פת עכו"ם

פַּת עַכּוּ"ם[1] (או: פת גויים, פת נכרים[2]) הוא איסור הלכתי המהווה חלק מהלכות הרחקה מגויים, לפיו לחם שנעשה מאחד מחמישה מיני דגן, שנאפה על ידי אדם שאינו יהודי אסור באכילה.

לחם שנאפה בידי גוי אסור באכילה, אלא אם כן מתקיימים תנאים מסויימים

מקור האיסור

הראשון שנהג איסור בפת גויים היה דניאל שהיה נער בחצר נבוכדנצאר המלך.[3]

לאחר מכן התקבעה גזירה זו כאחת מתקנותיהם של חז"ל להרחקת יהודים מגויים. הגזירה היא חלק מי"ח הגזירות שנגזרו בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון בעת שרבו בית שמאי על בית הלל וביצרו מספר גדרות וסייגים ביהדות.[4]

הלחם משמש מרכיב בסיסי בכל סעודה ובמעמד זה נוצרים לרוב גם קשרי חברות וקרבה, לכן חששו חכמים שאכילה מפתו של הגוי תיצור קרבה בין יהודים לגויים. הקרבה היתירה בין היהודים לגויים עלולה להביא בסופו של דבר לחתונה בין יהודים לגויים וכן לעבודת אלילים.[5]

גדרי האיסור

פת עכו"ם נזכרת במשנה ברשימת האיסורים שאסורים באכילה בלבד אך אין איסור ליהנות מהם

ואלו דברים של עובדי כוכבים אסורין ואין איסורן איסור הנאה חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו והפת...

הפת שנאסרה היא פת שנאפתה על ידי מי שאינו יהודי. ואין זה משנה אם הוא אפה אותה לעצמו בבית או במאפייה כדי למכור לרבים, ואפילו פת גרועה של עניים שלא מגישים בסעודה מכובדת אך היא עשויה מחמשת מיני דגן, יש לה חשיבות של פת שהיא עיקר המזון של האדם, והיא אסורה[6][7]

היתרים

בימי התנאים כבר נזכרות הסתייגויות לאיסור פת עכו"ם. בתלמוד נזכר שרבי יהודה הנשיא תמה באוזני תלמידיו מדוע לאסור פת עכו"ם במצבים בהם אין חשש קרבה לגוי.[8] ולאורך הדורות מתקופת המשנה ועד לתקופת הראשונים מצאנו שינויים בהיקף האיסור בהתאם לצורך וליכולת.

בשולחן ערוך נפסק, שפת בעל הבית (כלומר, פת שאפה נכרי בביתו) אסורה בכל מקרה, ואילו פת פלטר מותרת אם לא מצויה פת ישראל,[9] ולדעת הרמ"א פת פלטר מותרת מותר אפילו במקום שפת ישראל מצויה,[9] ואם אינה מצויה פת ישראל וגם לא פת פלטר מותרת אפילו פת בעל הבית.[10]

האיסור תקף גם במקומות שבהם נראה שאין חשש של נישואין, כך, לדוגמה, גם כאשר לגוי אין בת, איתה קיימת אפשרות שיבוא היהודי להינשא.[11]

על פי הרבנות הראשית היתר זה הוא קולא בעת הצורך בלבד ולכן בארץ ישראל אין סיבה להתיר פת עכו"ם והרבנות אינה מאשרת יבוא כזה, גם אם נאפה בכשרות מוסמכת בחוץ לארץ, שהרי בארץ ישראל יש שפע של פת ישראל.[12]

פת ישראל

פת שנאפתה על ידי יהודי מכונה פת ישראל. כדי שתוגדר ככזו על פי ההלכה, מספיק שיהודי ידליק את התנור שבאמצעותו אופים את הפת, יכניס את הפת לתנור או יבצע כל פעולה שתגדיל את האש כמו הכנסת קיסם לתנור, או נשיפה כדי ללבות את הגחלים (בתנור המוסק באמצעות עץ, בתנור גז מספיק שיהודי יגביר קצת את הלהבות כדי שהפת תיקרא פת ישראל).הגברת האש על ידי יהודי מועילה רק בפת פלטר שאפה נחתום נכרי, ולא בלחם ביתי של גוי.[13]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

🔥 Top keywords: ערב אל-עראמשהעמוד ראשימיוחד:חיפושחטיפת חיילי צה"ל בהר דבליגת האלופותקטגוריה:זמרים ישראליםמלחמת חרבות ברזלמיוחד:שינויים אחרוניםקערת ליל הסדרקטגוריה:זמרים השרים בעבריתשקשוקה (סדרת טלוויזיה)התקיפה האיראנית על ישראל (2024)ריאל מדרידרותם אבוהבנמר אנטוליעדי אשכנזיאיראןיריחו (טיל)נעמי פולניג'קי אלקייםקרלו אנצ'לוטימרדכי שפרפייסבוקדרגות צה"לטיל בליסטיישראלמנצ'סטר סיטיחטיפת משפחת ביבסמיוחד:רשימת המעקבערוץ 77 באוקטובריוטיובעומר אדםיוסי כהןחטיבת עציוניפסחכלי טיס בלתי מאוישז'וזפ גוארדיולהעונת 2023/2024 בליגת האלופות