עורך ראשי

העורך הראשי עומד בראש כל מחלקות הארגון והוא נושא באחריות על האצלת משימות לאנשי הצוות וניהולן. המונח משמש לעיתים קרובות בעיתונים, כתבי עת, בטלוויזיה וברדיו. העורך הראשי הוא בדרך כלל החוליה המקשרת בין המוציא לאור עצמו או הבעלים לבין צוות המערכת.

המונח מיושם גם על כתבי עת אקדמאיים, שבהם העורך הראשי נותן את ההחלטה הסופית אם מאמר שהוגש יפורסם. החלטה זו מתקבלת על ידי העורך הראשי לאחר שחיפש מידע מסוֹקרים ומבקרים שנבחרו על בסיס מומחיות רלוונטית. עבור כתבי עת גדולים יותר, ההחלטה היא לרוב בהמלצת אחד מכמה עורכים-שותפים שלכל אחד מהם יש אחריות על חלק מכתבי היד שהוגשו.

תחומי האחריות האופייניים של העורך הראשי ושל העורכים הניהוליים כוללים:^[5]

• הבטחת תוכן אובייקטיבי.
• בדיקת עובדות, איות, דקדוק, סגנון כתיבה, הגהה, עיצוב, עימוד דפים והוספת תמונות.
• דחיית כתיבה שנראית כמו גניבת עין, שנכתבה על ידי סופר צללים, כזו שכבר פורסמה במקומות אחרים, או כתיבה שלא תעניין את הקוראים.
• הערכה ועריכת תוכן.
• כתיבת מאמרים בעצמם.
• הנעה ופיתוח של צוות העריכה.
• בדיקה שאכן טיוטות סופיות הושלמו.
• טיפול בתלונות ובתגובות הקוראים, ולקיחת אחריות לאחר הפרסום.
• עבור ספרים וכתבי עת - הצלבת ציטוטים ובחינת הפניות ומקורות.
• פעילות לקידום ההצלחה המסחרית של ההוצאה.
• אחריות חוקית על תוצרי הפרסום, כגון בכל הנוגע לאיסור לשון הרע.

• כתב (מקצוע)
• עריכה ספרותית
• עריכת וידאו

• John La Porte Given (1907). "The Editor-In-Chief". Making a Newspaper. New York: H. Holt and company. pp. 30–35.
• Nathaniel Clark Fowler (1913). "The Editor-In-Chief". The Handbook of Journalism: All about Newspaper Work: Facts and Information. New York: Sully and Kleinteich.
• The New Fowler's Modern English Usage (מהדורה שלישית 1996, בעריכת RW Burchfield); בריאן א. גארנר, השימוש האמריקאי המודרני של Garner (2009).