על הפרופורציה האלוהית

הכרך הראשון עוסק ברובו ביחס הזהב, קבוע מתמטי הקרוב ל-1.618, שהיה בשימוש גם בענפים אחרים כמו אמנות ואדריכלות, וכן בפאונים. פאצ'ולי קובע בעמודו הראשון של הספר כי הספר הוא:

"יצירה...שבה ימצאו כל אוהבי חקר הפילוסופיה, הפרספקטיבה, הציור, הפיסול, האדריכלות, המוזיקה ושאר תחומי המתמטיקה תורה מעודנת, מחוכמת ומעוררת התפעלות, ויתענגו על השאלות הרבות והשונות שענינן במדע סודי מאוד"^[1]

בהמשך הוא דן בסיבה שבגינה כינה את יחס הזהב בשם "הפרופורציה האלוהית", משווה את ייחודיות יחס הזהב לייחודיות הבורא, ונכנס גם להיבטים פילוסופיים ומיסטיים נוספים. לאונרדו אייר לא פחות מ-60 איורי פאונים, ופאצ'ולי מודה לו במילים חמות:

"הצייר שאין שני לו בפרספקטיבה, האדריכל, המוזיקאי, האיש המחונן בכל המעלות, לאונרדו דה וינצ'י"^[1]

בכרך השני דן פאצ'ולי בפרופורציות גופו של האדם, תוך הסתמכות על ספרו של האדריכל הרומאי ויטרוביוס, "על אודות האדריכלות", עליו הסתמך גם לאונרדו באיורו המפורסם "האדם הוויטרובי", וכן בציור פנים אנושיות התחומות בעזרת מלבני זהב, כפי שבא לידי ביטוי גם ביצירתו של דה וינצ'י -"איש זקן".

הכרך השלישי דן בחמשת הפאונים המשוכללים, ואינו פרי יצירתו המקורית של פאצ'ולי אלא תרגום לאיטלקית של מסה שחיבר פיירו דלה פרנצ'סקה.

בספרו דן פאצ'ולי, מלבד ביחס הזהב, גם בהיבטים של פרספקטיבה כפי שהשתקפו ביצירותיהם של אמנים איטלקים כגון פיירו דלה פרנצ'סקה, מלוצו דה פורלי ומרקו פלמצנו.

סמלו של מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק לקוח היישר מהספר.

קיימות שתי גרסאות של כתב היד המקורי, אחת בספריית אמברוזיאנה (Biblioteca Ambrosiana) במילאנו והשנייה בספרייה הציבורית והאוניברסיטאית (Bibliothèque Publique et Universitaire) בז'נבה.

• מריו ליביו, חיתוך הזהב – קורותיו של מספר מופלא, הוצאת אריה ניר, 2003.

מדיה וקבצים בנושא על הפרופורציה האלוהית בוויקישיתוף

• הטקסט מלא של המהדורה המקורית
• צילום ספר מקורי, שהוצג במילנו באתר Flickr
• כותר של הדפסה חוזרת, ווינה, 1889.