קאנא

התקופה העות'מאנית

בשנת 1875, ביקר בקאנא המטייל והחוקר הצרפתי ויקטור גרן וציין כי במקום גרים לפחות אלף תושבים, בתוכם כ-600 מתואלים ו-400 נוצרים מהזרם היווני אוניאטי, שחלקם המירו דתם לפרוטסטנטיות אך רבים מהם שבו לאחר מכן לאמונה הקתולית. הוא תיאר את רבעי הכפר השונים, את האוכלוסייה המקומית, בתי תפילה ואתרים קדושים אחרים, גידולים חקלאיים וממצאים ארכאולוגיים בסביבה.^[2]

העת המודרנית

הכפר עלה לכותרות בשתי תקריות של הרג המוני של אזרחים לבנונים מהפצצות ישראליות כנגד משגרי קטיושות מחזבאללה שפעלו מהכפר.

ההפגזה על קאנא בשנת 1996

ב-18 באפריל 1996, במסגרת מבצע ענבי זעם, הכוח הגדול ביותר של צה"ל בגזרה, שהיה בפיקודו של נפתלי בנט, נתקל במארב, וסוללת תותחנים ירתה לאזור בנוהל "אש לחילוץ" ופגעה בריכוז של פליטים ובכוח האו"ם ששהה במוצב סמוך. לפי מקורות זרים מההפצצה נהרגו 102 אזרחים, ו-100 נפצעו, מתוכם ארבעה חיילים מהאו"ם. ההרג עורר בעולם ביקורת חריפה ולחץ בינלאומי דרש את סיום המבצע. ישראל הודתה בטעותה, והביעה צער על הפגיעה בחפים מפשע.^[3]

בשנת 2006, בעקבות תחקיר בלתי תלוי של מספר גורמים, פורסם שיש חשש שהצילומים בוימו ושהאירוע כולו זוייף בידי סַלַ֫אם דַ֗֫אהֶר (אנ'). ד֗אהר הופיע בקסדה ירוקה בצילומים של כתבה בנושא "טענות חדשות נגד צה"ל ממלחמת לבנון השנייה אותה שנה", שוב בעיירה קאנא, לגבי הפצצת חיל האוויר על בית ובו ילדים שנהרגו. החשדות גברו מאוחר יותר כשנחשפה גם מעורבותו של עדנאן חאג' בצילומים; חאג', הכתב הלבנוני של סוכנות החדשות רויטרס, פוטר בעקבות גילוי זיופי תמונות בעת מלחמת לבנון השנייה.^[4] בתחקירים שפורסמו בתקשורת הגרמנית נחשף כי שני אישים אלו היו מרכזיים גם בטענות על התקיפה בקאנא במבצע ענבי זעם.^[5] החששות לזיוף במלחמה הסתמכו בין היתר על הדיווחים הסותרים של מספר ההרוגים, על ההמתנה הארוכה שכללה לינת לילה, מאז התקיפה לכאורה ועד לחילוץ שנעשה רק עם הגעת העיתונאים מצור, וכן על סימני זיוף שנראו בחלק מהתמונות. סימנים אלו הופיעו גם בצילומים מענבי זעם.^[5][6][7] בדיון שהתעורר, התברר שעיתונים מובילים כמו הדיילי סטאר ורשת אל-ג'זירה נקטו במספרי נפגעים שמסר להם דאהר באירועים אחרים הקשורים במלחמות עם ישראל. בעקבות הסערה סוכנות החדשות איי פי הגנה תחילה על דאהר, אך מאוחר יותר הסירה את הצילומים שלו מהאתר שלה.^[8][5] עם פיטוריו של חאג' נמצאו תמונות נוספות אותן ערך ושינה ורויטרס הסירה מאות תמונות מן הארכיב שלה המזוהות עימו.^[9][10]

התקיפה האווירית בקאנא בשנת 2006

ב-30 ביולי 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, מטוס ישראלי הפציץ בניין, שלטענת צה"ל הסתתרו בו משגרי קטיושות מחזבאללה. במקלט הבניין שהו עשרות אזרחים. לאחר הפצצת מטוס חיל האוויר קרס הבניין, והוביל לתוצאה סופית שבה נהרגו, על פי הדיווח הרשמי מלבנון, 28 איש, בהם 16 ילדים (9 נפצעו), אף שבתחילה נמסר כי נספרו 58 גופות.^[11]צה"ל הגיב בצער על אירוע זה, והודיע על חקירת ההתרחשות שהובילה לקריסה, כאשר לטענתו, הבניין קרס מספר שעות לאחר הפצצת חיל האוויר את הבניין.^[12] ארגון HRW שידיעתו נסמכת על עדות של שני תושבי הכפר, טען כי לא נמצאו כל כלי נשק בבניין ולא אוחסנו בו חומרי לחימה. אסון זה החליש מאוד את עמדת ישראל וארצות הברית בהקשר של המלחמה, וזירז את קבלת ההחלטה על הפסקת האש.

מורים מקומיים טענו שלוחמי חזבאללה העוינים אותם שיגרו רקטות בזדון מתוך מתחם הקרוב להם. דובר צה"ל הפיקו סרטון בו נראה שיגור רקטות מאזור קרוב ובריחת המפעילים לתוך בתי הכפר, ופרסם את מסקנתו כי מדובר בטעות של צה"ל שנבעה משיגור רקטות בידי חזבאללה בקרבה לכפר.^[13][14] אך תחקיר של BBC הוכיח שהשיגורים המצולמים היו יום קודם, וכי לא היו שיגורים מקנא באותו היום. התחקיר קבע אומנם שמדובר במספר קטן יותר של נפגעים: 28 הרוגים, מתוכם 16 ילדים.^[15]

כאמור, עם הזמן נטען בתקשורת הישראלית והעולמית שיש חשש רב שעצם האירוע זויף, ובוים בידי אנשי התקשורת של חזבאללה.^{[5][7][14][15]}