צמרמורת
תחושה פיזית לא נעימה
צמרמורת או רעד היא תופעה פיזיולוגית המתרחשת אצל בעלי חיים בעלי דם חם ובפרט גם בבני האדם. התופעה כוללת רעידות בלתי נשלטות של הגוף לצד הזדקרות של השערות ("עור ברווז").[1] שתי תופעות אלו הן למעשה רפלקסים של הגוף בעת התגוננות.
מנגנון הצמרמורת
הזדקרות השערות נגרמת כתוצאה מכיווץ של שרירי הארקטור פילי, אלו הם השרירים המתוחים בין העור לבין זקיקי השערות. התכווצותם מושכת את העור וגורמת להזדקפות השערה.
הרעידות הבלתי נשלטות נגרמות כתוצאה מפעולה של כיווץ והרפיה חוזרת ונשנית של השרירים בקצב מהיר.
גורמים
- קור – בעת ירידת טמפרטורת הגוף למצב של קדם-היפותרמיה, מזהה ההיפותלמוס שבמוח את ירידת הטמפרטורה וגורם לרעידות שרירים קצביות. רעידות אלו גורמות להעלאת קצב הנשימה התאית כדי לספק לשרירים את האנרגיה הדרושה לתנועתם וכיוון שבתהליך הנשימה התאית נוצרת גם אנרגיית חום. כשקצב התהליך מוגבר, יותר אנרגיית חום מיוצרת וטמפרטורת הגוף יכולה לעלות. כל זה במטרה לשמור על הומאוסטזיס. בנוסף, אמורה הזדקרות השערות ללכוד חלק מחום הגוף הנפלט אל הסביבה ובכך ליצור מעין שכבה מבודדת של אוויר חם במטרה לשמור על חום הגוף. הדבר יעיל בקרב בעלי החיים בשל הפרווה העבה שלהם ולא אצל האדם בשל צפיפות נמוכה של שערות.
- פחד – שני הרפלקסים יוצרים מראה גדול יותר, על ידי הזדקרות השערות (בעיקר אצל בעלי חיים, אך גם אצל אנשים), ומסייעים לחימום השרירים שיופעלו למטרות הגנה.
- צליל – ישנם צלילים היכולים לגרום לצמרמורת. לדוגמה: חריקת דלת, חריקה של ציפורן, גיר על לוח וכיוצא בזה. תופעה זו טרם נחקרה עד תום, אך נראה כי הסיבה העיקרית לכך היא דמיון לצלילים מאיימים שבישרו בעבר על סכנה טבעית מתקרבת, כחלק מתגובת הילחם או ברח.
- מחלה – בעת מחלה, בלוטת ההיפותלמוס שבמוח מעלה באופן מבוקר את טמפרטורת הגוף בעזרת צמרמורת. תסמין החום, אף על פי אי נעימותו, הוא מצב חיוני, שכן פעילות מערכת החיסון של הגוף יעילה יותר בחום.
