פרס לנין
פרס לנין (ברוסית: Ленинская премия), היה אחד הפרסים החשובים והיוקרתיים בברית המועצות. הפרס הוענק על תרומות יוצאות דופן במדע, אמנות, ספרות, ארכיטקטורה והישגים טכנולוגיים. הפרס נקרא על שם מנהיגה הראשון של ברית המועצות ולדימיר לנין והוענק ביום הולדתו של לנין, ה-22 באפריל.הפרס הוענק רק לאזרחי ברית המועצות, וכלל מדליה לענידה על הבגד, דיפלומה ותעודה שהעניקה למציג אותה זכויות יתר שונות (כגון נסיעה בחינם בתחבורה הציבורית), וסכום כסף שהשתנה במשך השנים.
 | |
| מדינה | ברית המועצות  |
|---|---|
| תקופת הפרס | 23 ביוני 1925 – הווה (98 שנים) |
| נקרא על שם | ולדימיר איליץ' לנין |
  | |
הפרס נוסד על פי החלטת נשיאות הסובייט העליון ב- 23 ביוני 1925, והוענק עד שנת 1934. בין השנים 1935-1956, לא הוענק הפרס, בשל ייסודו של פרס סטלין, על שמו של יוסיף סטלין. ב-15 באוגוסט 1956, עם ביטול הפרס על שם סטלין וכחלק ממדיניות הדה-סטליניזציה בברית המועצות, חודשה הענקת הפרס, והוא הוענק כל שנה זוגית עד שנת 1990. בשנת 1957 הוענקו פרסי לנין עבור עבודות מדעיות מצטיינות, מבנים ארכיטקטוניים וטכניים, המצאות ששולבו בכלכלה הלאומית, תהליכים טכנולוגיים וכו'. כמו כן הוענקו פרסי לנין על עבודות ספרות ואמנות מצטיינות. במרץ 1960 הוענקו פרסי לנין בתחום העיתונאות.[1]
עם קריסת ברית המועצות וכינונה מחדש של הפדרציה הרוסית בוטל הפרס רשמית בשנות התשעים של המאה העשרים.
פרס לנין שונה מפרס לנין לשלום המוענק לאזרחים מחוץ לברית המועצות, על מאמציהם בהשכנת שלום. פרס לאומי נוסף הוא פרס ברית המועצות. מספר אישים קיבלו את שני הפרסים: פרס לנין ופרס ברית המועצות.
