סמדר שיר

שיר נולדה בשם סמדר שיינמן וגדלה בתל אביב. אמה הייתה מורה ואביה היה מהנדס. היא בוגרת בית הספר התיכון הדתי "צייטלין" ולימודי ספרות ופילוסופיה כללית באוניברסיטת תל אביב. את שם העט סמדר שיר (שנהפך לאחר מכן לשמה הרשמי) בחרה בעצת הסופרת תרצה אתר כדי שבבית הספר הדתי לא ידעו שהיא כותבת בעיתונים חילוניים.

שיר החלה לכתוב בגיל חמש, ובגיל שמונה הייתה ע"ק (עיתונאית קטנה) בשבועון הילדים "הארץ שלנו" ומאוחר יותר הייתה כתבת נוער ב"מעריב לנוער". את ספרה הראשון, "מונולוגים של נערה", כתבה בגיל 16. היה זה ספר שירים, אשר בעקבותיו כתבה במעריב לנוער את המדור "דברים קטנים" - אשר בעקבותיו ערכה במעריב לנוער מדור בשם זה, ובעקבותיו יצאו לאור הספרים "שירי רחוב", "עוד שירי רחוב", "עלא כיפאק", "שירים זרוקים" ו"דברים קטנים ומדליקים".

הקשר שלה עם הקוראים הצעירים העמיק אחרי שהפכה לאם בעצמה, ובעקבות כך כתבה ספרים וסדרות שמיועדים לילדים כמעט מגיל אפס. בכך הפכה לאחת מסופרי הילדים והנוער המצליחים בארץ. בין השאר כתבה את סדרות ספרי הילדים "צוציק", "גלי", "נמרודרורוני" ו"יויו".

למבוגרים כתבה שיר שישה רומנים שהיו לרבי מכר וזכו ב"ספרי זהב" (מכירות של 20 אלף עותקים לפחות): "מגירות אהבה נעולות", "כתם לידה", "רומן אמיתי", "אין בעולם אהבה כמו", "אמא, תחייכי!" ו"הגבר שלך".

שיר ומשפחתה התגוררו תשע שנים במיניאפוליס, ארצות הברית. בשנים אלה פרסמה שבעה ספרי ילדים באנגלית וגם כתבה את "ספר השמות העבריים לילדים אמריקניים", אשר ראה אור בהוצאת "הארפר אנד רואו" ומופץ עד היום ברחבי העולם. כמו כן תרגמה ספרים רבים מאנגלית לעברית.

שיר כתבה שירים רבים, בעיקר לזמר הים-תיכוני, לזמר הרוק הישראלי ולקלטות ילדים. בין שיריה המפורסמים נמנים "נפרדנו כך" ו"אישה בונה אישה הורסת" (אבנר גדסי), "לדמעות שלך יש פה", "נסיכה של שמחה", "כוכב מזל שלי" ו"אם תאהב אותי" (שרית חדד), "חיים שלי" (זהבה בן), "כשאת שותקת" (אבי סינואני ושלומי שבת), "אתה בליבי" (אורנה ומשה דץ עם יוסי אזולאי), "בטבעת זו" (ליאור פרחי), "באמצע הקיץ" ו"אתמול" (איתן מסורי), "ילדה קטנה" (גבי שושן), "את יפה" (עידן יניב) ו"משהו ממני" (הראל סקעת). שירי הילדים שכתבה ידועים בעיקר בביצועם של אורנה ומשה דץ, בקלטות הילדים "בא לי מסיבה לי" ו"טיף וטף".

בשנת 2004 הוציאה את קלטת הילדים "אמא משחקושקוש", אשר כללה שירים שכתבה, הלחינה וביצעה בעצמה.

לשיר שני טורים אישיים, שבועיים, בידיעות אחרונות: "אמא מספרת" במוסף "זמנים מודרניים" ו"סמדר, תגידי" במוסף "פיוז", בו היא עונה על שאלות של בני נוער. מרבה לפרסם כתבות וראיונות בנושאי חינוך, משפחה וחברה. כמו כן כותבת מדי שבוע בעלוני תנועת מבראשית, ליסודי ולגן, בתקווה לחבב את פרשות השבוע על ילדים ולקרבם למורשת היהודית.

שיר הייתה העורכת הראשונה של מגזין הילדים "עולמו של דיסני" ועם הזמן אף פרסמה בו סיפורים בהמשכים.

בנוסף כתבה ותרגמה שיר מחזות זמר לילדים בחנוכה כגון: "סיסי הנסיכה" (1998), "בת הים הקטנה" (1999), "בילבי" (1999), 2000, 2005), "קטנטנות" (2002), "תום סויר והאקלברי פין" (2003), "אלאדין" (2004), "נסיך האגדות" (2005), "עלי באבא וארבעים השודדים" (2009), ועוד.

במפגש עם ילדים, כשהיא נשאלה עד מתי תכתוב, ענתה:

אני אכתוב תמיד מפני שאני כותבת, קודם כל, לעצמי – לילדה שבתוכי, לנערה שעדיין לא התבגרה, לאישה שעדיין מחפשת תשובות ועדיין חולמת על ימים טובים.

בשנת 2007 זכתה בפרס אקו"ם, בתחום ספרות ילדים ונוער, על ספרה "העשירי".

בשנת 2008 הופצה קלטת הילדים "חי, דק וצ'פצ'ולה" לה כתבה את התסריט, אשר שנה לאחר מכן קיבלה עליה אלבום פלטינה עקב מכירת 40,000 עותקים שלה^[1][2].

בשנת 2009, כאשר התאבד הבדרן דודו טופז, פרסמה שיר כי הם קיימו רומן בעת שהיא הייתה בת 14 והוא בן 25, ובכתבה סיפרה ששירהּ "נפרדנו כך" נכתב בהשראת הפרידה ביניהם^[3].עם זאת, בתוכנית מצעד "הגברים מאחורי השירים" ששודרה בערוץ הבידור הישראלי, סיפרה שיר כי מילות השיר נכתבו לאחר שנער תלמיד כיתה י"ב נפרד ממנה כשהייתה בכיתה ט'.

בשנת 2011 זכתה באות ספר הזהב של התאחדות הוצאות הספרים בישראל על מכירת 20,000 עותקים מספרה "שירת מרים", שיצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים.

בשנת 2013 זכתה שיר באות ספר הזהב על ספרה "גאליס - הקיץ של רונה ודורי". הספר מבוסס על סדרת הטלוויזיה "גאליס", לאחריו כתבה שיר את "גאליס - הכוכבים של יולי", "גאליס - ליעם הולך בעקבות הלב", "גאליס - יונתן ודני במבצע מקסיקני" ו"גאליס - מתחילים מחדש" המבוססים גם הם על הסדרה.

שיר ידועה בכתיבתה המעודדת את מקומה של האם במשפחה. דבר זה מתבטא בשירים שלה כגון "חיים שלי", הטורים אותם היא מפרסמת ועוד.

חיים אישיים

שיר נשואה לפרופסור עמי סידי, מנהל המחלקה האורולוגית במרכז רפואי וולפסון ולהם חמש בנות (בתם הרביעית היא השחקנית לשעבר ורופאת הילדים כרמל סידי) ובן.

שיר מתגוררת בסביון.

באור יהודה נקרא מעגל תנועה על שמה.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: סמדר שיר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סמדר שיר

• סמדר שיר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• סמדר שיר, באתר שירונט
• סמדר שיר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• סמדר שיר, דף שער בספרייה הלאומית
• סמדר שיר, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
• סמדר שיר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• רשימת הפרסומים של סמדר שיר, בקטלוג הספרייה הלאומית
• סמדר שיר, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
• מילים לשירים של סמדר שיר, באתר "שירונט"
• סמדר שיר בפרויקט "קסם של סיפור"
• סמדר שיר, קופים הם לפעמים געגועים לבוטן, באתר ynet, 8 באפריל 2007
• רבקי גולדפינגר, רתיעה מיהדות? ריאיון עם סמדר שיר, באתר News1 מחלקה ראשונה, 12 במאי 2007
• סמדר שיר, ים של דמעות, באתר ynet, 8 באוגוסט 2008
• סמדר שיר, יחידה משפחתית, באתר ynet, 15 במרץ 2010
• ראש בראש, באתר "עברית"
• סמדר שיר, נפרדנו כך, הייתה שממה, באתר "ידיעות אחרונות", 26 באפריל 2020
• סמדר שיר, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
• מידע על סמדר שיר בקטלוג הספרייה הלאומית