פארוק קדומי

נולד בכפר ג'ינסאפוט בשנת 1931. לאחר מכן עברה משפחתו ליפו, ובמלחמת העצמאות נמלטה לשכם^[1]. עבד שלוש שנים עבור חברת הנפט האמריקאית עראמקו הסעודית בערב הסעודית. לאחר מכן בשנים 1954–1958 למד באוניברסיטה במצרים.

פת"ח

בשנת 1960 עבר למפרץ הפרסי ובאיחוד האמירויות הערביות הצטרף לפת"ח. בשנים 1965–1966 עבד עבור משרד הבריאות בכווית, אולם גורש משם על רקע פעילותו בפת"ח וחתרנות נגד המשטר. בשנת 1983 הצטרף לאבו מוסא בהתנגדותו לערפאת, אולם חזר לפת"ח ותפס שוב תפקיד מרכזי בארגון.

בעת חתימת הסכמי אוסלו היה יושב ראש המחלקה המדינית של אש"ף. קדומי התנגד להסכמים ובעת שההנהגה הפלסטינית עברה לרצועת עזה הוא נשאר בתוניס. עקב כך חל קרע ביחסיו עם ערפאת, שקודם לכן סימן אותו כיורש פוטנציאלי. לאחר מות ערפאת בנובמבר 2004 הוא מונה ליו"ר פת"ח, אך הוסכם כי מחמוד עבאס יתמנה ליושב ראש הוועד הפועל של אש"ף. עם זאת, נוצרו חיכוכים בין שני האישים, על רקע חילוקי הדעות ביניהם לגבי סמכויות אש"ף והרשות הפלסטינית.

קדומי נחשב לנוקשה ביותר מבחינה אידאולוגית בין מנהיגי פת"ח. הוא ביקר בחריפות את הגישה שהוביל עבאס, שהייתה מתונה מידי לדעתו. הוא התנגד להפסקת האינתיפאדה השנייה וקרא המשך המאבק המזוין בישראל. הוא טען ש"חזרת הפליטים" חשובה יותר מהקמת מדינה פלסטינית. קדומי רואה את ההבדלים בין הפת"ח לחמאס כהבדלים טקטיים ולא אסטרטגיים. הוא התמסר לצד המדיני-פוליטי של הארגון, ועסק בהפצת רעיונות פת"ח בעולם. עקב נדודיו בעולם, התרחק ממעגל מקבלי ההחלטות, ולא נחשב לאחד מקובעי המדיניות.

בשנת 2002 הוציא ספר בשם: "ההתנגדות - הדרך לשיבה ולמדינה", בהוצאת מרכז זאיד לתיאום ומעקב, שבאיחוד האמירויות^[2].

עיינו גם בפורטל:
	פורטל המזרח התיכון

מדיה וקבצים בנושא פארוק קדומי בוויקישיתוף

• ריאיון עם פארוק קדומי באתר ממר"י