פרובסקיט (מבנה)

במבנה הקובי האידיאלי, הקטיון הקטן יותר B הוא בעל מספר קואורדינציה של 6, והוא מוקף על ידי אוקטהדרון של אניוני X. הקטיון הגדול יותר A הוא בעל מספר קואורדינציה של 12. על מנת לשמור על היציבות של המבנה, הגדלים היחסיים של היונים צריכים לשמור על טווח צר של יחסים אפשריים. כאשר מתקרבים לקצה הטווח המותר של הגדלים היחסיים, יכולים להיווצר במבנה עיוותים וסיבובים, אשר מורידים את הסימטריה של הסריג ומשפיעים על מספרי הקואורדינציה של היונים. לשינויים מזעריים מסוגים אלה בסימטריה של המבנה יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת על המבנה האלקטרוני של החומר, המתבטאות בשינויים בתכונות החשמליות והמגנטיות שלו.

היחס המותר בין גודלי היונים לשמירה על יציבות המבנה, המסומן t, נקרא פקטור Goldschmidt^[2], והוא ניתן על ידי הנוסחה:

$${\displaystyle t={r_{A}+r_{X} \over {\sqrt {2}}(r_{B}+r_{X})}}$$

כאשר יחס גולדשמידט גדול מאחד, יתקבל מבנה הקסגונלי. כאשר יחס זה היא בין 0.9 ל-1 יתקבל מבנה פרובסקיט קובי. כאשר היחס הוא בטווח שבין 0.9 ל-0.71 יתקבל מבנה אורתורומבי או רומבוהדרלי, המהווים במקרה זה מבני פרובסקיט קוביים בעלי עיוות סריגי.

מבנה אלקטרוני ותופעות פיזיקליות

לפרובסקיטים רבים, במיוחד לתחמוצות של מתכות מעבר ושל עפרות נדירות, קיימות תכונות אלקטרוניות מורכבות ושימושיות, אשר מושכות עניין רב בפיתוח טכנולוגי ובמחקר מדעי בסיסי, במיוחד בפיזיקה של מצב מוצק. בין התופעות ניתן למנות מעבר מוליך-מבודד^[3], colossal magneto-resistance^[4], היווצרות של גז אלקטרונים דו-ממדי (2DEG^[5]) בממשקים בין שני מבודדים^[6], ותופעות נוספות. פרובסקיטים יכולים להיות פאראמגנטיים (למשל לנתנום סטרונציום מנגניט, LSMO^[7]), פרומגנטיים, אנטיפרומגנטיים (למשל לנתנום-מנגניט, LMO^[8]) ודיאמגנטיים, הם יכולים להיות פרואלקטריים ופייזואלקטריים (למשל עופרת-זירקוניום טיטנאט PZT^[9]) וגם מולטי-פרואיים^[10] (למשל ביסמוט-פריט, BFO^[11] או ארופיום-טיטנאט).

תאים סולאריים

בנוסף, בשנים האחרונות חלה התקדמות ניכרת ביעילות של תאים סולאריים מחקריים המבוססים על פרובסקיטים היברידיים, אורגנו-מתכתיים של האלידי עופרת^[12][13]. חומרים כאלה הם בעלי נוסחה כגון (CH₃NH₃PbI₃), כאשר ההליד (כלור, ברום, או יוד, לרוב) הוא האטום X, העופרת היא האטום B, והרכיב האורגני הוא האטום A. ניתן לייצר שכבות דקות לתאים סולאריים מחומרים אלה בטמפרטורות נמוכות (מתחת 100 מעלות צלזיוס) וללא הצורך במערכות ואקום ותהליכי ייצור של מיקרואלקטרוניקה, הנהוגים בתאים סולאריים מתקדמים, ובכך מקווים להוריד את עלויות הייצור ולאפשר ייצור על משטחים גמישים. עם זאת קיימים עוד אתגרים שיש לפתור לפני שהטכנולוגיה תוכל להפוך למסחרית.

• פרובסקיט (מינרל)
• סטרונציום טיטנאט