עצב מוטורי עליון
עצב מוטורי עליון (או נוירון מוטורי עליון) הוא מונח שטבע ויליאם גוורס ב-1886. תאי עצבים אלו נמצאים בקליפת המוח ובגזע המוח ומעבירים מידע להפעלת עצבי ביניים ועצבים מוטוריים תחתונים, שבתורם מאותתים ישירות לשרירים מתי לפעול (כלומר להתכווץ). עצבים מוטוריים עליונים הם המקור העיקרי לתנועות רצוניות.
 | |
| המסלול המוטורי | |
| שיוך | נוירון תנועתי  |
|---|---|
| מזהים | |
| FMA | 84631 |
  | |
העצבים המוטוריים העליונים הם התאים הפירמידליים הגדולים יותר בקליפת המוח. חלקם, סוג של תאים פירמידליים ענקיים, מתקרבים לקוטר של כ-0.1 מ"מ (גופי התאים גדולים ביותר במח) ונקראים תאי בֶּץ. הם נמצאים ממש מתחת לפני השטח של קליפת המוח, בשכבה V של האזור המוטורי העיקרי.
האזור המוטורי העיקרי, או הפיתול הקדם מרכזי, הוא הגירוס (קפל בקליפת המח) (אנ') האחורי ביותר של האונה הקדמית ונמצא קדמי לחריץ המרכזי. האקסונים (השלוחות העיקריות) של העצבים המוטוריים העליונים מגיעים מתוך הפיתול הקדם-מרכזי אל גזע המוח, שם רובם מצטלבים במוח המוארך התחתון וממשיכים ליצירת המסלול הקורטיקו-ספינלי הצידי בכל צד של חוט השדרה. האקסונים שאינם מצטלבים יעברו דרך המוחון המוארך וימשיכו הלאה ליצירת המסלול הקורטיקו-ספינלי הקדמי של חוט השדרה. בחוט השדרה, כל אקסון של עצב מוטורי עליון מגיע עד לגובה שורש העצב המתאים לו בעמוד השדרה. כאן, יוצר העצב המוטורי העליון סינפסה עם עצב מוטורי תחתון (אנ'), שכל אחד מהאקסונים שלו מעורר סיב של שריר השלד.[1][2]
נוירונים אלה מחברים את המוח לרמה המתאימה בחוט השדרה, וממנה ממשיכים אותות עצביים לשרירים באמצעות הנוירונים המוטוריים התחתונים. המוליך העצבי גלוטמט מעביר את הדחפים העצביים מעצבים מוטוריים עליונים לתחתונים, שם הוא מזוהה על ידי קולטנים גלוטמטרגיים.
מסלולים
עצבים מוטוריים עליונים נעים במספר מסלולים עצביים דרך מערכת העצבים המרכזית:
| מסכת | נָתִיב | פוּנקצִיָה |
| מסלול קורטיקו-ספינלי | מקליפת המוח (הקורטקס) המוטורי ועד לעצבים מוטוריים תחתונים בקרן הקדמית של חוט השדרה | התפקיד העיקרי של מסלול זה הוא שליטה תנועתית רצונית עדינה של הגפיים. המסלול שולט גם בהתאמות רצוניות של תנוחת הגוף. |
| מסלול קורטיקו-בולברי | מהקורטקס המוטורי למספר גרעינים בפונס ובמוח המוארך | מעורב בשליטה על שרירי הפנים והלסת, ועל תנועות הבליעה והלשון. |
| מסלול קוליקולו-ספינאלי (מערכת טקטוספינאלית) | מהתליל (הקוליקולוס) העליון ועד לעצבים מוטוריים תחתונים | מעורב בהתאמה לא רצונית של תנוחת הראש, הנעשית בתגובה למידע חזותי. |
| מסלול רוברו-ספינאלי | מהגרעין האדום לעצבים מוטוריים תחתונים | מעורב בהתאמה לא רצונית של תנוחת הזרוע בתגובה למידע על שיווי המשקל; תמיכה של הגוף. |
| מסלול וסטיבולו-ספינלי | מגרעינים וסטיבולריים, המעבדים גירויים מהתעלות החצי מעגליות | הוא אחראי על התאמת היציבה כדי לשמור על איזון. |
| מסלול רטיקולו-ספינלי | מהתצורה-הרשתית | מווסת פעולות מוטוריות לא רצוניות שונות ומסייע בשיווי משקל. |
נגעים
כל נגע בעצב מוטורי עליון (ידוע גם בשם אי ספיקה פירמידלית), מתרחש במסלול העצבי שמעל הקרן הקדמית של חוט השדרה. נגעים כאלה יכולים להיווצר כתוצאה משבץ מוחי, טרשת נפוצה, פגיעה בחוט השדרה או פגיעה מוחית נרכשת אחרת. השינויים הנובעים בביצועי השרירים, שיכולים להיות רחבים ומגוונים, מתוארים באופן כללי כתסמונת עצב מוטורי עליון. התסמינים יכולים לכלול חולשת שרירים, ירידה בשליטה מוטורית כולל אובדן היכולת לבצע תנועות עדינות, עלייה בעוצמה (וירידה בסף) של רפלקסים בעמוד השדרה, כולל ספסטיות, קלונוס (מחזורים עוקבים של התכווצות והרפיה לא רצוניים של השריר), וכן תגובת אקסטנציה של כף הרגל, המכונה רפלקס בבינסקי.[3]
ראו גם
- עצב מוטורי תחתון (אנ')