלק ראו אותה כמהפכנית, ואחרים כסוג של מחללת קודש, בנגינת שירי דת במרחבים חילוניים כמו מועדוני לילה, לצד מוזיקת בלוז וג'אז ורקדניות. זה שהיא הייתה אישה שניגנה בגיטרה באופן הזה רק הגביר את מורת הרוח של המתנגדים. מסיבות אלה, נוצר קרע בין תארפ לבין קהילת הגוספל השמרנית, שלא ראתה את בחירותיה בעין יפה.^[12] הקלטותיה לשירים "This Train" ו-"Rock Me", אשר שילבו תמות של גוספל עם מוזיקה קצבית, היו ללהיטים בשנות ה-1930 בקרב קהלים שלא הכירו קודם לכן את מוזיקת הגוספל.

כפי הנראה, לא הייתה לתארפ הרבה ברירה לגבי החומר שהקליטה במסגרת חוזה התקליטים שלה - שהיה למשך שבע שנים - ועד ל-1943 המחלוקות שלה עם מילינדר גברו, והיא רצתה לפרוש מסבב הביג בנד (Big Band) ולחדש את הקריירה שלה בתור אמנית גוספל. היא הרגישה שחלק מהחומר לועג לדת. אך מצאה עצמה כבולה על פי החוזה.^[13] 

בתקופתה, כבכל גלגולי מוזיקת הרוק, נגינת גיטרה הייתה מיוחסת לגבריות, ותארפ עמדה בניגוד להבניה המגדרית הזו. אך במקום לקבל שבחים על ייחודה כמוזיקאית, הייתה לעיתים קרובות מקבלת מחמאות מפוקפקות כגון "היא מנגנת כמו גבר", למרות העובדה שהיא עלתה בכישוריה על הרוב המוחלט של הגברים, ואף הוכיחה זאת ב"קרבות גיטרה" שנערכו בתיאטרון האפולו בהארלם. היא הייתה מהפכנית, ואתגרה ושיבשה את הסדר הקיים בז'אנר המוזיקה, הן בשל מגדרה והן בשל גזעה.^[14]

תארפ המשיכה להקליט במהלך מלחמת העולם השנייה, אחת משני אמני הגוספל היחידים שהורשו להקליט תקליטים מיוחדים עבור החיילים.^[15] את השיר "Strange Things Happening Every Day" היא הקליטה ב-1944 עם סמי פרייס, פסנתרן הבוגי ווגי של דקה, והשיר הציג את הווירטואוזיות שלה כגיטריסט וכן את הגשתה השנונה של מילות השיר. זה היה שיר הגוספל הראשון שהעפיל לעשירייה המובילה במצעד פזמוני הארלם של בילבורד (שמאוחר יותר שונה למצעד ה-R&B), הישג עליו חזרה מספר פעמים בקריירה שלה. על פי היסטוריוני מוזיקה, תקליט זה משנת 1944 היה בעצם תקליט הרוקנרול הראשון.^[16] 

בשנת 1946 תארפ ראתה את מארי נייט שרה במופע של מהליה ג'קסון בניו יורק. היא זיהתה אותה ככישרון מיוחד, והזמינה אותה לצאת עמה לסבב הופעות. הן תיירו במעגלי הגוספל במשך מספר שנים, במהלכן הן הקליטו להיטים כמו "Up Above My Head" ו-"Gospel Train".^[17] למרות הכחשתן של שתי האמניות, הייתה רכילות לגביהן בקהילת הגוספל שהן מעורבות רומנטית ומינית.^[18]

החל מ-1949, הפופולריות שלהן ירדה באופן פתאומי. הפופולריות של מהליה ג'קסון התחילה להאפיל על זו של תארפ, ובו זמנית נייט טפחה רצון להשתחרר מהמופע ולצאת כאמנית סולו במוזיקה הפופולרית. יתר על כן, סביב הזמן הזה, נייט שכלה את ילדיה ואת אמה בשריפת בית.^[19] 

בשנת 1951, כשתארפ נישאה בפעם השלישית, לאמרגן שלה ראסל מוריסון, היא הפכה את האירוע להופעה, ומכרה 25,000 כרטיסים. אחר טקס הנישואין באצטדיון גריפית בוושינגטון די סי, היה מופע שירים.

במהלך שנות החמישים והשישים, תארפ המשיכה להופיע ולצאת לסבבי הופעות בארצות הברית ובאירופה, כולל לצד שמות מן הגדולים במוזיקת הבלוז כמו מאדי ווטרס ואחרים.

ב-1970 תארפ הפסיקה להופיע, לאחר שחוותה שבץ מוחי. היא סבלה סיבוכים בשל סוכרת, וכרתו אחת מרגליה.^[20] ב-9 באוקטובר 1973, בערב שהייתה אמורה להקליט באולפן, היא נפטרה בפילדלפיה, פנסילבניה כתוצאה משבץ נוסף. היא נקברה בקבר לא מסומן^[21] בבית הקברות נורתווד בפילדלפיה.^[22][23] מאז הונחה מצבה על הקבר.^[24]

התעוררות מחודשת של עניין בתארפ ובמוזיקה שלה הובילה לפרסום ביוגרפיה עליה, מספר קטעים ב-NPR, מאמרים אקדמיים, ואותות הכרה. שירות הדואר של ארצות הברית הוציא בול 32-סנט להנצחתה של תארפ ב-15 ביולי 1998.^[25] בשנת 2007, היא הוכנסה להיכל התהילה למוזיקת בלוז. בשנת 2008, נערכה הופעה כדי לגייס מימון עבור מצבה לקברה, ויום ה-11 בינואר הוכרז בפנסילבניה כ"יום סיסטר רוזטה תארפ".^[26] המצבה הונחה באותה השנה,^[27] והונחה גם לוחית זיכרון מטעם מדינת פנסילבניה ביתה בשכונת יורקטאון בפילדלפיה.

ב-2011 BBC ארבע שידרה סרט דוקומנטרי בשם Sister Rosetta Tharpe: The Godmother of Rock & Roll, שנכתב ובוים על ידי הקולנוען הבריטי מיק צ'אקי. בשנת 2013 הסרט שודר בארצות הברית כחלק מסדרת American Masters של PBS.^[28] הסרט שודר מאז פעמים רבות בבריטניה ובארצות הברית, כולל בחודש מרץ 2015 לציון מאה שנה ללידתה של תארפ^[29] ב-12 בספטמבר 2016, עלה לבמה בניו יורק המחזמר Marie And Rosetta, המבוסס על הקשר בין תארפ ומארי נייט.

ב-5 באוקטובר 2017, נרשמה תארפ כמועמדת לשנת 2018 להיכנס להיכל התהילה של הרוק אנד רול. ב-13 בדצמבר 2017, היא נבחרה על ידי היכל התהילה כהשפעה מוקדמת.^[30]

מבחינה מוזיקלית, הסגנון הייחודי של תארפ בגיטרה ערבב בלוז עירוני מלודי עם פולק עממי מסורתי, בשילוב עם צלילי סווינג פועם, וסגנון זה הוא אחד המבשרים הברורים וקודמו של הרוקנרול.^[31]

ליטל ריצ'רד התייחס לאמנית הגוספל הקולנית, עוצמתית, והפרועה משהו כזמרת האהובה עליו בילדותו. ב-1947, היא שמעה את ריצ'רד שר לפני הופעה שלה באודיטוריום העירוני במייקון, ג'ורג'יה, ולאחר מכן הזמינה אותו לעלות על הבמה ולשיר איתה; זו הייתה הופעתו הראשונה של ריצ'רד בפומבי מחוץ לכנסייה. לאחר ההופעה, היא שילמה לו עבור הופעתו, וזה נתן לו השראה להמשיך דרכו כמופיע.^[32] כאשר ג'וני קאש נתן את נאום הקבלה שלו להיכל התהילה של הרוק אנד רול, גם הוא ציין את תארפ בתור הזמרת האהוב עליו בילדותו. הגיטרה החשמלית שלה בשיר משנת 1940, "That's All", הייתה השפעה ישירה על צ'אק ברי ואלביס פרסלי. מוזיקאים אחרים, כולל אריתה פרנקלין, ג'רי לי לואיס, ואייזק הייז, הדגישו את ההשפעה שלה עליהם הן מבחינת סגנון השירה שלה, נגינתה בגיטרה, וכן הסגנון שלה על הבמה. טינה טרנר מציינת את תארפ ואת מהליה ג'קסון, כהשפעות מוזיקליות מוקדמות. מוזיקאים מסגנונות וזרמים שונים מאוד, כגון קציץ בשר, ניל סדקה וקארן קרפנטר, מעידים על ההשפעה של הקצביות והאנרגיה של תארפ על המוזיקה שלהם ועיצובם כמופיעים.^[33] 

ב-1997, הלהקה הבריטית אלבמה 3 קראה לרצועה באלבום הבכורה שלהם על שמה של תארפ ("Sister Rosetta"), ואף הקליטה גרסת קאבר לשיר "Up Above My Head" באותו האלבום, Exile on Coldharbour Lane. ב-2007, להקת האינדי רוק הבריטית נויזטס הוציאה את הסינגל "Sister Rosetta (Capture the Spirit)", מתוך האלבום What's the Time Mr. Wolf? גם ב-2007, אליסון קראוס ורוברט פלאנט הקליטו גרסת דואט של השיר "Sister Rosetta Goes Before Us", שנכתב על ידי סם פיליפס. פיליפס הוציאה גרסה משלה לשיר באלבומה משנת 2008, Don't Do Anything. מישל שוקד פתחה את אלבום הגוספל הלייב שלה משנת 2007, ToHeavenURide, עם "Strange Things Happening Every Day", יחד עם מחווה לתארפ.

הסרט הצרפתי "אמלי" (2001) כולל סצנה המראה את השכן של אמלי, המסוגר בבית, מהופנט ממונטאז' של קטעי וידאו של תארפ בהופעה של "Up Above My Head".

ב-2014 הסרט הקנדי Félix et Meira כלל קליפ של תארפ שרה את "Didn't It Rain" מתוך הסרט של ההופעה החיה שלה ב-1964 במנצ'סטר.

ב-2016 הזמרת מרי צ'ייפין קרפנטר כתבה והקליטה את "Oh Rosetta" לאלבומה "The Things That We Are Made Of", שיר בו היא מדמיינת דו-שיח עם סיסטר רוזטה תארפ.

בשנת 2018 הזמר פרנק טרנר כתב וביצע את השיר "Sister Rosetta" על ההשפעה שלה ואיך שהיא ראויה להיכנס להיכל התהילה של הרוק אנד רול. הוא ביצע את השיר הזה בפעם הראשונה ב-24 ביוני בפיירלון, אוהיו, שם הקהל הודיע לו שהיא בדיוק נבחרה להיכנס להיכל.^[34]

אלבומים

• The Lonesome Road, Decca 224 (1941)
• Blessed Assurance (1951)
• Wedding Ceremony of Sister Rosetta Tharpe and Russell Morrison, Decca DA-903 (1951)
• Gospel Train (1956)
• Famous Negro Spirituals and Gospel Songs (1957)
• Sister Rosetta Tharpe, MGM E3821 (1959)
• Sister Rosetta Tharpe, Omega OSL31 (1960)
• Gospels in Rhythm (1960)
• Live in 1960 (1960)
• The Gospel Truth with the Sally Jenkins Singers (1961)
• Sister Rosetta Tharpe, Crown LP5236 (1961)
• Sister on Tour (1962)
• Live in Paris (1964)
• Live at the Hot Club de France (1966)
• Negro Gospel Sister Rosetta Tharpe and the Hot Gospel Tabernacle Choir and Players (1967)
• Precious Memories, Savoy 14214 (1968)
• Singing in My Soul, Savoy 14224 (1969)

גוף העבודות שלה עד שנת 1961 הוצא כסט-קופסה של שבעה דיסקים כפולים על ידי הלייבל הצרפתי Frémeaux & Associes.^[35]

סינגלים שהגיעו למצעדים

מחוות

• Shout, Sister, Shout: A Tribute to Sister Rosetta Tharpe (2003)

ביבליוגרפיה

• Boyer, Horace Clarence (1995). How Sweet the Sound: The Golden Age of Gospel. Elliott and Clark. ISBN 0-252-06877-7.
• Cosby, James A. (2016). Devil's Music Holy Rollers and Hillbillies: How America Gave Birth to Rock and Roll. McFarland & Co. pp. 2, 7–8, 112–13, 117–19, 138, 179.
• Heilbut, Tony (1997). The Gospel Sound: Good News and Bad Times. Limelight Editions. ISBN 0-87910-034-6.
• Wald, Gayle (בספטמבר 2003). "From Spirituals to Swing: Sister Rosetta Tharpe and Gospel Crossover". American Quarterly. 55 (3): 387–416. {{cite journal}}: (עזרה)
• Wald, Gayle (2007). Shout, Sister, Shout!: The Untold Story of Rock-and-Roll Trailblazer Sister Rosetta Tharpe. Beacon Press. ISBN 0-8070-0984-9.
• White, Charles (2003). The Life and Times of Little Richard: The Authorised Biography. Omnibus Press. p. 17.

מדיה וקבצים בנושא סיסטר רוזטה תארפ בוויקישיתוף

• סיסטר רוזטה תארפ, סרטונים בערוץ היוטיוב
• סיסטר רוזטה תארפ, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• סיסטר רוזטה תארפ, באתר אייטונס (באנגלית)
• סיסטר רוזטה תארפ, באתר ספוטיפיי
• סיסטר רוזטה תארפ, באתר Last.fm (באנגלית)
• סיסטר רוזטה תארפ, באתר AllMusic (באנגלית)
• סיסטר רוזטה תארפ, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• סיסטר רוזטה תארפ, באתר דיזר
• סיסטר רוזטה תארפ, באתר Yandex.Music (ברוסית)
• סיסטר רוזטה תארפ, באתר Discogs (באנגלית)
• סיסטר רוזטה תארפ, באתר SecondHandSongs
• סיסטר רוזטה תארפ, באתר טיידל (באנגלית)
• סיסטר רוזטה תארפ, באתר אמזון מיוזיק
• דיסקוגרפיה
• Sister Rosetta Tharpe: The Godmother of Rock n' Roll, נכתב ובוים על ידי מיק צ'אקי ושודר ב-PBS
• The Gospel of Sister Rosetta Tharpe, ‏NPR, All Things Considered, January 17, 2004
• ריאיון עם הביוגרפית של תארפ, גייל פ. וולד
• Sister Rosetta Tharpe: Etched in Stone at Last, NPR, All Things Considered, March 20, 2009
• Premier Guitar – Forgotten Heroes: Sister Rosetta Tharp
• סיסטר רוזטה תארפ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)