עומר (יישוב)

בתום מלחמת העצמאות הקימו קבוצה של חיילים מחטיבת הנגב את קיבוץ אילתה באתר שנקרא בידי הבדואים "אל עומרי". הקיבוץ התפרק תוך פחות משנה. בשנת 1949 הקימו חיילים משוחררים באתר מושב שיתופי. בעקבות בעיות כלכליות החליט המושב להפוך למושב עובדים והצטרף לתנועת המושבים, אולם, לאחר זמן מה, החליטו חברי המושב להצטרף ליישובי מפ"ם. רוב תושבי המושב לא עבדו בחקלאות אלא בעבודות חוץ, רבים מהם במפעלי סדום. המושב עצמו היה מוזנח ביותר.^[8] בשנת 1960 נטלה על עצמה רסקו לשקם את המושב. החברה קיבלה לידיה את נכסי המושב ואדמותיו,^[9] נטעה כרם, שיפצה את בתי המושב והביאה למושב מתיישבים חדשים, בהם עובדי הסוכנות ועולים בני המעמד הבינוני מארגנטינה.^[10] חלק מאדמות המושב הקצו להקמת כפר עירוני של משקי עזר שבתחילתו כלל 60 יחידות דיור^[11] ובנייתו החלה בשנת 1962.^[12] בתחילה נקרא הכפר העירוני "מבוא ערד".^[13]

באפריל 1964 התקיים טקס הנחת אבן פינה לשיקום המושב.^[14] בעקבות זאת הייתה עומר למשאת בעלי המעמד באזור באר שבע^[15] ול"סביון" של האזור.^[16] המושב השתייך לאיחוד החקלאי.^[17] בשנת 1969 נחשב בית הספר במושב לבית ספר מעולה.^[18] בשנת 1970 התגוררו במושב כ-1000 תושבים בכ-250 משפחות.^[19] בשנת 1972 בנתה רסקו מאות בתים נוספים במקום.^[20]

בספטמבר 1974 חתם שר הפנים שלמה הלל על הפיכת עומר למועצה מקומית תוך הפיכת חברי הוועד המקומי למועצה המקומית.^[21]

ראש המועצה הראשון של עומר היה בצלאל גבר. ב-1985 נבחר ז'ק ארז, משנת 1990 כיהן בתפקיד פיני בדש,^[22] ומ-2024 מכהן בתפקיד ארז בדש.

רבה של עומר הוא הרב יוסף שמחה גינזבורג המשמש גם כשליח הראשי של חב"ד במקום מאז שנת 1975, ביחד עם הרב מנחם פלמן מנהל הבית חב"ד ביישוב. בשנת 1972 הוקמה בעומר אחת הקהילות הקונסרבטיביות הראשונות בישראל, קהילת מגן אברהם.

באפריל 2003 החלה נטיעת יער במערב העיר,בין בית החולים הווטרינרי בעיר לבין פארק התעשייה העירוני.^[23]

בינואר 2013 אושרה הגדלת פארק התעשייה בצפון העיר, על פי התכנון שטח הפארק יגדל בכ-3,300 דונם ויקומו במקום אגם מלאכותי, פארק גולף ואף מלון בן 200 חדרים. כמו כן יבנו גם גן אירועים ותחנות דלק.^[24]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בעומר 7,676 תושבים (מקום 202 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-0.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 92.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 15,974 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).^[25]

• 
  אולם הקולנוע ומועדון החיילים בעומר
• 
  אולם הספורט בעומר
• 
  כיכר בעומר (הכניסה לבית הספר היסודי "עומרים")

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

פארק התעשייה בעומר שוכן צפונית-מערבית ליישוב, חוצץ בין היישוב לבין באר שבע. הפארק מנוהל על ידי מנהלה ומיועד לתעשיות עתירות ידע ונקיות, תוך שמירה על איכות הסביבה ומניעת מפגעים. מכיוון שעומר מסווגת כאזור פיתוח תעשייה בדרג א', זכאים המשקיעים במקום למירב ההטבות המוענקות מכוח החוק לעידוד השקעות הון. במקום פועל גן תעשייה, מרכז תוכנה, מרכז הנדסי, מרכז קונגרסים, קריית חינוך, המוזיאון הפתוח עומר ומוזיאון ארכאולוגי. עם החברות הפועלות בפארק נמנות קבוצת ברן, מפעלי תובלה, נגב מינרלים תעשייתיים, לוצאטו את לוצאטו ועוד.

ביישוב מתנהלים עסקים וחברות רבות. ביישוב מטות של 2 חברות בשמות קבוצת ברן וקבוצת לוצאטו. לוצאטו הוקמה בשנת 1869 במילאנו שבאיטליה, אותה ייסד ריקרדו לוצאטו. חייל משוחרר מצבאו של גריבלדי. קבוצת ברן היא חברת הנדסה, מהגדולות בישראל, שהוקמה ב-1979.

ביישוב ישנו שופרסל מקומי בשם "שופרסל עומר שלי", אמפיתיאטרון עומר (שנקרא גם אמפי עומר) שהוא האמפיתיאטרון המרכזי של היישוב, וישנו גם בית קולנוע מטעם רשת בתי הקולנוע לב הנקרא "לב עומר".

ביישוב עומר פועלים שני בתי ספר, יסודי ותיכון. בבית הספר היסודי "עומרים", שוכן במרכז היישוב, לומדים כ-770 תלמידים בכיתות א'–ו'.^[26] מקיף עומר, הוקם ב-1997 וכיום לומדים בו כ-1,000 תלמידים בכיתות ז'–י"ב. הוא ממוקם בקרבת הישוב עומר, וצמוד לפארק התעשייה.^[27]

תנועות נוער

• "שבט במדבר" של תנועת הצופים הפועל בעומר הוא הגדול בארץ יחסית לאוכלוסיית היעד שלו. פעילים בו כ-500 חניכים בכיתות ד'–י"ב.

• יישובי הלוויין של באר שבע

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עומר (יישוב)

• אתר האינטרנט הרשמי של עומר

• פרופיל עומר נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

• עומר, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
• פארק התעשייה בעומר
• משולם עד, סביון של הנגב צומחת ליד באר שבע, דבר, 16 באוגוסט 1970
• עדינה חכם, מדד של עשר מתוך עשר: הצצה ליישוב עומר, באתר ynet, 9 ביולי 2015
• עומר (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית