פרויקט הסידור הפתוח

הפרויקט שם לו למטרה להנגיש טכנולוגיה ותכנים נחוצים להדפסת סידורים אישיים, או כל סוג דפוס, בין אם נייר או דיגיטלי, המכיל טקסטים יהודיים. הפרויקט ונחה על ידי תפיסה עיצובית "ממוקדת משתמשים", המדגישה חופש בחירה בכל מה שקשור בפרקטיקה ובביטוי הרוחני:

מידה אחידה מתבקשת אולי כאשר מדובר במכנסי טרנינג אלסטיים, אבל היא אינה מתאימה כאשר יש צורך לבטא מערכות יחסים עמוקות ומשמעותיות. לעתים קרובות, החוויות העמוקות ביותר הן גם השבריריות ביותר והקשות ביותר לגישה. טכנולוגיות המנסות לתווך בין מערכות היחסים הללו, מצליחות דווקא להרחיק את המשתמשים מ"האני היצירתי" שלהם. כאשר מדובר במערכת יחסים אינטימית כמו זו שקשורה בפרקטיקה הרוחנית, מתבקש כמעט שספר בהדפסה המונית לא יכול לספק את החוויה האישית המתפתחת אצל אלה המיישמים את הפרקטיקה.

המקור באנגלית

One-size fits all might make sense for elastic sweatpants, but hardly for expressing deep, meaningful relationships. Often, the deepest experiences are also the most fragile and difficult to access. Technologies which try to mediate these relationships, instead sadly succeed in alienating their users from their creative selves. For such an intimate relationship as that described by a spiritual practice, a mass-produced book cannot help but fail to reflect and support the practitioner’s evolving personal experience.

— פרויקט הסידור הפתוח

הרעיון לפרויקט עלה בשנת 2001 כאשר אהרון וראדי (Aharon Varady) התוודע לטכנולוגיות פיתוח קוד ומסדי נתונים במסגרת עבודתו בחברת אחסון אתרי אינטרנט אמריקאית. בשנת 2002 הוא ניסח לראשונה את מטרות הפרויקט ונחיצותו^[3] בהשראת המסה "Immediatism" מאת המחבר והמשורר האנרכיסט האמריקאי פיטר למבורן וילסון (Peter Lamborn Wilson), אתוס "עשה זאת בעצמך" ברוח תנועת האמנויות והאומנויות של ויליאם מוריס ודפוס קלמסקוט, יצירות שונות ובהן ספר המדע הבדיוני "The Diamond Age" מאת הסופר האמריקאי ניל סטיבנסון, טכניקת הצביעה של טקסטים בסידור שהתכוון להוציא לאור הרב יעקב פרידמן, תנועת התרבות החופשית בהשראתם של ריצ'רד סטולמן ולורנס לסיג, וגם התנסותו עם גישות פלורליסטיות ביהדות כמו זו במסגרת תנועת הנוער בהשראה חסידית שנקראה "יהודים ביער" (באנגלית: Jews in the Woods).^[4]

מאחר שלא היה שבע רצון מסידורי התפילה הקיימים, וראדי רצה להדפיס לעצמו סידור משלו, בהשראת הסידור "הצבעוני" של הרב פרידמן. הפרויקט נוסד כפרויקט קוד פתוח משום שוראדי סבר שאם הוא כבר טורח לסרוק טקסטים ליטורגיים מסוג זה, הרי שהיה ראוי לשתף את פירות המאמץ המיגע עם אחרים, וכך לחסוך מהם את הצורך להמציא את הגלגל מחדש.^[5]

האתגר העיקרי שניצב בדרכו של וראדי היה אחסון והצגת טקסטים בעברית עם ניקוד משום שלא היו אז בנמצא פונטים מתאימים. בשנת 2004 פורסם תקן יוניקוד בגרסה 4 וב-2008 שילבו וראדי ואפרים פיינשטיין, מייסד פרויקט הליטורגיה היהודית, מאמצים. ב-2009 הושק את פרויקט הסידור הפתוח בסיוע מכון PresenTense - אינקובטור יזמות חברתית שפעל בירושלים. וראדי שימש מנהל הפרויקט ופיינשטיין המפתח הראשי.

החזון של מייסדי פרויקט הסידור הפתוח היה יצירת מסד נתונים פתוח ובו ליטורגיה יהודית וטקסטים דומים, בין אם בני זמננו, היסטוריים, מוכרים או נשכחים, בכל שפה בה מדברים או דיברו יהודים^[6] וליצור יישום רשת ייעודי לצורך הדפסה מהרשת (web-to-print). מאז שנוסד הפרויקט עסקו המפתחים בתכנון סכמת XML שתארה את רצף הפעולות הכרוכות בתהליך הפרסום הדיגיטלי.^[7] המפתחים חילקו זמנם בין איסוף תכנים ובין פיתוח הקוד. כל התוצרים הקריאטיבים של הפרויקט היו זמינים תחת רישיונות חופשיים ידידותיים (קוד פתוח או נחלת הכלל).

התוכן נאסף בתהליך תעתיק דיגיטלי מתוך קבצים המכילים כתבי יד שנסרקו קודם לכן, או מתוך ספרים שראו אור בדפוס והפכו זמינים בנחלת הכלל. את איסוף החומר ביצעו מתנדבים, שנעזרו בהרחבה Proofread Page שפותחה עבור מדיה-ויקי כחלק ממיזם מאגר הטקסטים החופשיים ויקיטקסט. יצירות חדשות יותר, הנמצאות תחת זכויות יוצרים, הועברו לאתר הפרויקט על ידי בעלי הזכויות.

הפרויקט השתמש בטכנולוגיות XML שונות. מידע סמנטי נשמר בקובצי TEI - סכמת XML בשימוש בפרויקטים בשדה מדעי הרוח הדיגיטליים - ומסד הנתונים הייעודי eXist. על ידי כך ניתן היה לאפשר קידוד, קישור תרגומים, הוראות, הערות וביאורים המשויכים לחלקים שונים של הטקסט.^[8]

התוכנה עדיין בפיתוח, אבל קוד המקור פורסם תחת רישיון LGPL באתר אירוח הקוד GitHub. המפתחים משתמשים בגופנים שונים, בהם גם גופנים שפותחו במסגרת פרויקט קולמוס. רכיב השרת מאפשר יצירת מסמכים מורכבים המשלבים (טרנסקלוציה) קטעי טקסט ממסד הנתונים, וממשק המשתמש מאפשר סימון, כתיבה והתאמה של תוכן ממסד הנתונים.

• סידור
• מחזור תפילה
• תפילה
• נחלת הכלל
• קולמוס (גופנים)
• תרבות חופשית

• אתר האינטרנט הרשמי של פרוייקט הסידור הפתוח (באנגלית)
• קוד המקור של Open Siddur באתר GitHub