עמק

עֵמֶק או גיא הוא אזור גאוגרפי הנמוך מסביבתו, ובדרך כלל מוקף בהרים וגבעות. גודלו נע בין כמה קילומטרים רבועים למאות ואפילו אלפים של קילומטרים רבועים.

תהליכים גאוגרפיים המביאים לידי היווצרותם של עמקים:

• התופעה השכיחה ביותר – היווצרות עמקים על ידי זרימת מים (כגון נהרות) על פני השטח במשך שנים רבות, דבר הגורם לסחיפת הקרקע וליצירת בקע, שבתורו יכול להפוך לעמק.
• עִמקי ביקוע – לדוגמה: הבקע הסורי-אפריקני. עמקי ביקוע הם בדרך-כלל בעלי צורת האות V, ונוצרו על ידי התרחבות קרום כדור-הארץ בעקבות פעילות טקטונית (תנודת הלוחות הטקטוניים) מתחת לפני כדור הארץ.
• עמקים קרחוניים – צורתם בדרך-כלל כצורת האות U. העמקים הקרחוניים נוצרו לפני עשרות-אלפי שנים (ככל הנראה במהלך עידן הקרח) על ידי הכוח הראשוני והסוחף העצום של הקרחונים. ניתן למצוא הרבה עמקים קרחוניים במרכז אירופה, במדינות האַלְפִּים.

עמק גדול מכונה בִּקְעָה (ברבים: בְּקָעוֹת), ואילו עמק קטן שנוצר על ידי זרימת מים ורוחבו וגובהו אינו עולה על עשרות בודדות של מטרים, נקרא עָרוּץ.

גם לכוכבי לכת מוצקים ולירחים יש מאפייני-שטח כגון עמקים. עמקים אלו הם לרוב עמקי ביקוע או שהם משתייכים לשתי קטגוריות עמקים שעל פי כדור הארץ לא שורדות זמן רב בשל סחיפת פני השטח על ידי הרוחות והגשמים:

1. שרשרת של מכתשי פגיעה (מכתשים הנוצרים מפגיעה של מטאוריט);
2. זרימת נהר לבה או בעקבות התכווצות נהר לבה שהתקרר